newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צלם עיתונות נפגע בחזה מכדור ספוג שירה לעברו שוטר

אחמד ע'ראבלי, שעובד עבור סוכנות הידיעות הצרפתית, נפגע במהלך הריסת בית במזרח ירושלים. זו הפעם השנייה שע'ראבלי נפגע בחצי השנה האחרונה בזמן ביצוע עבודתו. ארגון העיתונאים הזרים: "התקיפה מעלה שאלות קשות לגבי המשמעת והמקצוענות של השוטרים"

מאת:
צלם העיתונות אחד ע'ראבלי לאחר שנפצע בא-טור (צילום: באדיבות המצולם)

"כל פעם השוטרים דוחפים, מאיימים, אז אמרתי הפעם נעמוד רחוק, לא ידעתי שגם זה לא יעזור לי". צלם העיתונות אחמד ע'ראבלי לאחר שנפצע בא-טור (צילום: באדיבות המצולם)

שוטרים ירו כדור ספוג קשה לעבר צלם העיתונות אחמד ע'ראבלי, שעובד עבור סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP), במהלך הריסת בית בשכונת א-טור במזרח ירושלים ביום שלישי. ע'ראבלי נפגע בחזה, סובל מחבלות ופונה לבית החולים.

ע'ראבלי וכמה עיתונאים פלסטינים נוספים הגיעו ביום שלישי בצהריים לא-טור, לאחר שכוחות המשטרה הגיעו להרוס שתי יחידות דיור בבניין בן שתי קומות של משפחת קרמה. כשהחלה ההריסה, התלקחה מחאה של בעלי הבית ותושבים, והמשטרה פיזרה אותם ברימוני הלם ובירי כדורי ספוג, וביצעה מעצרים. תיעוד וידאו קצר מהאירוע מראה את ע'ראבלי נפגע, כשהוא כלל לא נמצא קרוב לבית או למפגינים.

"עמדתי רחוק מהשוטרים, 60 או 70 מטר", שיחזר ע'ראבלי. "לא היו באזור שלי אנשים, רק אני וכמה עיתונאים. שוטרים שהיו על גבעה מולי ירו לעברי את כדור הספוג, בלי שום התראה, נפגעתי בהפתעה, לא הבנתי מאיפה זה הגיע".

ע'ראבלי ציין כי היה במקום כמה שעות לפני שנורה. "השוטר שירה בי היה מצד שמאל על גבעה, כדי להגן על השוטרים מלמעלה. הוא ראה את כל האזור ויכול היה לראות שאני צלם. הייתי שם שלוש שעות לפני שנפצעתי".


ע'ראבלי סיפר כי האירוע החל כהריסת בית שגרתית, מסוג האירועים שעיתונאים מסקרים מדי שבוע במזרח ירושלים. "פינו את הבית, אנשים לקחו את הציוד, התחילו להרוס ואז באו כמה שכנים שהתנגדו, אולי עשרה אנשים. אנחנו, הצלמים, היינו על הגבעה מרחוק, מאחורי חומת אבן, כך שלא יכולנו לרדת לכיוון המשטרה. היינו אולי 6-7 צלמים, והשוטרים ראו אותנו, איך נפריע להם? צילמתי בעדשת זום. כל פעם השוטרים דוחפים, מאיימים, אז אמרתי הפעם נעמוד רחוק, לא ידעתי שגם זה לא יעזור לי".

ע'ראבלי התפנה למרפאת קופת חולים, ומשם נשלח למיון בבית החולים הדסה, ושוחרר בשעות הלילה. למחרת הגיע לבדיקות נוספות. במכתב סיכום של המיון נכתב: "סימן חבלה של כדור גומי אזור סקפולה צד שמאל". לדבריו, "היה לי מזל. אם הכדור היה פוגע כמה סנטימטרים יותר למעלה, המצב שלי היה אחר". באירוע נפצעו עוד שמונה תושבים מירי כדורי ספוג.

זאת הפעם השנייה שע'ראבלי נפגע בחצי בשנה האחרונה. במאי, בזמן האירועים במזרח ירושלים, שוטרים היכו אותו באלות בתוך מתחם אל אקצה, על אף שהזדהה כעיתונאי והיה עם מצלמות. כפי שפורסם אז, עיתונאים אחרים נפצעו מכדורי ספוג, אף שלא עמדו ליד מפגינים. "לא יכול להיות שכל חצי שנה אפצע בזמן שאני יוצא לשטח לבצע את העבודה שלי", אמר ע'ראבלי.

ע'ראבלי ביקש להעביר לשוטר שירה בו: "אני עם שתי מצלמות גדולות, אני רוצה לשאול את השוטר שירה בי למה ירה? את מי סיכנתי? למי הפרעתי או התקרבתי?". בזמן שהוא נח בבית וסובל מכאבים בחזה, הוא תיאר את המצב בתקופה האחרונה: "מאז מאי המצב החמיר. בזמן האחרון אני מפחד. גם באירוע הזה פחדתי ולכן לא התקרבתי, התרחקתי כמה שיכולתי, ובסוף חטפתי כדור כשאני רחוק? איך אני אמשיך לעבוד? אני לא במלחמה, זאת הריסת בית, למה לירות באנשים?"

ארגון העיתונאים הזרים (FPA) פירסם הודעת גינוי חריפה לפגיעה בע'ראבלי,  בה ציין כי "ברור שהוא היה רחוק מהמפגינים והיה ניתן לזהות אותו בקלות (כעיתונאי) עם המצלמה שלו". לדבריהם, התקיפה "מעלה שאלות קשות לגבי המשמעת והמקצוענות של השוטרים".

בארגון קישרו את התקיפה לאירועים קודמים שבהם נפגעו עיתונאים בירושלים: "התקרית ביום שלישי היא האחרונה בשרשרת של התקפות ללא התגרות בשנים האחרונות על ידי שוטרים כלפי עיתונאים העובדים בתקשורת בינלאומית".

בארגון הזכירו את האירוע שבו שוטרים היכו את צלם סוכנות AP מחמוד עליאן במהלך מחאה בשייח' ג'ראח בחודש שעבר, והדגישו כי לאחר התקיפה של עליאן במשטרה ציינו כי תיפתח חקירה, אך "למרבה הצער זה הפך לדפוס. לא היתה כל תקשורת מצד המשטרה או כל ראיות לכך שנפתחה חקירה מאז".

ע'ראבלי ציין כי בעבר התלונן במח"ש, איך אין לו אמון שיחקרו את המקרים. "התלוננתי כמה פעמים. אפילו לא החזירו מכתב או תשובה. בפעם שעברה שנפגעתי במאי, הם התקשרו אלי והלכתי לשם. הסברתי להם מה קרה, ועד עכשיו לא קרה עם זה כלום. מח"ש מגן על השוטרים, בגלל זה הם יכולים להמשיך".

בשנים האחרונות נפגעו אנשים רבים מכדורי ספוג במזרח ירושלים. ב-2014 נהרג מוחמד סנוקרוט, בן 16, לאחר שנפצע מכדור ספוג. התיק נגד השוטר היורה נסגר. ב-2016 דיווח "הארץ" על כך שלאחר הרוג אחד ו-30 פצועים, לא הוגש אפילו כתב אישום אחד נגד שוטרים שהיו מעורבים בירי כדורי ספוג. "זו מילה שלא מתאימה לתיאור של הנשק הזה", אומר ע'ראבלי על כדורי הספוג. "אם זה פוגע בראש זה יכול להרוג בן אדם. הם משתמשים בזה הרבה, יורים את זה בלי חשבון".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במהלך מימוש צו הריסה שיפוטי שבו סייעה המשטרה לעיריית ירושלים, התפתחה במקום הפרת סדר אלימה שכללה יידוי אבנים לעבר כוחות המשטרה שפעלו ולעבר תושבים שהתגודדו בסמוך לכוחות ואף נפגעו כתוצאה מכך. בעקבות הפרת הסדר האלימה, כוחות המשטרה השתמשו באמצעים לפיזור הפרות סדר על מנת להדוף את פורעי החוק והמשך הפעילות במקום.

"בשל מורכבות האירוע וסיכון בטיחותי באיזור, הוחלט להרחיק את ציבור הנוכחים למעגל מרוחק יותר נוכח החשש כי ייפגעו בעקבות הפרות הסדר האלימות. נמשיך לפעול לאכיפת החוק ושמירת הסדר, להיאבק בנחישות באלימות מכל סוג שהיא ולאפשר לעיתונאים לבצע את תפקידם בזירות השונות ככל שניתן תוך שמירה על שלום הציבור וביטחונו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf