newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עדכון דחוף על תאונה שטרם התרחשה

בכניסה לכפר הבלתי מוכר עבדה יש צומת מסוכן. חבר ועד הכפר ג'ומעה טמטאוי מנסה כבר יותר משלוש שנים לפנות לכל גורם אפשרי כדי לטפל בצומת, וזוכה לתשובות מתחמקות או להתעלמות. באחרונה נאמר לו ש"בקרוב תיפתר הבעיה". ובינתיים חייהם של 300 תלמידים ו-60 ילדי גן נמצאים בסכנה

מאת:

נתחיל בסתם סטטיסטיקה שגרתית, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: באוגוסט 2019 נרשמו 849 תאונות עם נפגעים בדרגות פציעה קשות, ובהן 29 תאונות קטלניות ו-125 תאונות שבהן נרשמו פצועים קשה. בתאונות בסך הכל נפגעו 1,662 איש, מהם 31 הרוגים, ו- 147 פצועים קשה. בנוסף, דווחו 2,668 תאונות שבהן נפצעו 3,572 איש "פציעות קלות". בינואר עד אוגוסט 2019 נהרגו 225 איש בתאונות דרכים – עלייה של 16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בקיצור, שוטף פלוס 16%. אבל לא בכך עסקינן. אבקש לעדכן על תאונה שטרם התרחשה.

הדברים אמורים בצומת מסוכן שבו נוסעים מדי יום 300 תלמידים ו-60 ילדי גן, וכן עשרות מורים והורים. האמור מיועד, ודאי ביומרה מסוימת, לנסות להציל חיים של 45 תלמידים העלולים למות בהתנגשות במקום.

תאונה רבת נפגעים בכביש 40 ב-2014 (צילום: פלאש90)

תאונה רבת נפגעים בכביש 40 ב-2014 (צילום: פלאש90)

בכניסה לכפר הבלתי מוכר עבדה, על כביש 40 בקטע הנסיעה ממצפה רמון לבאר שבע, פונים מדי בוקר אוטובוסים ובהם התלמידים, פנייה מסוכנת בדרכם לבית הספר. (הכפר בלתי מוכר, אבל רבים מכירים אותו בכל זאת, בזכות אתר העתיקות הנבטי עין עבדת המצוי בסמוך). רכב הסעות עמוס תלמידים המגיע ממצפה רמון נאלץ לחצות פס לבן, תוך הפרת החוק, ולפנות שמאלה לדרך עפר המחוברת לכביש שמוביל לבית הספר.

בנקודה זו שדה הראייה מוגבל מאוד, ולא ניתן להבחין בכלי רכב המגיח מאחור. אם חלילה מאחורי אוטובוס התלמידים נוסעים אוטובוס אחר או משאית – עלולה להתחולל תאונה נוראה, שתגבה חיים של 45 תלמידים. גם בנסיעה חזרה לכיוון מצפה רמון הסכנה קיימת, אך במידה פחותה.

ג'ומעה טמטאוי, חבר ועד הכפר בעבדה, פנה ללשכת שר התחבורה ב-7 בספטמבר 2016, כלומר לפני שלוש שנים, ונענה בעל פה שאין דרך לטפל בצומת בגלל מצבו הסטטוטורי. ג'ומעה הנחרץ סירב להשלים עם התשובה, ופנה למבקר המדינה. במקביל הוא שלח מכתב ערעור, ומר דרור ממשרד התחבורה הודיע לו כי הצומת יטופל.

ואולם, כמה חודשים לאחר מכן, ב- 8 בפברואר 2017, כתב לו סמנכ"ל פיתוח ותשתיות במשרד התחבורה יעקב בליטשטיין כי "בצומת זה, בשל הטופוגרפיה ותנאי הראות לא ניתן לאפשר פנייה שמאלה".

בד-בבד כתבה לו איריס פוקס מחברת נתיבי ישראל ב- 7 בפברואר 2017 כך: "הפרויקט להסדרת הצומת נמצא באחריות מועצה אזורית נווה מדבר. המועצה לא השלימה את תהליך התכנון ולא השיבה להערות שהועברו למתכנן מטעם המועצה על ידי אגף רשויות וגורמי חוץ".

בעקבות פניות חוזרות לגורמים נוספים, ג'ומעה הנמרץ קיבל ב- 22 לפברואר 2017 תשובה מפתיעה ומשמחת מאת אותו מר בליטשטיין ממש, שלפיה: "בימים אלה חברת CPM מתכננת פרויקט להרחבת הכביש לידי צומת שיאפשר פניה שמאלה לבאים מדרום על כביש 40. הפרויקט מתוכנן ומתואם מול נתיבי ישראל וצפוי לצאת לביצוע בעוד כחצי שנה".

ג'ומעה העקשן לא המתין, ופנה לנציב תלונות הציבור. ביום 25 ביוני 2017 הודיע לו עו"ד אוריאל הס מהנציבות כך: "בימים אלה מתוכנן פרויקט להרחבת הכביש לידי צומת שיאפשר פניה שמאלה לבאים מדרום על כביש 40. הפרויקט מתוכנן ומתואם מול חברת נתיבי ישראל וצפוי לצאת לביצוע בעוד כחצי שנה".

ג'ומעה לא נלאה ופנה לשר התחבורה שוב ושוב, אך לא נענה. הוא פנה לגורמים שונים באוקטובר 2017, ובעקבות זאת בישר לו מר רשרש עאמר ממשרד התחבורה שהכסף "אמור לעבור". ג'ומעה שמח, אבל זמן מה לאחר מכן הודו בפניו אנשי נתיבי ישראל בעל פה שהם מנסים לתכנן את הדרך, אבל אין תקציב לביצוע העבודה.

שר התחבורה לשעבר ישראל כ"ץ (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

הפניות לא נענו. שר התחבורה לשעבר ישראל כ"ץ (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בנובמבר 2017 ניצתה בג'ומעה תקווה. לצומת הגיעו אנשי רשות העתיקות שבצעו חפירות במקום, למניעת פגיעה בעתיקות. אך הם הלכו לדרכם כלעומת שבאו, ולא קרה שום דבר.

ג'ומעה לא התייאש ופנה לחברי כנסת. ח"כ סעיד אלחרומי מהרשימה המשותפת הגיש שאילתה בנושא לשר התחבורה דאז, ישראל כ"ץ, ב-5 בדצמבר 2017. ח"כ ג'מעה אזברגה מהמשותפת הגיש שאילתה נוספת לכבוד השר ב-27 בדצמבר 2017. ח"כ דב חנין מהמשותפת פנה במכתב נרגש למנכ"לית משרד התחבורה ב-12 בפברואר 2018.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת כתבה לשר כי נודע לה שהתקציב נמצא: "אם אכן כך, ולנוכח סכנת החיים הנשקפת לתלמידים במצב הנוכחי, לא ברור מדוע המלאכה לא החלה. אני מבקשת את התערבותך הדחופה לטיפול ולמניעת תאונה חמורה, שחלילה עלולה להיות רבת נפגעים".

ב-27 בפברואר 2018 שיגר יו"ר ועדת הכלכלה דאז, ח"כ איתן כבל (העבודה), פנייה למנכ"לית משרד התחבורה גב' קרן טרנר. ימים ספורים לאחר מכן, ב-5 במרץ, הודיע מר עוז צלאל מהאגף לתכנון תחבורתי לח"כ כבל כי "התקציב לביצוע הפרויקט עתיד להתקבל בחודשיים הקרובים".

ג'ומעה הנודניק לא התעצל, ושיגר מכתב גם לנציבות תלונות הציבור. ב-9 באוגוסט 2018 הגיעה אליו תשובת עו"ד בר ברכה סהר: "מבדיקה שערכה הנציבות עלה, כי רק בתחילת חודש יוני 2018 התקבל בחברת נתיבי ישראל תקציב לפרויקט נשוא התלונה. מרגע קבלת התקציב, חברת נתיבי ישראל פועלת באופן מידי לקידום ביצוע הפרויקט אשר על פי התכנון יחל בסוף השנה הנוכחית. לידיעתך, עד עתה מונו מתכננים ומנהלי פרויקטים".

ג'ומעה לא השתכנע, ופנה לעוד ועוד גורמים. ב-8 בנובמבר 2018 הודיע מר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל לח"כ דב חנין: "צפי לסיום התכנון ותחילת הביצוע רבעון 1 2019. בשלב זה לא צפויים חסמים מיוחדים".

ג'ומעה החתרן לא התעייף. ב- 29 בינואר 2019 הציג את הנושא בפני נציגי משרד התחבורה בישיבת הועדה למעמד האישה. ואולם, הוא לא נענה.

בהמשך כתב ג'ומעה במרץ 2019 לשר כ"ץ מכתב נוסף והוסיף: "צומת עבדה מסוכן: לאחרונה התחוללו בצומת שתי תאונות – אחת שבה התנגשו שני כלי רכב פרטיים, ושניה שבה סטה נהג מהדרך ונפגע קלות. אחרי שלוש שנות פניות, הצומת אינו מתוקן! מצער שלמרות עשרות!!! פניות שלנו ושל אחרים למשרדך ולחברת נת"י, מהלכים חיוניים המיועדים למנוע סכנת חיים אינם מתקדמים".

לאחרונה שמע ג'ומעה מאחד המשרדים, ש"בקרוב" תיפתר הבעיה.

ומה הפואנטה? אין פואנטה. שנת הלימודים נפתחה לאחרונה, ותלמידי בית הספר בעבדה ממשיכים זו שנה רביעית דרך שגרה בנסיעה יומיומית בצומת המסוכן. ואם תחול התנגשות כצפוי ביום מן הימים, הם יתווספו מן הסתם לסטטיסטיקה. ואגב, לאחר שתתחולל ההתנגשות הצפויה, סביר שהצומת יוסדר במהירות.

שמוליק דוד הוא יועץ לשינוי מדיניות בשתיל – הקרן החדשה לישראל

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf