newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פעוט פלסטיני בן שנה וחצי נשרף למוות בהצתת ביתו על ידי מתנחלים

היום (שישי) לפנות בוקר השליכו מתנחלים בקבוקי תבערה אל תוך שני בתים בכפר דומא, דרומית לשכם. התינוק עלי סעד דוואבשה, בן שנה וחצי, נשרף למוות. הוריו ואחיו בן הארבע פונו לבית החולים. המתנחלים ריססו על קירות הבית כתובות נאצה "נקמה" ו"יחי המלך המשיח"

מאת:

הצתה קטלנית בכפר דומא דרומית לשכם: הפעוט עלי סעד דוואבשה, בן שנה וחצי, נשרף למוות, והוריו ואחיו פונו לבית החולים במצב קשה, לאחר שמתנחלים השליכו אל תוך ביתם בקבוק תבערה היום (שישי) לפנות בוקר.

כתובת הנאצה על קיר הבית שהוצת בכפר דומא, דרומית לשכם. צילום: רבנים למען זכויות אדם

כתובת הנאצה על קיר הבית שהוצת בכפר דומא, דרומית לשכם. צילום: זאכריה סדה, רבנים למען זכויות אדם

בית התינוק שנרצח, עלי סעד דוואבשה, הכפר דומא (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

בית התינוק שנרצח, עלי סעד דוואבשה, הכפר דומא (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

מוקדם יותר השבוע הרסה המדינה ליד בית אל, את שני בתי דריינוף, בניינים לא מאוכלסים, שנבנו על אדמה פלסטינית פרטית ובניגוד לחוק, ללא כל היתר, ששני פסקי דין של בג"ץ קבעו שיש להרוס אותם. הבניינים נהרסו למרות התארגנות המונית של מתנחלים ופעילי ימין, והתנגדות קשה ואלימה של צעירים יהודים. בתגובה החליטה הממשלה לחזק את המתנחלים בבניה של מאות יחידות דיור לא חוקיות נוספות בהתנחלויות בגדה המערבית ובירושלים המערבית.

אתמול במהלך מצעד הגאווה בירושלים נדקרו שישה בני אדם, בפשע שנאה שהגיע לאחר שבוע של הסתה נגד להט"בים מצד אנשי הארגון הכהניסטי להב"ה. למרות שהדוקר, ישי שליסל, זה עתה שוחרר ממאסר לאחר שביצע פיגוע דקירה במצעד הגאווה בירושלים בשנת 2005, ולמרות מידע מודיעיני על כוונותיו, המשטרה כשלה בהגנה על המצעד. בנצי גופשטיין עדיין לא נחקר על הסתה לרצח. מאוחר יותר, במהלך הפגנת זעם שקיימו חברי הקהילה הגאה, התעמתה המשטרה עם עשרות צעירים ביניהם גם בני נוער שהגיעו למקום לבושים בחולצות של להב"ה ושל כהנא, כשהם אוחזים בשלטי ההסתה שהכינו בארגון להב"ה לקראת המצעד, ומתגרים בחברי הקהילה הכואבים.

יש אחראים ישירים לשני פשעי השנאה המזעזעים שבוצעו בתוך פחות מ-12 שעות, אלה שביצעו אותם. אבל ישנן קבוצות שלמות ומנהיגים פוליטיים, שממשיכים לקרוא לאלימות באופן גלוי או סמוי, הם אחראים לפשעים האלה לא פחות ממי שביצע אותם.

בני משפחת התינוק שנרצח, עלי סעד דוואבשה, הכפר דומא (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

בני משפחת התינוק שנרצח, עלי סעד דוואבשה, הכפר דומא (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

הבית שהוצת בידי מתנחלים בכפר דומא. צילום: רבנים למען זכויות אדם

הבית שהוצת בידי מתנחלים בכפר דומא. צילום: זאכריה סדה, רבנים למען זכויות אדם

בית משפחת דוואבשה, שהוצת על ידי מתנחלים, הכפר דומא (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

בית משפחת דוואבשה, שהוצת על ידי מתנחלים, הכפר דומא (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

בית משפחת דוואבשה בכפר דומא. צילום: רבנים למען זכויות אדם

בית משפחת דוואבשה בכפר דומא. צילום: זאכריה סדה, רבנים למען זכויות אדם

מארגון "יש דין" נמסר בתגובה:

הפשע הנתעב הבוקר, שבו על פי החשד אזרחים ישראלים רצחו תינוק פלסטיני בן שנה, עלי סעד דוואבשה, ופצעו קשות את כל בני משפחתו, מחייב תגובה נחרצת של רשויות אכיפת החוק בגדה המערבית. הרצח הבוקר איננו "תג מחיר," בלשון המכובסת הרגילה, הוא פיגוע לכל דבר ועניין. כפי שהמשטרה והשב"כ יודעים למצוא מבצעי פיגועים פלסטינים ומערכת המשפט יודעת למצות את הדין, כך יש לפעול גם במקרה הזה. ארגון יש דין מציין כי העדר האכיפה של הרשויות עד כה הוא שהביא אותנו למצב העגום הנוכחי.

ב"יש דין" מקווים שהסטטיסטיקה העגומה של המאבק בעבריינות אידיאולוגית של אזרחים ישראלים בגדה המערבית לא תחזור על עצמה גם הפעם. על פי נתוני הארגון, שפורסמו לאחרונה בדו"ח "עקיפת חוק", כ-85% מתיקי החקירה בחום העבריינות האידיאולוגית נסגרים עקב כישלון החקירה ולא מוגשים בהם כתבי אישום. כפי שראינו השבוע במקרה ההצתה בדהריה, גם כאשר מוגשים כתבי אישום, הם לא בהכרח מובילים להרשעה בשל אוזלת יד משטרתית.

מארגון 'בצלם' נמסר בתגובה:

הריגתו של תינוק בן שנה וחצי, עלי סעד דוואבשה, ופציעתם הקשה של אמו ריהאם ואחיו הפעוט אחמד אחרי שעל פי החשד אזרחים ישראלים הציתו את הבית על יושביו היתה רק עניין של זמן. זאת, נוכח מדיניות הרשויות שלא לאכוף את החוק על ישראלים שפוגעים בפלסטינים וברכושם, המעניקה חסינות למבצעי פשעי השנאה ומעודדת אותם להמשיך במעשיהם, עד לתוצאה המזעזעת לפנות בוקר.

לפי נתוני בצלם, בשלוש השנים האחרונות, מאז אוגוסט 2012, הציתו אזרחים ישראלים תשעה בתי מגורים בגדה המערבית. במקרה אחד יודה בקבוק תבערה על מונית שנסעה בה משפחה פלסטינית ונוסעיה נכוו קשות. באף לא אחד מן המקרים האלה הועמדו המבצעים לדין. השב"כ חושד כי שתיים מן ההצתות בוצעו על ידי ההתארגנות שהציתה את כנסיית הלחם והדגים ביוני 2015, אולם ספק אם אירועים אלו היו מפוענחים לולא הושקע מאמץ בחקירת הצתת הכנסיה שבתוך ישראל.

אזרחים ישראלים/מתנחלים הציתו בשנים האחרונות עשרות בתים, מסגדים, שטחים חקלאיים כלי רכב ובתי עסק פלסטיניים בשטחים. רוב רובם של האירועים לא פוענח מעולם, ובמקרים רבים המשטרה אף לא טרחה לבצע פעולות חקירה בסיסיות.

העובדה שמשטרת ש"י ושאר רשויות אכיפת החוק הפועלות בשטח לא פענחו כמעט אף אירוע כזה, איננה צו הגורל. היא תוצאה של מדיניות שמתבטאת בכל דרגי מערכת אכיפת החוק, בייחוד הדרג הפוליטי, מראש הממשלה ומטה, שהגינויים שלו ריקים מתוכן כל עוד הוא תומך במדיניות של אי אכיפת החוק על מי שפגע בפלסטינים, ואינו מטפל באווירה הציבורית ובהסתה העומדת ברקע המעשים. השעון לקראת מעשה האלימות הבא נגד פלסטינים בשטחים, ומעשה האלימות שלאחריו, כבר מתקתק.

משפחת דוואבשה. צילום: יש דין

משפחת דוואבשה. צילום: יש דין

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf