newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

טלטלה בקהילה: פורשת אחת ממובילות מאבק הלהט"ב בבאר שבע

סמדר בונן, שהפכה לסמל במאבק הקהילה הגאה בבירת הנגב, הודיעה על פרישתה מהבית הגאה בשל מחלוקות פנימיות. הקהילה בבאר שבע נקרעת בין מחנה פשרני שמוכן לעבוד עם העירייה בכל מחיר, ומחנה אסרטיבי יותר

מאת:

כשבועיים אחרי המצעד שלא צעד בבאר שבע, הודיעה אתמול (ראשון) עו"ד סמדר בונן, ששימשה כדוברת הבית הגאה וממובילות המאבק לקיום מצעד הגאווה הראשון בעיר, על פרישתה מתפקידה. בונן, חברה בוועד המנהל של הבית הגאה בבאר שבע, הסבירה כי המהלך נעשה בשל "חילוקי דעות על דרכי העבודה".

לאחר שלא חששה להתעמת עם גורמים בעירייה ובמשטרה, הפכה בונן בשנה האחרונה לאחת ממנהיגות קהילת הלהט"ב בבאר שבע, ולקול חשוב במאבק לנראות ציבורית שכל כך חסרה בבירת הנגב.

בהודעה שפרסמה בפייסבוק כתבה בין היתר שבמשך שנים סבלה הקהילה בבאר שבע מדשדוש ותחושת תקיעות, וציינה שלאחר התגייסותה בעניין מצעד הגאווה בעיר המאבק "הגיע לכל בית בישראל. פתחנו את כל מהדורות החדשות ומשקופים הפכנו לנראים ונוכחים". את ההחלטה לקיים מפגן מחאה זועם במקום מצעד, בעקבות החלטת בג"ץ, מתארת בונן כצעד חשוב נוסף בדרכה של הקהילה, ואז מסכמת: "סברתי אז ואני סבורה גם היום כי זכותנו לצעוד אינה יכולה להינתן בפרוסות פרוסות. יחד עם זאת מצעד גאווה אינו מטרה אלה אמצעי להגשים שוויון סובלנות ותקצוב. לצערי, בשל חילוקי דעות ושוני בדרכי העבודה לא אוכל להמשיך לקחת חלק בוועד המנהל של העמותה".

> שבע שנים לרצח בברנוער: הנוער ניצב בחזית המאבק בלהט"בופוביה

עו"ד סמדר בונן בעצרת המחאה מול עיריית באר שבע (דני בלר)

עו"ד סמדר בונן בעצרת המחאה מול עיריית באר שבע (דני בלר)

עזיבתה של בונן נתקבלה בהפתעה בקהילת הלהט"ב הבאר שבעית, במיוחד אחרי ביטול מצעד הגאווה ועצרת המחאה בהשתתפות אלפים שבאה במקומו. את תפקידה בבית הגאה ימלא חבר הוועד ציון רז, שמסר בתפקידו החדש כדובר כי: "הצטערנו לשמוע על עזיבתה של סמדר", והוסיף כי "מבחינת הבית הגאה אין שינוי בפעילות".

שעירה לעזאזל

סמדר בונן טענה לא אחת לאורך השנים כי למרות שבאר שבע מיתגה את עצמה כבירת הסייבר, בנושא הלהט"בי היא נמצאת 50 שנה אחורה: אמנם התקיימו בה חמישה אירועי גאווה במתחמים סגורים, אולם עד היום טרם התקיים מצעד שיעניק לה נראות ציבורית ראויה. לטענת חברים בקהילת הלהט"ב התנהלות הרשויות, בהן עיריית באר שבע והמשטרה בבירת הנגב, חשפו את עומק הבעיה ועד כמה הלהט"בופוביה בבאר שבע הינה מושרשת ומערכתית.

כזכור, בדיון שהתקיים בבג"ץ לקראת "המצעד שלא צעד", טענה המשטרה כי קיימת סכנה ברורה ומידית לחיי הצועדים ואף הציגה מידע חסוי בנושא. עם זאת, עיקר המעצרים היו של חברי קהילת הלהט"ב, בהם שניים שצעדו עם דגלי גאווה מול עיריית באר שבע וצעיר שעוכב על ידי המשטרה בשל עימות השוטרים בעקבות הערה פוגענית של אחד השוטרים על שלט שנשאה אמו.

הרב יהודה דרעי, רבה הראשי של באר שבע שהוביל את המהלך וההסתה נגד מה שכינה "מצעד התועבה", עדיין מכהן בתפקידו. לעומת זאת, השבוע פוטרה מעיריית באר שבע עובדת באגף הרווחה, אשר נקטה בלשון פוגענית כלפי קהילת הלהט"ב בפוסטים של קבוצת פייסבוק באר שבעית דוברת רוסית. "האישה פשוט הייתה לשעיר לעזאזל", אומר חבר בקהילת הלהט"ב. "בכירים ממנה אמרו דברים נוראיים עלינו ולא פוטרו. לאישה הזו אין כוח פוליטי ביד, אז היא שילמה את המחיר. בבכירים צריך לטפל, הם מתווים את המדיניות ולא אחת, מסיתים נגדנו. האישה? הייתי שולח אותה לעבודה התנדבותית בבית הגאה".

ההפגנה מול רחבת העירייה העניקה לקהילה הבאר שבעית נראות גדולה וזכתה לסיקור נרחב, גם מהתקשורת המקומית, השמרנית מטבעה, של בירת ההזדמנויות. גורמים בקהילה חוששים, כי הנושא ירד מסדר היום או יוותר בידיהם של מי שיצליחו למשוך תשומת לב תקשורתית, בלי קשר לסוגיות האמיתיות: תקצוב, שוויון זכויות ושינוי בדעת הקהל הלהט"בופובית. הבית הגאה בבאר שבע מתקיים מדמי חבר בלבד. ללא תקציבים, כך חוששים, הוא עלול להיסגר ובאר שבע תחזור לימים בהם ענייני הקהילה היו מטופלים מתל אביב.

> המסתערבים שהמדינה שלחה לרגל בכפרים ערבים

עצרת הקהילה הגאה מול עיריית באר שבע (דני בלר)

עצרת הקהילה הגאה מול עיריית באר שבע (דני בלר)

העתיד לא אצל הפשרנים

קהילת הלהט"ב בבאר שבע מורכבת מתושבי המקום, שלהם אין כמעט נראות ציבורית, בגלל אופייה השמרני של העיר וביטויי ההומופוביה שבה, ומסטודנטים – שבאוניברסיטת בן גוריון נהנים מאווירה פתוחה יותר, מקבלת יותר ולהם אירוע גאווה נפרד ו"תא סגול". הממסד הבאר שבעי לא נכנס לשם. מכאן נובעים הבדלי התפיסה שלהם את הנושא הלהט"בי בבאר שבע.

לתושבי באר שבע שאינם בעלי תעודת סטודנט בבן גוריון, חיים יותר קשים: מערכת חינוך שאינה פתוחה, מעסיקים שיכולים לא לקבל אותם וסביבה פחות מקבלת. לא מעטים עושים את החישוב שבין תמיכה בבית הגאה, לבין שמירה על מקום העבודה או אפילו התא המשפחתי. ללא גב כלכלי איתן ומנהיגות אסרטיבית, הם ימהרו לוותר על החיים שלהם כלהט"בים, על מנת לשמר את מקומם בחברה הבאר שבעית השמרנית.

הקהילה בבאר שבע חלוקה לשתיים (ובזה אינה שונה ממקומות אחרים בארץ): יש מי שמבקשים לעבוד בשקט, "להיות חיילים של ראש העירייה" כפי שאמר אחד הנואמים בעצרת האחרונה, כדי שהעירייה תדאג להם לתמיכה מסוימת בתמורה לשקט תעשייתי.

אבל דווקא בתוך הקהילה הבאר שבעית יש מי שמוכנים לנקוט בגישה אסרטיבית, מתריסה, לוחמנית, שלא תבחל אפילו באאוטינג. הקהילה מרגישה כיום שההפגנה והאירועים שקדמו לה הציפו אחת ולתמיד את האמת על באר שבע: שהיא לא בדיוק בירת ההזדמנויות ההיי טקית והקולית של סרטוני התדמית, אלא עיר שטרם הפנימה שמטרופולין הוא מטבעו קוסמופוליטי ופתוח.

ללא ספק, פרישתה של עו"ד סמדר בונן, אישה נחושה, אסרטיבית, גאה, מנהיגה אמיתית, גורם ללא מעט פונקציונרים (בעירייה ובמשטרה, שדי הובכו בשל התנהלותם) לשחרר אנחת רווחה.

אבל אנחנו במזרח בתיכון, ובמזרח התיכון צריך לזכור שאתה יודע את מי אתה מסלק, אבל לא מי יבוא במקומו. העתיד של הקהילה הלהט"בית בבאר שבע לא נמצא אצל בעלי הגישה הפשרנית. אם הקהילה חפצה חיים, ולא לראות את עצמה עוקרת לתל אביב בעוד כמה שנים, היא צריכה להיות אסרטיבית, בלתי מתפשרת ופחות נחמדה ולהמשיך במה שהחל באותה הפגנה היסטורית במחאה על המצעד שלא צעד. זה בהחלט לא סוף הסיפור.

> על מזרחיות, אשכנזיות וישראליות שתמיד מוטלת בספק

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf