newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כולם יודעים שהגדר היא פיקציה. וישראל יותר מכולם  

בתודעה הישראלית, גדר ההפרדה התקבעה כאמצעי ביטחון חשוב שמפריד ביעילות בין ישראלים לפלסטינים. בפועל, הגדר שמעולם לא הושלמה פרוצה במקומות רבים למעבר של פלסטינים תוך שישראל עוצמת עין, מסיבות כלכליות ופוליטיות כאחד

מאת:

כל יהודי-ישראלי שיצא לו להיות בשטחים שבשליטה פלסטינית בגדה כעיתונאי, פעיל פוליטי או סתם כאזרח ונתקל בחיילים בדרך החוצה, מכיר את התגובה הנדהמת שלהם. מה, הייתָ שם, ברמאללה? הם ישאלו אותך כאילו חזרת ממסע לארץ פראית, כאילו יצאת חי מהגיהינום עצמו.

לגדר ההפרדה יש תרומה מכרעת לתפיסה הזו, שרוב רובם של היהודים הישראלים שלא מגיעים לרמאללה או לשכם – כלומר 99.9 אחוז מהם – שותפים לה. כאילו הגדר והחומה יצרו הפרדה בין ישראלים ופלסטינים, אנחנו פה והם שם, מעבר להררי החושך. כאילו הגדר "עובדת".

פלסטינים עוברים את הגדר בדרכם לים, ליד טול כרם (צילום: אורן זיו)

הקלות שבה ניתן לעבור את הגדר מאפשר לדמיין עתיד אחר, ללא הפרדה, בין הירדן לים. פלסטינים עוברים את הגדר בדרכם לים, ליד טול כרם (צילום: אורן זיו)

עשרות אלפי הפלסטינים שעברו באופן חופשי דרך פרצות בגדר הזו, במקרים רבים מול עיני החיילים, מאתגרים את התפיסה הזו. אבל לבכירים ישראלים שמכיר היטב את המצב שם, זו אינה הפתעה. מדובר בתהליך ארוך שבו הגדר משמשת בעיקר כסמל, היא אינה באמת מפרידה בין ישראלים לפלסטינים משום שפלסטינים חוצים אותה בלי הפסקה. מערכת הביטחון די אדישה לתהליך הזה. היא רק לא רוצה שידברו עליו. הדבר היחיד שהגדר באמת עשתה, אומר אחד מהם, זה לשנות את המוח הישראלי. יצרה אשליה כאילו ההפרדה הזו קיימת.

זה לא אומר שהגדר לא קיימת. היא קיימת והיא אכזרית והיא מקשה על חיי הפלסטינים ומפרידה בינם לאדמות שלהם או למקומות העבודה שלהם בישראל. אבל גם בימים רגילים, ויותר ויותר בשנים האחרונות, היא לא באמת מונעת מעשרות אלפי פלסטינים להיכנס לישראל, עם אישורים ובלעדיהם, דרך פרצות בגדר או דרך עשרות קילומטרים שבהם הגדר לא הושלמה, באזור גוש עציון, אריאל ומקומות אחרים.

את ה"שחיקה" בגדר, מתארים הבכירים, התחילו הפלסטינים עצמם. אם כדי להגיע לאדמות שלהם שנשארו בצד ה"ישראלי" של הגדר או כדי לעבוד בישראל. אבל לאט לאט גם מערכת הביטחון גילתה את היתרונות של ה"שחיקה" הזו. הצבא גילה שהסיכוי שפלסטיני שעובד בישראל יהיה מעורב ב"טרור" הוא קרוב לאפס. השב"כ התחיל גם הוא להקל את הקריטריונים לאישורים.

גם לכלכלה הישראלית זה מאוד נוח. הפועלים הפלסטינים עולים פחות מפועל ישראלי, ובניגוד למהגרי עבודה, הכסף שהם מרוויחים נשאר בישראל או בגדה ולא נשלח לחו"ל, והם גם לא נשארים ללון ולא נוצר הלחץ שנוצר בדרום תל אביב ומקומות אחרים.

פלסטינים עוברים את הגדר בדרכם לים, כשפועלים חוזרים מעבודה בישראל לגדה, ליד טול כרם (צילום: אורן זיו)

טוב לכלכלה. פלסטינים עוברים את הגדר בדרכם לים, כשפועלים חוזרים מעבודה בישראל לגדה, ליד טול כרם (צילום: אורן זיו)

האינטרס הישראלי ואשליית ההפרדה

בשנים הראשונות אחרי הקמת הגדר, בצל העתירות הרבות נגד התוואי שלה, היה חשוב למערכת הביטחון להוכיח לבג"ץ שהגדר נחוצה. אבל אחרי שהלחץ מבג"ץ ירד, ואחרי שהבינו במערכת שמעבר של פלסטינים שנכנסים לעבודה לא ממש מסוכן ביטחונית, גם שם חלה "שחיקה", שכן תחזוקת הגדר והשערים בה דורשת כוח אדם רב ותקציב שהמערכת העדיפה להעביר למקומות אחרים.

כלומר, מה שקרה בימים האחרונים הוא חלק ממגמה מתמשכת. רוב הציבור היהודי לא מודע לה וממשיך להאמין שהגדר הוקמה מסיבות ביטחוניות ורק בזכותה אין פיגועים, אבל המציאות בשטח היא אחרת, ובמערכת הביטחון מודעים לכך היטב. מודעים אבל לא מדברים, כי לפוליטיקאים הישראלים חשוב לשמור על האשליה הזו של ה"הפרדה".

סיורים בשבוע האחרון לאורך הגדר באזור השרון, במרחב שבין קלקיליה לטול כרם, חשפו מספר רב של נקודות שבהן יש פרצות בגדר. בחלק מהנקודות השערים החקלאיים נפרצו לגמרי, ועשרות מטרים של גדר פורקו מהיסוד. נראה שגם הסיורים הצבאיים לאורך תוואי הגדר צומצמו. במציאות הזו, גם פועלים פלסטינים שיש להם היתרים מעדיפים להיכנס לישראל ולחזור לגדה דרך הפרצות. כך הם נמנעים  מהתורים ומתחושת ההשפלה במחסומים. גם פלסטינים אזרחי ישראל שגרים או מבקרים בגדה משתמשים בפרצות שהפכו למעין ״שערי כניסה אלטרנטיביים״.

אז מה קורה עכשיו? האם התקבלה החלטה לפתוח את הגדר לחלוטין? ההערכה של אותם בכירים היא שלא התקבלה החלטה אסטרטגית לפתוח ולא התקבלה החלטה אסטרטגית לסגור. אבל, אומר אחד מהם, ייתכן שיש פה סוג של "פעולת תגמול" נגד הרשות הפלסטינית. הרשות הרי הפסיקה את התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל בתגובה על כוונות הסיפוח של נתניהו. פתיחת הגדר – או ליתר דיוק מתן אפשרות לעבור חופשי דרך הפרצות בגדר – אמורה להראות לפלסטינים מה קורה כשהם מפסיקים את התיאום: ישראל עושה מה שהיא רוצה ונותנת לפלסטינים להיכנס בלי קשר לרשות. עוד צעד שמחליש את הרשות הפלסטינית.

זו גם התחושה של תושבי הגדה ונהגי ההסעות ששוחחנו איתם השבוע ליד הפרצות. הם ציינו שרבים מתושבי הגדה חשים חנוקים, אחרי כמעט חמישה חודשים של הגבלות חמורות כחלק מהמאבק בקורונה, הגבלות שהובילו גם למשבר כלכלי. רבים מהם מובטלים או לא מקבלים משכורת בזמן מהרשות. בנוסף לכך, הגבול עם ירדן, שער היציאה היחיד לחו״ל לתושבי הגדה, סגור. יתכן שעצימת העין של החיילים מכך שאלפי פלסטינים עברו דרך הפרצות בדרך לים נועדה ״לשחרר לחץ״ בגדה. אפשרות אחרת היא שזו תוצאה לא מתוכננת של התהליך שהתחיל בתקופת הקורונה, אז הפועלים פלסטינים נכנסו דרך הפרצות, בעידוד שקט של ישראל, בעוד הרשות מנסה למנוע את יציאתם מתוך חשש – מוצדק – שהם עלולים להידבק בקורונה בישראל ולהביא אותה לגדה.

בעיני הפלסטינים שחצו בהמוניהם את הגדר השבוע מדובר ללא ספק בהחלטה מגבוה, "מטעמים פוליטיים או כלכליים״. המוטו של רבים מהם היה ״תנו לחיות, רוצים לבלות ולעבוד בשקט״. לישראל, כמובן, יש אינטרס שככה ירגישו הפלסטינים, יש אינטרס שהציבור בשטחים יתעסק בעבודה או בנופש ולא במאבק בכיבוש. חלק מהפלסטינים שעברו דרך הפרצות הביעו גם זעם ומיאוס כלפי הרשות. התחושות האלה אינן חדשות, אך הפתיחה של הגדר ללא ספק מעצימה אותן.

וכמובן שעוד משהו תלוי באוויר. אם ישראל אכן תספח שטחים נרחבים בגדה המערבית, הגדר למעשה תתייתר שכן היא תחצוץ בין אזורים שונים בתוך ישראל המוגדלת. לא נראה שההחלטה לעצום עין מכניסת עשרות אלפי פלסטינים דרך הפרצות בגדר נובעת מהחלטה מודעת שקשורה לסיפוח, אבל בהחלט ייתכן שהחשיבה הזו משפיעה גם על הצבא. "הם רוצים למחוק את הגבול", כפי שאמר אחד מנהגי ההסעות הפלסטינים שחיכה בצד הישראלי של הגדר והציע נסיעה לים לנופשים הפלסטינים.

לפי הערכת גורם ישראלי, הנהירה של עשרות אלפי פלסטינים ל"חופי הים של הארץ שלנו", כפי שיזמים פלסטינים זריזים שיווקו את "תיירות הפִּרצָה" ברשתות החברתיות בימים האחרונים, תיעצר. הפרסומים בתקשורת ייצרו לחץ על הצבא, על השב"כ ועל הפוליטיקאים. כל מי שיש לו אינטרס להמשיך לשמור על האשליה של הגדר האטומה. לכן סביר שמעבר הגדר ההמוני מול עיני המצלמות והחיילים ייבלם. ייבלם אבל לא ייעצר. את המגמה הזו של "שחיקת הגדר" יהיה קשה לעצור. כמו לעצור מים זורמים.

ועדיין, הקלות שבה ניתן לעבור את הגדר והמראות של עשרות אלפי פלסטינים מבקרים בים, רבים מהם דור שני ושלישי לפליטי הנכבה, מאפשרים, גם אם לרגע, לדמיין עתיד אחר, ללא הפרדה, בין הירדן לים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf