newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סרבן גיוס דרוזי שנשלח לבידוד בכלא: עברתי התעללות

בידוד בתא עם מצלמה וללא פרטיות, איסור שכיבה על המיטה במהלך היום, תאורה לא פוסקת המונעת להירדם ועוד. כמאל זידאן, בנו של יאמן זידאן, ממקימי תנועת הסרבנות של הערבים הדרוזים, מעיד על יחס מתעלל בכלא שש. "אני מסרב להתגיס בגלל שאני ערבי פלסטיני", הוא אומר

מאת:

ביום ראשון שעבר התייצב סרבן הגיוס הערבי-דרוזי, כמאל זידאן, בלשכת הגיוס בתל השומר, והצהיר על סירובו לשרת בצבא בשל היותו ערבי פלסטיני. בעקבות זאת זידאן נשפט במקום ונכלא לחמישה ימים בכלא שש, לעדותו בתנאים קשים הכוללים השמתו בבידוד והתקנת מצלמות בתאו, תוך הפרה בוטה של פרטיותו.

בשל חול המועד, זידאן נמצא כרגע בחופש. אמש (ראשון) הוא התייצב שוב בבקו״ם בתל השומר, שם נמסר לו שיהיה עליו להתייצב שוב ביום ראשון הבא, לאחר החג. ״הסיכויים לקבל פטור מהשירות לא גבוהים והוא צפוי להיכלא שוב״, אומר עורך דינו, יאמן זידאן, שהוא גם אביו של כמאל.

יאמן הוא ממקימי תנועת ״אורפוד״ המעודדת סרבנות בקרב ערבים דרוזים. הוא בן למשפחה שכולה ששני בניה נפלו בעת שירותם הצבאי. הוא עצמו לא שירת בצבא חובה. כעת, בנו מצהיר כי הוא ״מסרב לשרת בצבא בגלל היותי ערבי פלסטיני״.

כמאל ואביו טוענים כי תנאי המאסר של כמאל לא עומדים בסטנדרט בינלאומי ומנוגדים לאמנה הבינלאומית למניעת עינויים. ״אני לא חייל, אז אל תתנהגו אלי כחייל״, אומר כמאל. ״שמו אותו בתא בבידוד עם מצלמות המצלמות 24 שעות ביממה. הוא נמצא בצינוק כי הוא מסרב לכל הפקודות. הוא מסרב להצדיע לקצינים ומפקדים הנכנסים אליו לתא״, אומר יאמן.

כמאל זידאן לפני שהתיצב למשפטו בבקו"ם ביחד עם סבתו (אימו של יאמן), סלמה. סלמה שכלה את אחיה ושני בניה בעבר ותומכת בזכותו של נכדה לפעול לפי צו מצפונו (תמונה באדיבות המשפחה)

לפי התיאורים של כמאל ואביו, בתנאי הכליאה של זידאן יש משום הפרה גסה של הפרטיות; הנוהג הוא שרק אסירים בהשגחה שעלולים לפגוע בעצמם או באחרים אמורים לשהות בתא עם מצלמה. זידאן לא מאיים להתאבד אלא חוזר על סיבת סירובו לשרת: היותו ערבי פלסטיני. בנוסף, הוא גם מעיד כי הוא חסר מצעים וישן על המזרן החשוף, שבמהלך היום נאסר עליו לשכב על המיטה, וכי האור דולק בתא הכליאה 24 שעות ביממה, מה שמקשה עליו להירדם. ״אם הוא נשכב על המיטה נכנסים ומקימים אותו. גם לקחו לו את המזרן פעם כעונש. היה מקרה שכבלו אותו בגלל ששכב. הם רוצים שישב בתנוחה אחת במשך כל היום״, אומר אביו. ״יש פה אלמנט של לחץ פיזי ופסיכולוגי. כמאל אף הכריז על שביתת רעב קצרה שהתחילה בסולידריות עם האסירים הפלסטינים שגם שבתו רעב בשבוע שעבר, אלא שהוא המשיך לשבות גם לאחר שהאסירים הודיעו על סיום השביתה במחאה על תנאי כליאתו. אני דיברתי עם הקצין שאמר שהוא פועל לפי הנהלים בכלא וביקשתי ממנו לראות את הנהלים, הוא סירב להראות לי״.

ביום חמישי בשבוע שעבר הגיש יאמן זידאן עתירת קדם בג״ץ לפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה כנגד תנאי הכליאה של בנו. בקדם בג״ץ יאמן מתלונן על תנאי המעצר ועל ״נושא העינויים, העינוי הנפשי והעינוי הגופני״. הוא כותב כי הצבא עושה שימוש בשיטות פסולות וכי ההחמרה בתנאי הכליאה לעומת סרבנים יהודים, היא על רקע עדתי. יאמן ביקש גם נוסח מהנהלים הפנימיים.

בתגובתה, הפרקליטות הצבאית טענה כי אכן אסור לאסיר לשכב על המיטה במהלך היום. מנגד, הצבא מכחיש בכלל את טענותיו של כמאל על כך שנמנע ממנו לשכב בתאו במהלך היום.

יאמן זידאן

״לפי החוק הצבאי – גברים שהם ערבים דרוזים מוגדרים כדרוזים, ואילו נשים מוגדרות כערביות. כלומר לפי החוק הזה, אני דרוזי לאם ערבייה! אתה מבין את האבסורד"? (יאמן זידאן)

״הגשתי גם תלונה לוועד נגד עינויים ותלונות נגד שני קצינים״, הוא מוסיף. ״כשבאים לדבר עם כמאל, דורשים ממנו לשים את ידיו מאחורי הגב. לדבריו, אם הוא מסרב אז אוזקים אותן. זה רק מראה לך מה סרבן ערבי יכול לעבור בתוך הכלא. כמאל העיד שביום וחצי הראשונים נכנסו לתאו שש פעמים ודיברו איתו על כך שהוא דרוזי ולא ערבי ולא פלסטיני. לוחמה פסיכולוגית של ממש. גודל התא הוא שני מטר על מטר וחצי, לערך. אסור לשכב על המיטה, הוא אומר לשבת בתנוחה אחת במשך כל היום ואפילו אסור לו לעשות התעמלות קלה בתוך התא הקטן. הוא אמור רק להישאר ולשבת. אישרו לו להכניס ספר אחד״.

כמאל עצמו מספר כי כאשר הגיע לכלא שש, שיכנו אותו לשעה-שעתיים באגף ב׳, שם הוא ראה כ-15 סרבנים דרוזים אחרים. ״אמרתי לאבא שאני לא לבד, אלא שאז העבירו אותי לבידוד״, הוא אומר.

עוד לפני התייצבותו בבקו״ם ביום ראשון שעבר, כמאל ואביו התחילו בהליך קבלת הפטור מהשירות בהתאם לסעיף המאפשר לבקש לא לשרת במידה והצבא דורש לגייס לשירות אדם בעל זיקה ללאום הערבי.

״לפי החוק הצבאי – גברים שהם ערבים דרוזים מוגדרים כדרוזים, ואילו נשים מוגדרות כערביות״, מוסיף יאמן. ״כלומר לפי החוק הזה, אני דרוזי לאם ערבייה! אתה מבין את האבסורד?״

לאחר שהגיש את בקשת הפטור, כמאל הגיע לפגישה בלשכת הגיוס ושם בדקו את הזיקה. כמאל הראה תמונות מפעילויות בהן השתתף כילד בכל מיני מחנות קיץ של גופים המגדירים עצמם כפלסטינים. ״בסוף, שאלו אותו ׳היכן אתה רוצה ללמוד׳?, הוא אמר שהוא אולי ילמד באוניברסיטת ת״א ואולי בחיפה״, אומר אביו. ״מה ענו בלשכת הגיוס? שבגלל שהוא רוצה ללמוד באוניברסיטה ישראלית, אז זה שולל את הזיקה שלו ללאום הערבי! כלומר אתה, רמי, שלמדת באוניברסיטה ישראלית, זה לא פוסל את הזיקה שלך ללאום הערבי, אבל אם היית דרוזי אז זה כן פוסל״.

אתה חושב שזו התנכלות לכמאל בגלל שהוא הבן שלך, מקים תנועת הסרבנות הדרוזית?

״אני חושב שחיפשו תירוץ למנוע את אישור בקשת הזיקה. במידה והיו מאשרים לכמאל, הדבר היה יוצר תקדים היות והפעם הבקשה הוגשה על ידיי כעורך דין בהתבסס על סעיפים מדויקים בדין הצבאי. מכאן הם ניסו למצוא תירוצים דביליים, אין מילה אחרת יותר מתאימה לתיאור התירוץ שלהם״.

מעשית, לצבא יש סמכות להאריך מעצר באופן מצטבר עד לשנה. לאחר שנה תיק הסרבן אמור לעבור אוטומטית לפרקליטות הצבאית, ואז הוא נשפט בבית משפט צבאי. הסרבן גם יכול להישפט עוד לפני תום השנה, כמובן. ״לצערי, זה די תלוי במצב הרוח שלהם״, אומר יאמן בהתייחס לשאלה האם קיים סיכוי שמעצרו של בנו יוארך עד לשנה שלמה בטרם יישפט.

״הציעו לי מהיום הראשון להיכנס לקב״ן. סירבתי ואמרתי שאני רוצה לסרב בגלל שאני ערבי פלסטיני ולא בגלל מצבי נפשי״, אומר כמאל.

*****

ביקשנו את תגובת הצבא. בדו״צ הכחישו את הטענות בדבר תנאי הכליאה של כמאל זידאן בכלא שש ומסרו את התגובה הבאה:

״החייל נשפט בדין משמעתי בגין היעדר מן השירות, ונדון לחמישה ימי מחבוש. במהלך ריצוי העונש, בכלא 6, החייל סירב להישמע להוראות המפקדים בכלא, ועל כן הועבר לתא בידוד. בניגוד לטענות החייל, לאורך תקופת ריצוי העונש גורמי הכליאה נהגו כלפיו בהתאם להוראות הדין, ואין כל בסיס לטענה כי הוענש על ידי אזיקה. החייל סיים לרצות את עונשו בשבוע שעבר״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf