newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סוגרים שנה: הכתבות הנקראות ביותר ב"שיחה מקומית" ב-2020

השוטרים שהפנימו את המסר של אוחנה והסתערו על המפגינים; ההיסטוריה של האסי וההזדמנויות שנוצרו במאבק; הכשלים של משרדי החינוך והבריאות בקורונה; איך התמודדו עם המגיפה בדנמרק; ו-וידויים של חיילים בפשע המאורגן. אלה הכתבות שהכי אהבתן השנה

מאת:

1. אוחנה נוזף במשטרה, השוטרים הסתערו על המפגינים

כשמשטרת תל אביב התגאתה שנהגה באיפוק מול מפגינים שחסמו רחובות בעיר במהלך הפגנה בתחילת אוקטובר, ואפילו אבטחה אותם, זה כנראה לא בא טוב בעין לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה. "אם משהו איננו חוקי", צייץ אוחנה בטוויטר, "אסור למשטרה 'לאפשר ולאבטח' אותו. המשטרה תנהג בהתאם לחוק ותאכוף אותו. בכך תיבחן המשטרה". בהפגנה שנערכה למחרת, השוטרים הבינו את המסר ולמחרת הסתערו על המפגינים עם סוסים. זה המסר שהם קיבלו מאוחנה, אמרו המפגינים לאורן זיו.

הפגנה בתל אביב נגד נתניהו ונגד החוק האוסר הפגנות, 3 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בתל אביב נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונגד החוק האוסר הפגנות, ב-3 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

2. לא ביצות, אלא חקלאות פורחת

לפי חברי קיבוץ ניר דוד, לפני הקמת הקיבוץ נחל האסי היה "מקום של ביצות ומדבר", ולכן הם זכאים ליהנות מפירות עבודתם ולמנוע מהציבור גישה חופשית לנחל. אבל רועי מרום, חוקר מאוניברסיטת חיפה, חזר למפות ולמסמכים מראשית המאה העשרים וגילה תמונה אחרת: מערכת תעלות מסועפת, שטחים נרחבים של ירקות, בננות וכותנה ומרכז מינהלתי שהקימו הטורקים בביסאן, הנפה שבה שכנה העיר העותמאנית שעל חורבותיה נבנתה בית שאן, ושבה זרם האסי.

3. משרד החינוך הלך לאיבוד בסגר

"אנחנו מאמינים", "אנחנו נערכים", "מבחינתנו נהייה מוכנים", "הדיונים הם רציניים", "נשתף את כולם", "כשיהיה מה – הציבור יידע", "התוכנית תהייה אחראית ורצינית". אלה התשובות שנתן משרד החינוך לשאלות שעלו בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, חודש אחרי תחילת הסגר הראשון. גיל גרטל שרטט קווים לדמותו של הבלבול במשרד החינוך שנמשך מאז ואז עכשיו.

4. אין חולי קורונה שמדברים ערבית

בסוף מרץ, שבועיים אחרי שהוטל הסגר הראשון וכמעט חודש אחרי גילוי מקרה הקורונה בישראל, במשרד הבריאות שכחו שהמגפה הזו עלולה לפגוע גם בערבים. סוהא עראף יצאה וגילתה שבמשרד הבריאות אין מענה לדוברי ערבית ולא הנגישו להם את המידע על המחלה, אין כמעט בדיקות, והנתונים על מסלולי חולי הקורונה התפרסמו באיחור. אחרי פרסום הכתבה, המצב השתפר.

5. לשחרר את הקיבוצים מעול העליונות הקרקעית

המאבק על האסי הציף את הפער בין תחושת האליטה המשרתת של הקיבוצים לבין התבדלותם מהסביבה והרווחים שהפיקו ממעמדם. שולי דיכטר, בעצמו חבר קיבוץ, חשב שזו הזדמנות לחולל רפורמה היסטורית בקרקעות שתעשה צדק לא רק עם הפלסטינים והמזרחים, אלא גם עם הקיבוצים עצמם.

הפעילים למען שחרור האסי רוחצים בנחל בתוך שטח הקיבוץ (צילום: מתי מילשטיין)

הפעילים למען שחרור האסי רוחצים בנחל בתוך שטח הקיבוץ (צילום: מתי מילשטיין)

6. בשביל יונית לוי, מורות הן שמרטפיות

בסוף אפריל הגיעה מנכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, לראיון בערוץ 12. בעצם זה לא היה ראיון, זה היה מארב. חגי מטר תיאר כיצד יונית לוי וקרן מרציאנו הפכו אותה ואת המורות בכלל לאויב האמיתי בתקופת המשבר. הן תקפו אותן, דרשו שיעבדו בהתנדבות בתקופת הקורונה וחשפו תוך כדי כך את הגיון העומק של השיטה הכלכלית וגם של תפיסת החינוך של האוצר. וגיל גרטל חשף סקר שהראה שבניגוד למשרד החינוך, ההורים דווקא לא רואים במורות כבייביסטריות

7. בישראל רצו לשרוד, בדנמרק רצו לחיות

בעוד בישראל הציגו את הווירוס כאויב וגייסו את הצבא, בדנמרק את המשבר ניהלו אזרחים ואזרחיות, ובראשן ראשת הממשלה, ובמקום לדבר על מלחמה, דיברו איך שומרים על החברה, והצליחו לא פחות. רות אהרוני, ישראלי שחיה בדנמרק, כתבה שזה נובע אולי מכך שבדנית המושג "ביטחון" משמעו תינוק שישן בזרועות אמו

8. כשתומכי המחאה הגנו על ההתגזענות של אמיר השכל

במקום לדון בהתנשאות ובהתגזענות של אמיר השכל כלפי שוטרת ממוצא אתיופי, תומכי המחאה בחרו לעסוק בשאלה המשנית: כיצד הגיע הסרטון של השכל לידי התקשורת. ארי רמז כתב שזה חלק מהנטייה לקדש את המחאה עצמה שהופך בשלב מסוים לנרקיסיזם קולקטיבי.

אמיר השכל בדיון על הארכת מעצרו (יונתן סינדל / פלאש 90)

אמיר השכל בדיון על הארכת מעצרו (יונתן סינדל / פלאש 90)

9. המסרים הנבזיים של "שעת נעילה"

הסדרה "שעת נעילה" בתאגיד השידור הציבורי היתה אמורה לעלות למודעות את זוועת מלחמת יום כיפור וסוגיות חברתיות אחרות. במקום זה, כתב מרסלו וקסלר, היא העלימה את הכיבוש, התעלמה מאי הרצון של מפא"י להידבר עם מדינות ערב ושכחה לספר איך כל מלחמה משמשת כאן כתירוץ להריסת מאבקים חברתיים.

10. חיילים בארגוני פשיעה מדברים: "לא איכפת לנו למות"

במסגרת סדרת הכתבות המופתית שלה על השתלטות ארגוני הפשיעה על החברה הערבית, הקדישה סוהא עראף פרק מיוחד לשיחה עם "חיילים" בארגונים האלה. "פשע זה לא מקצוע", אמר לה אחד מהם. "אתה פשוט מוצא את עצמך בפנים ואין לך דרך יציאה. או שהמשטרה עוצרת אותך או שאתה נהרג".

צילום אילוסטרציה: אורן זיו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"אין לנו לאן ללכת חוץ מאליהם. אין למשטרה הפלסטינית סמכות פה". סמאח אקטש עם שניים מילדיו (צילום באדיבות המשפחה)

סמאח אקטש עם שניים מילדיו (צילום באדיבות המשפחה)

תחקיר: ההרוג בפוגרום חווארה נורה כנראה על ידי מתנחלים

במהלך התפרעויות המתנחלים בפברואר 2023 הותקף גם הכפר הסמוך, זעתרה, ונורה למוות סאמח אקטש. תחקיר "בצלם", שבוצע בשיתוף ארגון מומחי הסאונד Earshot, הסיק שההרוג נורה מנשק בעל קליבר קטן, שבדרך כלל אינו בשימוש חיילים. שנה אחרי, איש עדיין לא הועמד לדין

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf