newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

גם באישור בג"ץ: פלסטינים שנפגעו בתאונות עבודה מופלים לרעה

בעוד עובדים ישראלים מקבלים החזר על טיפול רפואי מרגע הפציעה, פלסטינים צריכים לחכות כשנה עד שיקבלו החזר, וגם אז באופן מסורבל ולא שלם. בג"ץ קבע ש"העתירה מוצדקת", אבל השאיר את המצב על כנו

מאת:
רק 4% מתאונות העבודה נחקרות. מנוף שקרס באתר בנייה בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

רק 4% מתאונות העבודה נחקרות. מנוף שקרס באתר בנייה בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

לפני שבוע קבע בג"ץ כי הביטוח הלאומי אינו אחראי לממן טיפול בעובדים פלסטינים מרגע שנפצעו, אלא רק לאחר שיסיימו את הליך ההכרה בפציעתם כתאונת עבודה, הליך הלוקח בממוצע כשנה. זאת לעומת עובדים אזרחי ישראל, המקבלים מימון על טיפולים מרגע הפציעה.

בעתירה, שהגישו קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח בתחילת השנה שעברה, הם תבעו שהביטוח הלאומי ייצור מנגנון למימון מידי של טיפולים עבור העובדים הפלסטינים שנפצעו בתאונות עבודה, ובמקביל ייעל וינגיש את מנגנון קבלת ההחזרים, שכיום מתנהל כולו דרך הדואר.

הארגונים טענו לאפליה של העובדים הפלסטינים לעומת עובדים אחרים, שקופות החולים מכסות את עלות הטיפולים בהם עד שהביטוח הלאומי מחזיר להן את הכסף עם השלמת הליך ההכרה. העיוות נוצר משום שבהסכמי אוסלו נקבע שהביטוח הרפואי של הרשות הפלסטינית אינו מכסה תאונות עבודה שהתרחשו בישראל.

בעתירה דרשו הארגונים גם שינוי במנגנון הבירוקרטי הסבוך שנדרש מהעובדים מול כללית, שמטפלת בהעברת ההחזרים הכספיים לעובדים. לפי נתוני קו לעובד מהשנים 2018-2019,  התקופה הממוצעת בין הפגיעה לבין ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה עמדה על 159 ימים, יותר מחמישה חודשים. מרגע ההכרה עד קבלת הצ'ק הראשון עוברים בממוצע 258 ימים, שמונה וחצי חודשים.

במצטבר, מדובר בהמתנה של שנה מרגע הפציעה עד לקבלת ההחזר עבור הטיפול. ההחזר עצמו מגיע במספר פעימות.

עו"ד רוני פלי מהאגודה לזכויות האזרח, שייצגה את הארגונים בעתירה, אומרת כי מדובר במצב אבסורדי. "עובד נופל מפיגום בקומה רביעית, אמבולנס מפנה אותו מהפיגומים לבית החולים, נפתחת חקירה באתר, לעיתים הוא נסגר. כל המערכת מבינה שמדובר בתאונת עבודה, אבל העובד הזה נדרש לשלם את כל הטיפולים היקרים מכיסו בגלל לקונה בירוקרטית", אומרת פלי. לדבריה, על אף שהכלכלה הישראלית תלויה בעובדים אלה, המדינה מפקירה אותם ברגע שהם נפצעים.

"הממשלה צריכה לקחת אחריות על העובדים הללו, ואנחנו נמשיך לפעול כדי שזה שיקרה", אומרת פלי. "אי אפשר להמשיך להעסיק עובדים בענפים המסוכנים ביותר ללא ביטוח רפואי רציף."

לפי נתונים מעודכנים של קו לעובד, במחצית הראשונה של 2021 חלה עלייה של 25% במספר תאונות העבודה בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2020. עוד נאמר בדו"ח כי לפי נתוני משטרת ישראל, שהושגו במסגרת בקשת חופש מידע, רק 4% מכלל התאונות שהתרחשו ב-2018 (39 מתוך כ-900) נחקרו עד היום, ופחות מאחוז מהתאונות המדוברות הועברו לתביעה המשפטית ולפרקליטות.

חמישה חודשים עד להכרה, עוד שמונה חודשים עם קבלת הכסף. פועלים באתר בנייה בכפר יונה (צילום: גיל יערי / פלאש 90)

חמישה חודשים עד להכרה, עוד שמונה חודשים עם קבלת הכסף. פועלים באתר בנייה בכפר יונה (צילום: גיל יערי / פלאש 90)

"עכשיו עלול להיות יותר גרוע", חושש אהוד עין-גיל, פעיל בקו לעובד שמלווה נפגעי עבודה פלסטינים כבר 30 שנה. "עד עכשיו היו לנו טענות, והביטוח הלאומי היה צריך לכאורה להתגונן. עכשיו, בגלל שבג"ץ דחה את כל הטענות, ביטוח לאומי יגיד 'מה אתם רוצים? בג"ץ אמר שאנחנו בסדר, שהצ'קים של קופ"ח הם בסדר, שזמן הטיפול הוא על פי הצרכים'. קודם עוד היה לנו איום שנוכל לתבוע."

במקביל לדיון בבג"ץ, התקיים השבוע ויכוח בוועדת המשנה לבטיחות בעבודה בכנסת על נתוני ההרוגים בתאונות עבודה. יו"ר ועדת המשנה, אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת), טען שכ-60 איש נהרגו בשנה האחרונה בכ-10,000 תאונות בשנה, ואילו מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה טען כי מדובר ב-32 הרוגים בלבד, והשאר מתו כתוצאה מאירועים רפואיים שאירעו בזמן העבודה.

אין סדר, אין שקיפות, אין הסברים

במקביל לתהליך סבוך מול הביטוח הלאומי להכרה בכך שנפצעו בתאונת העבודה, נדרשים העובדים הפלסטינים לאסוף קבלות על הטיפולים הרפואיים ולשמור אותן במשך חודשים. במקרה שאינם מסוגלים לעבוד, הם לא יכולים לקבל אישור כניסה לישראל, ולפיכך אפיק התקשורת היחיד שלהם מול שירותי בריאות כללית, המטפל בהחזרים הכספיים, הוא הדואר.

"אנחנו, קו לעובד, צריכים לפנות? השופטים היו צריכים להגיד: 'אתם מביאים עובדים לישראל, אתם צריכים לדאוג לבריאות שלהם, תמצאו פתרון'"

תהליך הבדיקה והאישור של קבלות שונות על טיפולים והוצאות נלוות הופרט לפני עשור והועבר לידי חברת מדינטק. "אני שולח את הקבלות לכללית, הם מעבירים למדינטק, מדינטק שולחת את המסקנות שלה לביטוח הלאומי והביטוח הלאומי מעביר בסופו של דבר כסף לקופת החולים," מסביר עין-גיל את התהליך. לדבריו, מאז המעבר למדינטק אמנם התחילו להתקבל נימוקים עבור הקבלות שאושרו, אך לא עבור אלה שנדחו.

לאחר בדיקת הקבלות, ההחזר על הטיפולים וההוצאות הנלוות מגיע במשלוחי צ'קים בדואר לעובדים או למיופי כוחם (אנשי קו לעובד או עורכי דין פרטיים). זאת, על אף תשתית הדואר הגרועה עד לא קיימת בגדה המערבית, ועל אף שהביטוח הלאומי מעביר כספים אחרים ישירות לחשבונות הבנק של העובדים.

זאת ועוד: לטענת הארגונים, לא כל הסכום הנדרש תמיד מגיע ליעד. לעתירה צורף תצהיר שמסר עין-גיל ובו הוא כותב כי "אין כל מדד ברור ושקוף לאישור קבלה או דחייתה ואף לא לתעריפים שנקבעו ככל הנראה לטיפולים שונים. תרופות, שנרכשו בסכום מסוים, מקבלות החזר על סך סכום נמוך יותר; ביקורים אצל רופאים, שבגינם שולמה תמורה, מקבלים החזר שאינו משקף את התמורה שניתנה. אין גם כל הסבר מראש מהם התנאים שמסמך רפואי צריך לעמוד בו: האם צריך להיות בדפוס, או שדי במסמך מלווה בכתב יד; מהו המידע שאמור להיות מפורט בו?"

עין-גיל מספר על מקרה של עובד שפנה אליו לאחר ששילם יותר מ-11 אלף שקל על טיפולים בעקבות פציעתו. רק שבעה חודשים מרגע הגשת המסמכים הרפואיים והקבלות, קיבל העובד החזר של 530 שקל, וכעבור חודש נוסף החזר על סך 420 שקל. כשעין-גיל פנה למדינטק לבירור, הוא נענה כי חשבון על סך 930 שקל עבור מיון אושר גם הוא, אך עם קיזוז לתעריף מיון עדכני לשעתו על סך 814 שקל. גם צ'ק זה הגיע בדואר כעבור חודשיים וחצי.

נכון להיום, אומר עין-גיל, העובד קיבל 2,164 שקל מתוך 11,187 שקל ששילם תמורת טיפולים רפואיים. לדבריו, כששאל את מדינטק מדוע לא אושרו שתי קבלות מיום הפגיעה על סך 8,000 שקל, השיבו כי "לא ראו את הקבלות". "באותו יום נשלחו אל מדינטק שתי הקבלות בצירוף המסמכים הרפואיים והסבר שבית החולים ברמאללה, שבו טופל העובד ונותח, נסגר בינתיים", אומר עין-גיל. "אך עד היום לא קיבלנו החזר על הקבלות הללו, וגם לא עדכון אם אושרו או לא, ואם לא – מדוע."

מתקשים להתמצא בטפסים. פועלים פלסטינים במחסום שער אפרים (צילום: אורן זיו)

מתקשים להתמצא בטפסים. פועלים פלסטינים במחסום שער אפרים (צילום: אורן זיו)

השבוע נודע לעין-גיל שחברת מדינטק לא הגישה הצעה מחודשת למכרז של הביטוח הלאומי. על כן היא סיימה בסוף דצמבר את תפקידה. עתה, בדיקת הקבלות של נפגעי העבודה הפלסטינים בישראל תועבר לידי חברת פמי פרימיום, שהתפרסמה בשנה האחרונה על רקע קריסת מערך בדיקות הקורונה לנתב"ג וכן כקשורה בחשדות לשוחד במשרד הבריאות.

"בג"ץ הסיר אחריות מהביטוח הלאומי"

בדיון בבג"ץ הציעו למעשה השופטים לעותרים לפעול לשינוי החוק. "העתירה צריכה להיות אחרת, אני לא אומרת שהיא לא מוצדקת", כתבה השופטת יעל וילנר, "יש קושי בתקופת הביניים ויש לא מעט נפגעי עבודה, זה נורא בתקופה האחרונה וצריך לפתור את זה, אבל בדרך הנכונה."

בית המשפט גם קיבל את טענת הביטוח הלאומי, לפיה הוא עובד בימים אלה על הקמת מערכת מקוונת בערבית שתטפל בבעיית הנגשת המסמכים הנדרשים לצורך פיצוי . זאת למרות שנציגת הביטוח הלאומי, עו"ד ארנה רוזן אמיר, אמרה בדיון כי הארגונים שעתרו "לא הוכיחו שאם אעשה את המאמצים ואוציא מיליארדי שקלים, האוכלוסייה אכן תעשה שימוש באתר."

עין-גיל מביע תסכול מכך שבג"ץ הסיר אחריות מהביטוח הלאומי כמנגנון שאמור לטפל בפיצוי נפגעי תאונות עבודה, והטיל אותה למעשה מחדש על הארגונים. "אנחנו, קו לעובד, צריכים לפנות? השופטים היו צריכים להגיד: 'אתם מביאים עובדים לישראל, אתם צריכים לדאוג לבריאות שלהם, תמצאו פתרון'. גם זרקו אותנו מבג"ץ וגם זרקו את זה עלינו."

על סמך ניסיונו הארוך, עין-גיל חושש שגם אם תוקם מערכת מקוונת בערבית, עובד ממוצע יתקשה מאוד לבנות בעצמו את תיק הקבלות הנדרש ללא סיוע. גם טופס התביעה להכרה בתאונת עבודה, אומר עין-גיל, הוא מסובך. "יש שם פרטים שעובד שלא מיומן בזה מאבד את הידיים והרגליים. אם הוא מתאר את המקרה שקרה ומחמיץ פרט חשוב, הוא עלול לגרום לעצמו נזק, כי הוא לא מבין שזה יילך יחד איתו עד לתביעת נזיקין בסוף הדרך."

עין-גיל טוען כי בסופו של דבר, בית המשפט יכול היה לדחוק את הביטוח הלאומי יחד עם המדינה לפתרון עבור שתי הבעיות גם יחד: הפשטת מנגנון קבלת ההחזרים ויצירת הסדר עם הרשות הפלסטינית, כך שעובדים פלסטינים יקבלו כיסוי להוצאות שלהם מרגע פציעתם.

לדבריו, ניתן לעשות זאת דרך מנהל התשלומים של משרד הפנים, דרכו כבר מועברות המשכורות של כלל העובדים הפלסטינים. "המנהל מוריד סכום לביטוח רפואי בשטחים, זאת אומרת שהעובדים מבוטחים", הוא אומר. "למה צריך להיות הבדל מול עובדים בישראל? צריך למצוא דרך עם מערכת הבריאות הפלסטינית ולומר להם: תטפלו בהם. אם יקבלו הכרה בתאונת עבודה, ביטוח לאומי ישלם לכם את ההוצאות, ואם לא, הביטוח הרפואי הרגיל ישלם."

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf