newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איכילוב: עשרות הפגינו בתמיכה באסירים שובתי הרעב המאושפזים במקום

בתי חולים רבים הפכו למתקני כליאה, עם אשפוזם של עשרות מתוך מאות האסירים הפלסטינים השובתים רעב במחאה על השימוש במעצרים מנהליים. המפגינים קראו לשחרר את האסירים, ולכבד את זכויות החולים

מאת:

אתמול (חמישי) בערב התאספו כשלושים מפגינים מחוץ לבית החולים איכילוב בתל אביב על מנת להביע תמיכה באסירים הפלסטינים שובתי הרעב המאושפזים שם ולקרוא לשחרורם. האסירים הפוליטיים נאבקים נגד המערכת הישראלית שכולאת רבים מהם תחת צווים מנהליים השוללים מהם את הזכות לדעת במה מואשמים, עד מתי יכלאו  או להגן על עצמם בהליך משפטי.

> דרך דלת נעולה וסוהרים באיכילוב צעקנו לשובתי הרעב בתמיכה

האסירים הפלסטינים מנהלים מאבק נגד השימוש במעצרים מנהליים. הפגנה מול איכילוב (ציום: אורן זיו,/אקטיבסטילס)

האסירים הפלסטינים מנהלים מאבק נגד השימוש במעצרים מנהליים. הפגנה מול איכילוב (ציום: אורן זיו,/אקטיבסטילס)

האסירים הפלסטינים מנהלים מאבק פוליטי בלתי אלים שמרכז אליהם את תשומת הלב והתמיכה של הקהילה הפלסטינית ברחבי העולם, וגם את התמיכה של רבים בקהילה הבינלאומית. בעקבות שביתות קודמות הוציא משרד הבריאות נוהל שמחייבת את שב"ס להעביר שובתי רעב למעקב רפואי לאחר עשרים ושמונה ימי שביתה.

האפקטיביות הפוליטית של השביתה שהיום לוקחים בה חלק קרוב לשלוש מאות אסירים מפעילה לחץ אדיר על המערכת הפוליטית הישראלית. הלחץ גרם למשרד לביטחון פנים להביא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה חוק שיתיר האכלת שובתי רעב בכפיה, בניגוד להצהרת מלטה של ההסתדרות הרפואית העולמית ובניגוד לעמדתה של הסתדרות הרופאים בישראל. הלחץ אפילו גייס את ראש הממשלה בנימין נתניהו שהבטיח למצוא רופאים שיסכימו לבצע את ההליך האלים והמסוכן הזה.

בית החולים איכילוב (כמו גם בתי חולים אחרים) האמון על בריאות החולים ומחויב באופן מוחלט לאתיקה רפואית הפך בשבועיים האחרונים למתקן כליאה. כמאה אסירים מאושפזים בבתי החולים הישראלים והצפי הוא שהשביתה תתרחב ויהיה צורך לאשפז רבים נוספים.

למעשה, שב"ס קבלו לידיהם חדרים והפקיעו אותם מבתי החולים. באחת המחלקות הפנימיות באיכילוב הם סגרו חלק מהמסדרון במחסום והיה ניכר שלרופאים והצוות אין שום יכולת להשפיע על הנעשה בשטח המופקע של המחלקה שלהם. בנוסף בשלושת ביקורי במחלקה התרשמתי כי הרופאים, שחשים אי נוחות והסתיגות מהסיטואציה, נמנעים מלעשות דבר בנידון תחת עינם הפקוחה והמאיימת של כוחות הביטחון הרבים שממלאים את המחלקות. המחלקות שאמורות לתת טיפול רפואי מקצועי, באווירה רגועה ככל הניתן, הפכו למוצב משטרתי שגברים חמושים מסתובבים בו.

ברחבי המחלקה תלויים כדרך קבע שלטים המסבירים לחולים בקצרה את זכויותיהם ומדגישים כי זכויות אלה מגיעות לכל חולה ללא כל אפליה. בין הזכויות האלה – הזכות לכבוד בזמן האשפוז והטיפול, הזכות לליווי בן משפחה, הזכות לקבל טיפול רפואי בהסכמה בלבד והזכות להתחשבות בדת, אידאולוגיה או אמונה במתן הטיפול.

> החוק שמאפשר האכלה בכפיה של שובתי רעב הוא מתן הכשר לעינויים

התרופה הטובה ביותר והצודקת ביותר למצבם של האסירים היא היא החירות (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

התרופה הטובה ביותר והצודקת ביותר למצבם של האסירים היא היא החירות (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

שב"ס, המשרד לבטחון פנים וגורמים נוספים למעשה כופים על הצוות הרפואי לאפשר מניעה של זכויות החולה. במחלקה מאושפזים חולים בניגוד לרצונם, כשהם אזוקים למיטותיהם, ואף מבלי שהותר לצוות הרפואי ליצור קשר עם משפחות החולים, לעדכן במצבם או במקום המצאם. באם יעבור החוק המתיר האכלה בכפייה יתבקשו הרופאים להוציא לפועל הליך שנוגד את האתיקה הרפואית באופן בוטה ונחשב במקומות רבים בעולם לצורה של עינויים.

ביקורי הפעילים במחלקות והפגנות התמיכה באסירים השובתים מחוץ לבתי החולים הם קריאת התעוררות לצוותים הרפואיים לעצור את המהלך המסוכן הזה ולהתנגד אליו. לא להסכים להפוך למכונות בידי מערכת הכליאה וחיילים במאבק פוליטי ולסרב להעניק טיפול רפואי בתנאים הללו. על בתי החולים והממסד הרפואי להקים קול זעקה ולדרוש חופש מקצועי בטיפול בחולים ושמירה מלאה על זכויותיהם וכבודם של החולים.

בתי החולים אינם בתי סוהר. והאסירים השובתים הם אסירים פוליטים המנהלים מאבק צודק לשחרורם. התרופה הטובה ביותר והצודקת ביותר למצבם היא החירות.

> עשרות אסירים שובתי רעב אושפזו בבתי החולים

באנר 47 שנות כיבוש לתוך פוסט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf