newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עתירה לבג"ץ: מנדלבליט צריך לבטל את ההליך נגד יונתן פולק

בעתירה מתבקש היועץ המשפטי להציג את עמדתו לגבי הקובלנה שהגיש ארגון הימין "עד כאן" נגד פולק ושני פעילים נוספים. הקובלנה היא "ניצול לרעה של ההליך המשפטי לרדיפה פוליטית", נטען בעתירה שהגישה עו"ד גבי לסקי

מאת:

עתירה שהוגשה הבוקר (ראשון) לבג״ץ דורשת מהיועץ המשפטי לממשלה לפרסם את החלטתו בנוגע לבקשה לעכב את ההליכים המשפטיים במסגרת הקובלנה הפלילית שהגיש ארגון הימין "עד כאן" נגד שלושה פעילים נגד הכיבוש, ביניהם יונתן פולק. לפני כחצי שנה הוגשה בקשה ליועץ לעכב את ההליכים משום שמדובר ב"ניצול הליך הקובלנה הפלילית לצורך רדיפה פוליטית", אולם היועץ לא הביע את עמדתו עד היום.

מעכב את התשובה שלו לבקשה לבטל את הקובלנה הפלילית. אביחי מנדלבליט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

מעכב את התשובה שלו לבקשה לבטל את הקובלנה הפלילית. אביחי מנדלבליט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

את העתירה הגישה עו"ד גבי לסקי בשם שניים מהנתבעים, קובי סניץ ואילן שליף. ההחלטה לעכב את ההליכים תשפיע גם על הנתבע השלישי, יונתן פולק, הנתון במעצר מאז ה-6 בינואר משום שלא התייצב לדיונים בקובלנה וסירב לקבל את סמכות בית המשפט לדון בעניין. אם ההליכים לא יופסקו, יונתן פולק יישאר במעצר לפחות עד ה-27 באפריל, אז צפוי הדיון הבא בעניינו.

"בדיוק כמו יוזף ק', יום אחד התעוררו העותרים ומצאו עצמם בתוך מערבולת משפטית, מבלי שנחקרו ו/או עברו שימוע, מבלי שגופי אכיפת החוק נתנו את דעתם על ההליך, מבלי שנבדקו ה'ראיות'", נכתב בפתח העתירה. "בשל האופי הפוליטי/רדיפתי של ההליך, כל עוד ההליך מתמשך, הקובלים (כלומר "עד כאן" – א.ז.) ממשיכים לנצל הליכי משפט כדי להשחיר את שמם של העותרים וחבריהם ולפגוע בזכויותיהם לכבוד ולהליך הוגן".

בעתירה נטען כי ההליכים שננקטו בקובלנה שהגיש ארגון הימין מעלים "שאלות עקרוניות בנוגע להפרטת התביעה הכללית והפיכתו של בית המשפט לזירה של מלחמות פוליטיות. נטילת סמכות התביעה הכללית בידי עמותה פוליטית ויתר הקובלים מהווה חלק ממסע רדיפה פוליטית וניצול לרעה של ההליך המשפטי בשל אינטרסים פוליטיים ואידיאולוגיים, שבוודאי אינם מהווים שיקולים ענייניים להעמדה לדין פלילי".

עו"ד לסקי הגישה, כאמור, כבר באוגוסט 2018 בקשה ליועץ המשפטי שיפרסם את החלטתו בנושא. לפני כמה שבועות נמסר ממשרדו של היועץ המשפטי כי "התיק ממתין להחלטה".

קובלנה פלילית היא הליך נדיר, שבמסגרתו יכול אזרח לקחת את תפקיד ההגשה של תביעה פלילית מידי המדינה. ההליך הזה אפשרי רק עבור רשימה מצומצמת של עבירות קלות, ובהן לשון הרע, הגנת הפרטיות או מריבה בין שכנים, שבהן יש "נוזק" ו"ניזוק" ישירים.

אף אחד לא ניזוק

בעתירה לבג"ץ מסבירה לסקי מדוע לדעתה לא היה מקום להגיש קובלנה פלילית במקרה זה. לסקי טוענת כי ארגון "עד כאן"  אינו יכול להיחשב כ"קורבן עבירה", שנפגע ישירות מפעולותיהם של שלושת הפעילים נגד הכיבוש. "לא זו בלבד שכתב הקובלנה אינו מתייחס לניזוק קונקרטי לכאורה שנפגע ממעשיו של מי מהעותרים או מר פולק", כותבת לסקי, "אלא שבכתב הקובלנה ובראיות שהוגשו במסגרת ההליך – אין ניזוקים כלל".

"ניסיון להרתיע פעילים נגד הכיבוש". הפעילים אילן שליף וקובי סניץ עם עורכת הדין גבי לסקי (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"ניסיון להרתיע פעילים נגד הכיבוש". הפעילים אילן שליף וקובי סניץ עם עורכת הדין גבי לסקי (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בקובלנה שהגיש ארגון "עד כאן" נטען שהנתבעים ביצעו עבירה של "תקיפה בחדא צוותא" בכך שהשתתפו בהפגנות בגדה המערבית שבמהלכן פלסטינים זרקו אבנים לעבר חיילים. אולם לסקי טוענת שעבירה של זריקת אבנים על חיילים אמורה להיחשב כ"תקיפה בנסיבות מחמירות". לדבריה, בקובלנה המקורית לא השתמשו בסעיף זה, משום שהוא לא נמצא ברשימת העבירות שבגינן ניתן להגיש קובלנה.

בדיקה שערכה האגודה לזכויות האזרח לגבי השנים 2011 עד 2014 העלתה ש-24 מתוך 26 המקרים, שבהם הוגשה קובלנה פלילית על לשון הרע הסתיימו בזיכוי, בביטול הקובלנה או במחיקתה

"הרציונאל העומד מאחורי בחירת המחוקק להשאיר עבירות התקיפה כנגד חיילים ושוטרים אל מחוץ לגדרי הקובלנה הפלילית הינו כי על המדינה מוטלת האחריות הבלעדית לדאוג לאינטרס הציבורי שבהגנה על חייליו ושוטריו בזמן שהם ממלאים את תפקידם", נכתב בעתירה.

לסקי גם ציינה כי במקביל להליכי הקובלנה, ובמיוחד לאחר מעצרו של פולק, פתחו ב"עד כאן" בקמפיין שלילי ברשתות החברתיות. לדבריה, הקמפיין הזה "משלהב אזרחים רבים" נגד העותרים ונגד פולק ועלול להוביל לפגיעה בהם, כפי שקרה כבר כאשר פולק הותקף בסכין על ידי אלמונים בעת שיצא מעבודתו ב"הארץ" בשנה שעבר.

לדברי לסקי, לא ייתכן שגוף שלקח על עצמו את תפקיד התביעה יפעל נגד הנתבעים ברשתות החברתיות. "האם ניתן לדמיין את התביעה המשטרתית מפרסמת פוסטים כנגד נאשמים בכלל?", תהתה לסקי בעתירה, "שלא לומר על פוסטים עם קביעות עובדתיות שכלל לא נתבארו ושבגינן טרם הורשעו הנאשמים".

שיטה לסתום פיות ולאיים על מתנגדים

בתחילת החודש הצטרפה האגודה לזכויות האזרח לבקשה ליועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים בקובלנה הפלילית. היועץ המשפטי של האגודה, עו"ד דן יקיר, כתב כי "הגשת הקובלנה הפלילית צריכה להיבחן לאור מטרותיו של הארגון והאמצעים שהוא נוקט. מטרתה היא להרתיע פעילים שפועלים נגד הכיבוש ולהטריד אותם. למרות שהקובלנה חסרת בסיס עובדתי ומופרכת מבחינה משפטית, יש חשש שהיא תיצור אפקט מצנן כלפי פעילים אחרים".

כבר ב-1997 המליצה ועדה של משרד המשפטים בראשות השופט אליהו מצא לבטל את מוסד הקובלנה הפלילית. ב-2011 ואחר כך שוב ב-2016, הגיש משרד המשפטים הצעת חוק לביטול הקובלנה הפלילית. מאז הנושא לא קודם. בשנת 2016 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק חדשה לביטול הקובלנה, אולם היא לא קודמה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

בדו"ח שפרסמה האגודה לזכויות האזרח בינואר 2013 תחת הכותרת "משתיק קול – משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי", הוצג כיצד קובלנות פליליות משמשות מעסיקים, אנשי ציבור ויריבים פוליטיים ככלי הרתעה ו"ענישה" נגד מי שמותח עליהם ביקורת. בדיקה שערכה האגודה לגבי השנים 2011 עד 2014 העלתה ש-24 מתוך 26 המקרים, שבהם הוגשה קובלנה פלילית על לשון הרע – הסעיף המרכזי שבגינו מוגשות קובלנות פליליות – הסתיימו בזיכוי, בביטול הקובלנה או במחיקתה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf