newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סוף עידן בולסונארו יהיה חדשות טובות למאבק בשינוי האקלים

משבר האקלים מוביל לבצורת נרחבת באירופה וצפון אמריקה, ואובדן יערות הגשם הטרופיים מתקדם בקצב מחריד. מערכת המזון הגלובלית משחקת תפקיד מוביל בהרס, וברזיל היא זירה מרכזית. אבל בדיוק בשתי החזיתות האלה יש גם קצת תקווה

מאת:

משבר האקלים חובק העולם והצורך הבהול להבין אותו באופן מדויק ומעמיק מייצרים שטף עצום של מחקר וידע. לאחרונה התפרסמו כמה מחקרים ופרסומים אחרים שמציגים כמה נקודות השקה במפגש בין שינוי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי ומערכת המזון.

אזהיר מראש שהמידע מדאיג מאוד. אבל ניגע גם בדרכים לתיקון, ובמעט חדשות טובות שמסמנות שעוד יש סיכוי לתיקון הזה.

נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו (צילום: Isac Nóbrega/PR, cc-by-2.0)

נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו (צילום: Isac Nóbrega/PR, cc-by-2.0)

נושא אחד שעליו פורסם לאחרונה הוא בצורת – דווקא בחצי הכדור הצפוני. מחקר בינלאומי חדש בדק באמצעות ניתוח טבעות עצים את זמינות המים באירופה מאז התקופה הרומאית – משנת 75 לפני הספירה לערך עד שנת 2018. החוקרים מצאו שהבצורות שחוותה היבשת בשנים 2015-18 חריפות יותר מכל אלו שהיו ב-2100 השנים שקדמו להן.

החוקרים אמנם גם מצאו שהיבשת מתייבשת באופן הדרגתי ואטי לאורך התקופה, אך השנים האחרונות שנבדקו מסמנות עלייה חדה בקצב ההתייבשות. הסיבה, הדגישו, היא שינוי האקלים מעשה ידי אדם. נטייתם הגוברת של יערות כאן במרכז אירופה למות מיובש בשנים האחרונות, ציינו, רק מאששת את ממצאיהם.

ובינתיים בארה"ב, דווח ב"בלומברג" כי 75% משטחי מערב ארה"ב – או 44% מכלל שטחי המדינה – נמצאים במעגל של בצורת הולכת ומחריפה.

מדובר באזור שכולל שטחים ב-11 מדינות שונות, שבהן שטחים חקלאיים חשובים רבים; היובש מקשה על גידולי כותנה, מזון ובעלי חיים. בנוסף, היובש מגביר את סכנת השריפות ומאריך את עונת השריפות, ואף מפחית את אספקת החשמל הנקי של קליפורניה, שמפיקה כמות משמעותית של אנרגיה הידרואלקטרית מנהרות שזרימתם נחלשה משמעותית בשנים האחרונות.

אובדן יערות הגשם הטרופיים

לא רק במרכז אירופה אובדים והולכים היערות בעולמנו. בכל עבר אנו עדים לאובדן שכזה, שכבר כתבתי עליו כאן בעבר לא פעם.

ניגש כעת למחקרים חדשים בנושא, בפרט בכל הנוגע ליערות הגשם הטרופיים. יערות אלו משחקים תפקידים חשובים באקולוגיה של עולמנו: הם משחררים מים לאטמוספירה שמשקים יבשות שלמות בגשמים; הם סופגים פחמן רב מהאוויר וכך מאטים את התחממות העולם; והם מהווים בית גידול לאינספור מינים מן החי והצומח.

על אף חשיבותם הרבה, מצב יערות הגשם הטרופיים בעולמנו בכי רע. לפי ניתוח חדש של ארגון חברה אזרחית נורבגי, לא פחות משני שליש מיערות הגשם הטרופיים בעולם כבר נהרסו או ניזוקו במידה משמעותית.

שריפה ביער גשם בברזיל (צילום: CIFOR, CC BY-NC-ND 2.0)

שריפה ביער גשם בברזיל (צילום: CIFOR, CC BY-NC-ND 2.0)

מרבית ההרס מאז 2002 מרוכז בדרום אמריקה. ברזיל היא זירה מרכזית: היא מכילה יותר יערות גשם מכל מדינה אחרת, וקצב ההרס בה הוא הגרוע ביותר. במקום השני מבחינת קצב ההרס נמצאים איים בדרום מזרח אסיה, בפרט תחת ריבונות אינדונזית; יערות הגשם באיים אלו נכרתים בעיקר עבור ייצור שמן דקלים.

קצב אובדן היערות בברזיל החריף במיוחד בשנתיים האחרונות, מאז נבחר הנשיא הימני קיצוני ז'איר בולסונארו.

בינתיים, למרבה הצער והחרדה, מסתמן כי תפקידו של האמזונס במחזור הפחמן העולמי כבר התהפך: במקום לספוג פחמן ולקרר את העולם, במאזן הכולל פעילות אנושית כבר גורמת ליער הגשם הגדול בעולם דווקא לפלוט פחמן ולהאיץ את קריסת האקלים.

כך נמצא במחקר גדול שהתפרסם בתחילת מרץ, מחקר ראשון מסוגו, שבו 31 מדעניות ומדענים חישבו את מאזן הפחמן של אגן האמזונס כולו: כל הדרכים שהאמזונס סופג או פולט פחמן, בין אם בשל פעילות אנושית או תהליכים טבעיים. הסיבה למאזן הפליטות ההרסני, במקום שבו עד לא מזמן היה מאזן הפוך, היא התערבות אנושית – לא רק בחישוף יערות עבור חקלאות, אם כי זהו גורם מרכזי.

מחקר אחר מסוף מרץ התחקה אחר השפעה ידועה נוספת של כריתת יערות עבור חקלאות: התפרצות מחלות מדבקות. החוקרת והחוקר איששו את הקשר הידוע בין אובדן יערות להתפרצות מחלות מדבקות בקרב בני אדם. בין היערות לבני האדם מקשרים בעלי חיים, אשר אובדן בית הגידול שלהם דוחק אותם להתחכך עם בעלי חיים אחרים ואף עם בני האדם עצמם, וכך בקטריות ווירוסים זולגים ממין אחד למשנהו, מפתחים מוטציה אחר מוטציה במגרשי המשחקים החדשים שלהם, ולבסוף חלקם גורמים למחלות מדבקות בבני האדם.

ממצא נוסף ומפתיע בהרבה של המחקר הוא שנמצאה השפעה דומה מאוד במקום שבו ניטעים יערות חד זניים (מונוקולטורה) – והדגיש את החשיבות של מגוון ביולוגי גם בהגנה על בריאות המין האנושי. המחקר התמקד בשמן דקלים, אחד הגורמים המובילים לאובדן יערות ולנטיעת יערות חד זניים. לצד גידול בעלי חיים בקנה מידה תעשייתי, זהו אחד החלקים ההרסניים ביותר של מערכת המזון העולמית.

איך להאכיל את כולם

לאחרונה מתבהר הקשר ההדוק בין שימור המגוון הביולוגי וייצוב האקלים, יחד עם תפקידה של מערכת המזון בכל הסיפור. צומת חשובה זו במשבר האקולוגי הרב מערכתי שבו עולמנו נתון זוכים לאחרונה להכרה הולכת וגוברת.

דו"ח חדש בתמיכת תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) מבקש להתוות את הדרך לשנות את מערכת המזון העולמית כך שתהיה בת קיימא ובפרט תשמר את המגוון הביולוגי. מחברות ומחברי הדו"ח מציינים ששנת 2021 תספק הזדמנויות יוצאות דופן להתחיל את השינוי הנדרש.

ראשית, האו"ם יכנס ביולי לראשונה פסגת מערכות מזון, מתוך הכרה בחשיבות הנושא. שנית, ממשלות ברחבי העולם צפויות להמשיך להזרים כסף לכלכלה בניסיון להתאושש מהמשבר הכלכלי, מאמץ שבמסגרתו ניתן להפנות משאבים באופן חכם ולקדם שינויים.

בלי שינויים במערכת המזון, הם מתריעים, יהיה קשה לאורך זמן להמשיך להאכיל את אוכלוסיית העולם. על כן, יש להתחיל לערוך את השינויים בהקדם ובמלוא המרץ.

הגישה שעליה הם ממליצים היא שילוב של שלושה "מנופים", שכולם הכרחיים גם יחד ואף תלויים זה בזה במידת מה. המנוף הראשון הוא שינויים בדפוסי התזונה: בפרט מעבר לתזונה ממקור צמחי, והפחתת בזבוז מזון.

שינויים אלה יאפשרו להזין את האנושות תוך שימוש בפחות שטח עבור חקלאות, וכך מפלסים את הדרך עבור המנוף השני: שימור בתי גידול טבעיים – הן בשמורות מוגדרות ומוגנות, גם על חשבון שטחי חקלאות לשעבר, והן ב"כיסים" של שטח טבעי לשימור באמצע אזורים חקלאיים.

המנוף השלישי למערכת מזון בת קיימא הוא מעבר לשיטות חקלאות בנות קיימא יותר: פחות שימוש בדשנים, קוטלי חרקים, אנרגיה, ומים, ופחות גידולים חד זניים.

מחברי הדו"ח מדגישים את הצורך ליישם מדיניות הן בצד הביקוש (מה שאנשים צורכים) והן בצד ההיצע (מה שאנשים מגדלים ומשווקים) במקביל.

דו"ח אחר, ניתוח שוק שפרסמה חברת ייעוץ בארה"ב, מספק הצצה להתקדמות מצד הביקוש, בפרט בנוגע לאימוץ דפוסי תזונה המבוססים פחות על מזון מן החי. לפי ניתוח זה, צפון אמריקה ואירופה – שצריכת המזון מן החי בהן גבוהה במיוחד – צפויות להגיע עד 2035, או אפילו 2025, לשיא שלהן בצריכת המזון מן החי. אחרי נקודת השיא הזו, חלקם היחסי של מוצרי מזון מן החי צפוי לדעוך לטובת מזון מן הצומח.

לפי הניתוח, כיום תחליפים למוצרים מן החי מספקים רק כ-2% מצריכת החלבון העולמית. ב-2035 הם צפויים לחלוש על נתח של 11% עד 22%, בכפוף לתנאים שונים.

הניתוח, שמיועד להצביע על הזדמנויות להשקעה רווחית בתחום התחליפים, מזהה כגורם עיקרי לתנופה הצפויה את הבשלתם של המוצרים הללו: עד 2023, תחליפים על בסיס צמחי צפויים להגיע למראה, ריח, טעם, ומחיר שלא נופלים מאלו של המקור מן החי. תחליפים על בסיס מיקרו-אורגניזמים צפויים להבשיל במידה דומה עד 2025, ותחליפים על בסיס תאים מתורבתים עד 2032.

כפי שטענתי בעבר, תנועת האקלים והתנועה למען בעלי החיים צריכות לראות בכך לא הצלחה בפני עצמה – אלא פתח והזדמנות להתקדם ברצינות לעבר יעדים רדיקליים של שינוי מערכת המזון. התחליפים בשלים, עכשיו צריך להפוך אותם לברירת המחדל.

סוף עידן בולסונארו?

לסיכום, נשיב את מבטנו אל עבר הפוליטיקה בברזיל. כאמור, למתרחש בברזיל יש תפקיד חשוב בכל הנוגע לאובדן יערות הגשם והמגוון הביולוגי, ואתם שינוי האקלים. בתור יצואנית בשר גדולה, גם תפקידה במערכת המזון משמעותי. עוד לפני שהפך את המדינה לשיאנית במוות מקורונה, הנשיא הגזען בולסונארו עודד בהתלהבות את הרס האמזונס – במיוחד בשביל לגדל פרות עבור בשרן, וסויה בשביל להאביסן.

לואיז אינסיו (לוּלה) דה סילבה (צילום: Alexander Bonilla, CC BY 2.0)

לואיז אינסיו (לוּלה) דה סילבה (צילום: Alexander Bonilla, CC BY 2.0)

כעת ייתכן שמתקרב סופה של כהונתו ההרסנית. לואיז אינסיו (לוּלה) דה סילבה, הנשיא לשעבר של ברזיל ממפלגת הפועלים המרכז-שמאלית, נוקה בביהמ"ש העליון של ברזיל מהאשמות השחיתות כנגדו, והשופט ששלח אותו לכלא עומד בעצמו למשפט. במשפט התברר שהשופט, סרג'יו מורו, קשר קשר עם התביעה כדי לאסור את לולה ולמנוע ממנו לרוץ בבחירות ב-2018 – שבהן נבחר בולסונארו.

כעת לולה חופשי לרוץ שוב לנשיאות אם ירצה. גם אחרי הרשעות השווא ואינסוף השמצות נגדו מהימין ומהתקשורת, הוא הפוליטיקאי הפופולרי ביותר בברזיל. לפי סקרים, הוא ינצח בקלות אם ירוץ בבחירות הבאות, המתקיימות ב-2022. אלו עשויות להיות חדשות מעולות לא רק עבור תושבי ברזיל, אלא עבור יערות הגשם שבגבולותיה – ועבור העולם כולו.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf