newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הזנות הורגת ובתי הבושת ממשיכים לפעול

שנה אחרי שג'סיקה, אשה בזנות, שמה קץ לחייה יקיימו היום חברותיה צעדה לזכרה. הן יצאו מהירקון 98 בתל אביב, שם ממוקם בית הבושת בו היא התאבדה, וידליקו נר זיכרון. בשנה האחרונה מתו לפחות חמש נשים בזנות

מאת:

לפני שנה בדיוק שמה ג'סיקה קץ לחייה בבית הבושת בו עבדה וחייתה ברחוב הירקון 98. שעות ספורות לאחר שנמצאה תלויה בחדר בו התגוררה, ולאחר שפונתה גופתה, חזר המקום לפעול כרגיל. צרכני הזנות חזרו לעמוד בתור כאילו דבר לא קרה.

היום (חמישי, 18 באוגוסט), יצעדו לזכרה חברותיה של ג'סיקה, יחד עם נשים היוצאות ממעגל הזנות, ארגוני הקואליציה למאבק בזנות וחברות כנסת, בתל אביב. הצעדה תצא מרחוב הירקון 98 בתל אביב, המקום בו חיה ומתה ג'סיקה, ותסתיים באירוע זיכרון שיתקיים בשעה שמונה בכיכר אתרים, מול מועדון החשפנות "פוסיקט" – מועדון גדול וידוע ש"מהווה שער כניסה לעולם הזנות עבור צעירות רבות ומשמש זירת זנות בפני עצמו", כך לדברי המארגנות.

ג'סיקה עבדה בבית הבושת בירקון 98 מאז שהוקם לפני 15 שנים. עבדה יום יום, נוצלה שוב ושוב ושוב על ידי צרכני זנות עד שלא יכלה לשאת יותר את החיים האלה. מותה עורר הד ציבורי, שבעקבותיו נסגר בית הבושת ל-90 ימים – פרק הזמן המקסימלי הקבוע בחוק. לאחר מכן חזר בית הבושת לפעול במלוא הקצב, וגם בזמן שבו אתן קוראות את השורות האלו מנוצלות ונאנסות בו נשים, כמו גם במקומות אחרים ברחבי הארץ.

> הקמפיין שמזכיר לקראת ט"ו באב: אין שום דבר רומנטי ברצח

הזמנה לאירוע זכרון לג'סיקה ולקורבנות הזנות

הזמנה לאירוע זכרון לג'סיקה ולקורבנות הזנות

בשנה האחרונה הצטרפו לפחות חמש נשים נוספות לרשימת הקורבנות הארוכה של הזנות. על פי סקר משרד הרווחה, שפורסם לפני חודשיים, כ-12 אלף נשים בישראל חיות בזנות, רובן המכריע אמהות שמצוקת הפרנסה והעוני דחקה אותן למעגל הזנות. עוד מצא הסקר כי כ-80 אחוזים מהנשים במעגל הזנות הביעu רצון לשבור את המעגל ולצאת מהזנות.

עו"ד אביטל רוזנברגר מהמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות וממארגנות האירוע מסרה כי "בשנה שחלפה מאז מותה של ג'סיקה, מתו עוד לפחות חמש נשים בזנות, מוות שאפשר וצריך היה למנוע. הציבור וגורמי האכיפה הפנימו בשנה האחרונה שאפשר אחרת, שבשלה השעה לאימוץ חוק הפללת לקוחות זנות וסיוע לנשים בזנות. לנשים בזנות אין יותר זמן לחכות. אנחנו קוראות לציבור הרחב להצטרף הערב בשמונה לכיכר אתרים ולעמוד לצד הנשים בזנות הכואבות את מותה של ג'סיקה ולקרוא יחד לשינוי".

איריס שטרן לוי, מייסדת ומנהלת שותפה של "המכללה" – בית ספר חברתי שמסייע לנשים שורדות זנות להשתלב חזרה במעגל התעסוקה, אמרה לקראת ההפגנה: "אין שום מסגרת שדואגת לצרכים של נשים אחרי שלב הגמילה מסמים והשיקום מזנות. הן יוצאות לעולם ואמורות להתנהל בו למרות שלרבות מהן לא היתה מעולם את ההזדמנות ללמוד מיומנויות בסיסיות שמאפשרות להתנהל בעולם.

"מי שמגיעות אלינו הן אותן נשים שמלכתחילה לא היתה להן הזדמנות אחרת. רבות מהן היו נערות רחוב. חלקן מגיעות אלינו אחרי שהיון נעולות בדירות ללא גישה לעולם. חלקן אפילו לא ראו סמארטפון בחייהן אחרי שהורחקו מהחברה במשך שנים ארוכות. אנחנו נגיע הערב בשביל הנשים שחושבות שאין להן עתיד כדי לחזק אותן, ולהראות שיש מי שלא שוכחות אותן".

> מה שמגיע למלח הארץ מבית אלעזרי ולא מגיע לצעיר אתיופי מנתניה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf