newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"פה זה חוקי": שוטרי מג"ב היכו גבר אריתראי בדרום ת"א

השוטרים היכו את הצעיר עד שזעק מכאב, ונזקק לטיפול רפואי. "אנחנו רגילים לזה", אמרו מבקשי המקלט הרבים שהתאספו במקום. שוטרי מג"ב הובאו לדרום תל אביב כדי להגביר את הביטחון של התושבים, אבל מה באמת קורה בשטח?

מאת:

בלילה בין חמישי לשישי הייתי עדה לאלימות משטרתית כלפי גבר אריתראי ברוב נווה שאנן בדרום תל אביב. הגבר פונה לקבלת טיפול רפואי, בעוד שהשוטרים המכים הסתלקו מזירת האירוע במהירות ללא מתן הסבר למתרחש.

סמוך לשעה אחת עשרה וחצי בלילה, הלכתי בחבורה קטנה לכיוון מועדון ברחוב. בקרבתנו היו פזורים שוטרי מג"ב רבים ושני שוטרים רכובים על סוסים. בעוד חבריי מדברים ביניהם, הבחנתי בשלושה או ארבעה שוטרי מג"ב שהלכו בטור. לפניהם צעד גבר אריתראי צעיר אותו הם הובילו עם יד על הגב במשך מספר מטרים, לתוך מסדרון המוביל למועדון אליו היו מועדות פנינו.

התקדמתי במהירות אל המקום, שכן הוטרדתי מדרך ההתנהלות הזו, אך לא התכוננתי לזעקות הכאב שעלו מן הפרוזדור. לפתע יצאו משם השוטרים, ומלמלו ספק לאוויר, ספק לכוח הפזור בסביבה – "זה חוקי, פה זה חוקי". אחריהם יצא הגבר האריתראי, כשהוא כפוף ואוחז את בטנו, פניו נפוחות מעט. מיד תחקרתי אותו ושאלתי מה קרה. הוא אמר שהשוטרים הרביצו לו. שאלתי למה? הוא אמר, "אני לא יודע, לא עשיתי כלום". בשלב זה הוא בקושי עמד על רגליו.

הכל קרה במהירות. עובר אורח ישראלי נוסף ראה את המתרחש, וביחד ניסינו להבין האם האיש החבול, אברהם שמו, מעוניין בטיפול רפואי. עובר האורח התקשר להזמין אמבולנס וקהל רב החל להיאסף. שוטרי משמר הגבול המשיכו להם הלאה, התרחקו במהירות והצטרפו לכוח הסיור הגדול. הם נכנסו לפרוזדור מרוחק יותר המוביל לבר ברחוב.

רדפתי אחריהם. שוטרת שהייתה שם כיוונה אלי פנס ותחקרה בקשיחות האם "הכל בסדר" ואם יש בעיה. אמרתי לה שהבעיה היא שבזה הרגע שלושה או ארבעה מהשוטרים הצעירים שמאחוריה הכו בן אדם נמרצות ללא סיבה מוצדקת. צעקתי וניסיתי להוכיח אותם על פשעיהם. אינני טובה בזיהוי פנים, ומן הסתם כולם לבשו מדים זהים, כך שהתקשיתי להצביע במדויק על המעורבים, מלבד אחד מהם. זכיתי להתעלמות.

שבתי אל זירת האירוע, שם התאספו אנשים רבים ודיברו עם אברהם על טיפול רפואי. חששתי מהזמנת אמבולנס בשל ההנחה כי יאלץ לשלם הרבה כסף עבורו ועבור הטיפול. בינתיים הגיעו הפרמדיקים על טוסטוסים והוסבר להם המצב. אני לא חושבת שהם ציפו להאשמות הבוטות כלפי החיילים. אחד מבעלי המועדון שהיה בסביבה אמר שנוכל לחזות בהתרחשות עם המצלמות, אך כאשר לקחתי אותו לנקודה המדויקת אליה הובילו השוטרים את אברהם, הוא טען שממנה ניתן יהיה לראות רק את הרגליים, שכן המצלמות מכוונות כלפי מטה מהכניסה למועדון בסוף המסדרון.

> אריתראיות קורבנות אונס שנכלאו בישראל, משקמות את חייהן בשבדיה

שוטרי מג"ב בדרום תל אביב. (צילום: אקטיבסטילס)

שוטרי מג"ב בדרום תל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה. (צילום: אקטיבסטילס)

לצערי הרב לא צילמתי דבר בעצמי, ועל כך אני מתחרטת. בזמן המפגש עם החיילים ביקשתי להצניע את הטלפון שבידיי מחשש שישימו לב אליו וייקחו אותו ממני כדי לבדוק האם צילמתי או לא. כזאת אני, פחדנית. נכון לעכשיו, נראה שאין דרך למצות כל דין עם הפושעים, שלא ברור מה היה המניע ופשר התנהגותם. על פי העדויות בשטח, השוטרים כלל לא נכנסו למועדון עצמו אלא נשארו בחלל צדדי בתחילת הפרוזדור בו הכו את אברהם. עדיין, הם מצאו לנכון להציג כלפי חוץ כאילו התבצעה בדיקה במקום.

כפי שניתן לראות במקרה הנוכחי ובפעמים רבות אחרות,  לוחמי מג"ב נשלחים לבדיקות "שגרתיות" של חוקיותם ורישיונם של בתי עסק בנווה שאנן. בפועל מדובר בבדיקות חוזרות ונשנות באותם מקומות מסוימים, גם בשעות היום וגם בלילה, באופן המפריע לשגרה ומאיים על הנוכחים.

על פי עדויות של מבקשי מקלט רבים וכן של אנשי ארגונים חברתיים העובדים בשכונה, החריגה בהפעלת הסמכות לכיוונים אלימים ולהתקפות פיזיות של בנות ובני אדם בשכונה, כדוגמת המקרה לו הייתי עדה, איננה יוצאת דופן. "אנחנו רגילים לזה", אמרו מבקשי המקלט הרבים שהתאספו בזירת האירוע. עובדת במרכז קהילתי בסביבה אמרה לשיחה מקומית כי "מקרים כאלו קורים כל הזמן, הם עושים את זה גם לדרי רחוב". רק בחודש ינואר האחרון, כחלק מ"טקס חניכה" לטירונים חדשים, תקפו 11 שוטרי מג"ב אישה טרנסג'נדרית, במהלך מסע אלים אליו יצאו בדרום העיר.

לאור המצב הרעוע בשכונת נווה שאנן מבחינת תשתיות ובטחון אישי, ראוי לדון באופי התגבור המשטרתי שפרוש באזור. בניסיון להוכיח התמודדות עם בעיית הביטחון, הכניסה המדינה לנווה שאנן ולשכונות אחרות בדרום העיר את לוחמי משמר הגבול. הכשרתם של שוטרי מג"ב, מתוקף הגדרת מטרתם הייעודית היא הגנה על גבולות המדינה מפני גורמים עוינים מבחוץ, לעיתים באמצעים קשים שאולי נתפשים כלגיטימיים במסגרת פעילות צבאית. בפועל, מדינת ישראל מעודדת חריגה של יחידת מג"ב ממסגרת התפקיד המקורית ויוצרת מנגנון להפעלת אלימות כלפי אוכלוסיות מוחלשות, או כאלו ש"מסומנות" על ידה.

עם כניסתם לתגבור כוחות הביטחון בשכונות דרום העיר, ממשיכים לוחמי מג"ב, בשליחות המדינה, בהפעלת מסננים אידיאולוגיים מסוימים ואף גזעניים בהתמודדות עם מה שנתפש כבעיותיה של דרום תל אביב. כך זולגות פנימה, אל המרחבים העירוניים של ישראל, פרקטיקות פסולות שהתפתחו במסגרת פעילות כוחות הביטחון בגדה המערבית.

הלוואי והיה ניתן לסמוך על המשטרה שתשמור על הסדר הטוב ועל הביטחון ברחבי העיר ובפרט בדרומה, כמו גם ברחבי הארץ כולה. כך צריך להיות. יחד עם זאת, אין כל הצדקה להפעלת אלימות שרירותית, לוויתור על הליך תקין במעצר ובמשמורת, ולהטלת חשדות בלתי מבוססים על סמך פרופיילינג דתי, אתני, תרבותי, מגדרי או מעמדי. התנהלות זו מעקרת מתוכן את מטרת ההגנה על מגוון האנשים שגרים, עובדים ומבלים בדרומה של העיר, אותם אמורים לשרת כוחות הביטחון.


[עדכון, 22.9] דובר מחוז תל אביב במשטרת ישראל מסר היום תגובה בנוגע לאירוע כלהלן:

האירוע המתואר אינו מוכר לנו. במקום פועלים מגוון גדול של כוחות ויחידות שיטור אשר פועלות לשמור על הסדר הציבורי ובטחון הציבור. הכוחות מתודרכים ומונחים לפעול על פי חוק ועל פי נהלי המשטרה ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כל חריגה מהפקודות והנהלים שתובא לידיעת הפיקוד תטופל ברמה המשמעתית ובמלוא הרצינות.

המשטרה ביקשה לקבל עדויות מצולמות או שמות של שוטרים שהיו מעורבים באירוע אך כפי שהוסבר בידיעה, לא עלה בידיי להשיגם. בימים אלו נוצר קשר עם עדי ראייה נוספים ואנו נעדכן במידה ותהיה התפתחות במיצוי הדין עם השוטרים.

כמו כן, בירור עם העדים שליוו לאמבולנס את הגבר המותקף, אברהם, העלה כי הוא החליט להימנע בסופו של דבר מהתפנות לבית החולים, בשל החשש מהעלויות הצפויות לו. נכון לעכשיו מצבו איננו ידוע.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf