newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עובדי חיפה כימיקלים לא נאבקים בבריאות הציבור, הם נלחמים על פרנסתם

מיכל האמוניה במפרץ חיפה הוא אכן מפגע סביבתי מסוכן וטוב שהוחלט להסירו. אלא שכעת הנהלת המפעל, שלא הציעה חלופות סבירות ולא נערכה למהלך, מבקשת לנצל את החלטת בית המשפט כדי לפגוע בזכויות העובדים ולאיים על מטה לחמם

מאת:

כותב אורח: אלברט סופר

עם החלטת בית המשפט וקביעתו כי מיכל האמוניה במפרץ חיפה ירוקן עד ל-1/4/17, הוכתר בהצלחה המאבק הממושך לסגירת המיכל. השמחה היתה רבה, ובצדק. מחדל סביבתי מתמשך של סכנה לבריאות הציבור סוף סוף יטופל ויוסר. אלא שעם קבלת ההחלטה קרה דבר נוסף: מנכ"ל חיפה כימיקלים בע"מ, מר נדב שחר, הודיע על כוונתו לסגור את אתרי ייצור הדשנים של החברה בצפון ובדרום. המשמעות המיידית הנגזרת מכך היא אובדן פרנסתם של 1500 – 2000 עובדים באזורי פריפריה בצפון ובדרום.

כמו במקרים רבים אחרים, הכתובת, כמובן, היתה על הקיר. כבר לפני ארבע שנים ידעו בעלי ומנהלי המפעל כי גורל מיכל האמוניה נחרץ ולא טרחו על תכנון ומציאת חלופות מתאימות. מתוך רשלנות או אמונה כי בכוחם לשנות את ההחלטה המתהווה לא נעשה דבר בעניין. לאחרונה הולכת ומתבהרת התמונה כי ההנהלה מנצלת בצורה צינית את המשבר ובחסותו מאיימת לפגוע בעובדים, בהסכמים ובתנאי עבודתם שהושגו לאחר מאבקים ממושכים ומרים. יתרה מכך, ההנהלה מנצלת את חרדתם של העובדים מפני סגירת המפעל ואובדן פרנסתם ומדרבנת אותם לצאת ולהפגין נגד סגירת המיכל. תפגינו נגד הסגירה או שלא תהיה לכם עבודה.

> משה כחלון מעולם לא התקיים כישות פוליטית עצמאית

"הפגינו נגד הסגירה או שלא תהיה לכם עבודה". עובדי חיפה כימיקלים נלחמים על מטה לחמם (צילום אלברט סופר)

"הפגינו נגד הסגירה או שלא תהיה לכם עבודה". עובדי חיפה כימיקלים נלחמים על מטה לחמם (צילום אלברט סופר)

אלא שהעובדים, בהובלת הוועד הצפוני החברים ב"כוח לעובדים", זיהו ומזהים את המניפולציה ומסרבים להיות בשר התותחים של ההנהלה וחיילים צייתנים ומפוחדים בשירותה. הם נוקטים עמדה עצמאית מעוררת כבוד ומצהירים כי אינם מתנגדים להחלטת בית המשפט על הפינוי הצפוי, אינם נגד בריאות הציבור והגנה על הסביבה, אך עם זאת לא יתכן כי העובדים, שגם הם תושבי המפרץ, יהיו השה לעולה על מזבח פנוי האמוניה ויקפחו את מטה לחמם. העובדים, רבים מהם עובדים שנים רבות במפעל, יצאו למאבק להגנה על פרנסתם בדרישה שבמסגרת כל חלופה או פתרון (יש כמה כאלה) לא יפגעו העובדים.

איפה הסולידריות?

בדיון שהתקיים שלשום (שני) בוועדת העבודה והרווחה התברר לעיני כל כישלונה של ההנהלה, כישלון שכפי הנראה אינו מקרי וכאמור הינו חלק מתכנית אסטרטגית לעשיית רווחים קלים. בזמן שמאות עובדים הפגינו וחסמו את כביש הגישה לכנסת, שמעו הנוכחים מפי סגן שר המשרד לאיכות הסביבה, ירון מזוז, ומפי מנכ"לו כיצד הוצעו להנהלת המפעל 750 מיליון ש"ח וכ-11 (!) חלופות אפשריות. יתרה מכך, הנהלת המפעל מתעלמת שוב ושוב מבקשת המשרד לאיכות הסביבה למתן חלופות על ידה. חברי הוועדה בראשות ח"כ אלי אלאלוף נתנו גבוי מלא לעובדים והבטחה למצוא פתרון שישמור על פרנסתם, אך חרב הפיטורים ואובדן הפרנסה עדיין מרחפת מעל לראשם של העובדים.

נציגי העובדים בהובלת אלי אלבז מוועד חיפה כימיקלים צפון השמיעו את עמדתם הברורה והעקבית – כן לתמיכה בחלופות, כן לבריאות הציבור והגנה על בטיחות התושבים, בד בבד עם שמירה על פרנסתם של העובדים. לא העובדים ולא בטיחות התושבים יהיו בני ערובה של הנהלת החברה. תושבים ועובדים לפני רווחים!

כמי שמלווה את מאבקם מקרוב מתסכלת אותי מאוד האדישות הציבורית לגורלם. כיצד ניתן לשכוח ולהפקיר את העובדים האלה? מה פשעו ומה חטאו? כיצד ניתן לשמוח על הצלחת מאבק פינוי האמוניה כשיש סכנה מוחשית שמי שישלמו את מחיר המחדל הזה הם העובדים ולא המנכ"ל הכושל, בן התפנוקים נדב שחר, שכבר ב-2011 עשה כל שביכולתו לשבור את העובדים ולהשפיל אותם במהלך המאבק הארוך וההירואי שהוביל להסכם קיבוצי.

עוד יותר מתסכלת אדישותם של פעילים ופעילות חברתיים שעושים רעש מהומה מכל גן מזרחי של גזען מצוי הרבה יותר מכמעט אלפיים עובדים, בעלי משפחות מהפריפריה, רובם מזרחים, מהדרום ומהצפון, שעשויים לאבד את פרנסתם ועולמם בקרוב. או כמו שאמר אלי אלבז יו"ר וועד עובדי חיפה כימיקלים צפון ב"כוח לעובדים" – שלא נגיע לזה שבמקום לקרוא את ההגדה של פסח, נקרא מכתבי פיטורים.

העובדים ואנחנו איתם נמשיך להיאבק ללא פשרות ובכל האמצעים על הבטחת המשך פרנסתם. אני קורא מכאן לפעילים/ות, אירגוני סביבה ולתושבים במפרץ להצטרף ולתמוך בעובדים במאבקם לצד המאבק על בריאות הציבור וההגנה על בטיחותו.

אלברט סופר – רכז מטה צפון – כוח לעובדים. מוסיקאי ומדריך נוער בסיכון.

> פשרת תאגיד השידור הציבורי גרועה יותר מסגירתו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf