newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צפו: סרטון המציג את הצד האפל של 120 שנים לפעילות קק"ל

ב-2021 הקרן הקיימת לישראל חגגה 120 שנים לקיומה בסדרת אירועים ומופעים. קבוצה של פעילות חברתיות יצרו סרטון הפורס את שלל העוולות שהארגון אחראי להן: מההשתלטות על אדמות פלסטיניות עד הפגיעה בערכים אקולוגיים

מאת:

2021 היתה גם השנה שבה הקרן הקיימת לישראל ציינה 120 שנה להיווסדה. האירוע נחגג בעשרות אירועים שיזמה הקרן לאורך השנה, וכללו סיורים, מופעים, השקת בול דואר, חניכת שער ומתחם כניסה חדשים להר הרצל, בחירת עץ לאומי, הפצת מערכי לימוד וסרטון חגיגי שמסכם את פועלו של הארגון ב-120 שניות.

שלל האירועים, הפרסומים והקמפיינים במדיה ביקשו לשוב ולחזק את תדמיתה של קק"ל כ״זרוע הביצועית של הציונות שהניחה את היסודות לכינונה של מדינת ישראל" באמצעות רכישת קרקעות, נטיעת עצים, הקמת אתרי בילוי ונופש, חיזוק החינוך "לזהות היהודית ולערכי הציונות", וכן "לשימור משאבי הסביבה של המדינה למען הדורות הבאים".

לאורך השנה באו לידי ביטוי גם הצדדים האפלים יותר של הארגון וההשלכות המזיקות של פועלו. שריפות הענק בהרי ירושלים חשפו הן את הסכנה האקולוגית של מפעל הייעור והן את החיים הפלסטיניים המפותחים שהתקיימו בארץ עד להקמת מדינת ישראל. המחאה נגד גירוש משפחות בשייח' ג'ראח ובסילוואן העלתה מחדש את מעורבותה של קק"ל בנישול פלסטינים מנכסיהם בירושלים ובגדה המערבית והעברתם לארגוני ימין כגון עמותת אלע"ד.

השנה התקיימו גם הקרנות הבכורה של שני סרטים שנוגעים באידיאולוגיה הקולוניאלית של הקרן הקיימת לישראל, ובפשעים שביצעה נגד פלסטינים ומזרחים: הסרט "ביערות האלו" של רונן זרצקי ויעל קיפר מספר את סיפורם של המהגרים היהודים מארצות ערב והאסלאם, שהועסקו בעבודות דחק בשנות ה-50 וה-60 ביערות קק"ל ברחבי הארץ.

סרטה של מיכל ויץ "קופסה כחולה" עוסק ביוסף ויץ, מנהל מחלקת הקרקעות של קק"ל והמנהל הראשון של מנהל מקרקעי ישראל, ולמעשה בקשר שבין רכישת האדמות ופרויקט הייעור לבין ההעברה ("טרנספר") היזומה של כמיליון פלסטינים מהשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל.

מותם של אלפי עגורים באגמון החולה בשבועות האחרונים – אסון מחריד וחסר תקדים – הזכיר שכל צעדי הקק"ל בעמק החולה ובכלל, שממשיכים להיות מוצגים כעשייה חלוצית וסביבתית, הובילו לנזקים אקולוגיים חמורים ולהכחדה של בעלי חיים. ברקע נמשכת הביקורת על השחיתות, הבזבזנות ו"חלוקת הג'ובים" בקק"ל כמו ביתר "המוסדות הלאומיים".

חגיגות יום השנה ייחתמו בימים הקרובים, אך הקרן הקיימת תמשיך לפעול, מוּנעת משיקולים פוליטיים, תוך שהיא מחזיקה במשאבים אדירים וללא שקיפות.

סרטון חדש שיצרו פעילות חברתיות מבקש להתעמת עם הדעות הרווחות על קק"ל בציבור הישראלי ולפיהן רכישת הקרקעות של הארגון היתה פעילות נדל"נית שגרתית, שהארגון פועל למען הטבע והסביבה, וש"השתלטות" מפלגות הימין על הארגון היא שצריכה להדאיג אותנו. מול הנחות מוצא אלה מציג הסרטון סקירה של עשרות מחקרים, חומרים ארכיוניים וציטוטים של בכירי קק"ל והתנועה הציונית, שחושפים תמונת מצב שונה.

הסרטון מצטרף לדיון ציבורי ממושך בנוגע לצורך בהמשך קיומו של הארגון ולמעורבותו בניהול קרקעות המדינה, בפרט לאור הנזקים האדירים שהוא גורם לכל יושבי הארץ בזמן שהוא מתקיים מחוץ למסגרת הדמוקרטיה הישראלית, המוגבלת ממילא.

 גרסא מתוקנת של הסרטון עלתה ביום ראשון 2.1.2022 לאחר שהתגלה שנפלה טעות: האתר והלוגו שהופיעו במקור הם האתר והלוגו של הקונגרס העולמי היהודי, ובמתוקן כפי שהיתה הכוונה, אתר הקונגרס העולמי הציוני. הטקסט לא השתנה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf