newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מתחם החיסונים לחסרי מעמד ייפתח לעוד שלושה ימים, ואז ייסגר

עשרות מפגינים מחו נגד ההחלטה לסגור את המתחם, שבו התחסנו כבר יותר מ-10,000 איש. בעקבות לחצים הוחלט כי המתחם ימשיך לפעול עד יום שני, אך לאחר מכן יחסנו בו רק במנה שנייה. "הכאוס סביב ניהול המתחם הוא דוגמה חיה למדיניות השגויה של המדינה כלפי חסרי המעמד"

מאת:

עשרות מפגינים מחו היום (חמישי) בשעות הצהרים בתל אביב נגד החלטת משרד הבריאות לסגור את מתחם החיסונים לחסרי מעמד בדרום תל אביב. "אין הבדל בין דם לדם, חיסונים לכולם", קראו המפגינים, שהתכנסו ליד הסינמטק.

ביום שלישי השבוע פורסמה הודעה כי החל מהיום שלמחרת, המתחם – שבו התחסנו כבר יותר מ-10,000 מבקשי מקלט ומהגרי עבודה – ייסגר במפתיע. לאחר פרסומים בתקשורת ולחץ מצד ארגוני זכויות אדם, הוחלט כי המתחם יפעל עד יום שני בשבוע הבא. המפגינים דורישם להשאירו פתוח באופן קבוע.

הפגנה נגד סגירת מתחם החיסונים לחסרי מעמד, ליד הסינמטק בתל אביב, ב-25 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה נגד סגירת מתחם החיסונים לחסרי מעמד, ליד הסינמטק בתל אביב, ב-25 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

בתגובה לפניית "שיחה מקומית" מסרו במשרד הבריאות כי "מדובר במחסור נקודתי של חיסונים, והמתחם יחזור לפעילות היום. המשך האספקה נקבע על פי הערכות המצב במשרד".

במשרד הבריאות לא ענו לשאלה עד מתי יופעל המתחם, אך אך מהודעה רשמית של עיריית תל אביב-יפו עולה  כי הוא יפעל מהיום עד יום שני בשבוע הבא, ולאחר מכן ייפתח רק לחיסון שני ולא למתחסנים חדשים. בהודעה נאמר כי "החל ביום שלישי ה-2 במרץ ועד להודעה חדשה, המרכז יפעל בעבור מקבלי חיסון שני בלבד".

אף שכאמור, יותר מ-10,000 איש כבר התחסנו במתחם, מדובר בחלק לא גדול מחסרי המעמד בישראל. במדינה יש כיום כ-31 אלף מבקשי מקלט ועוד כ-18 אלף מהגרי עבודה ללא רישיון בתוקף. בנוסף, שוהים בישראל כ-58 אלף תיירים ללא אשרה.

לדברי ברהנה, ממנהיגי קהילת מבקשי המקלט מאריתראה בישראל, "אנחנו אומרים לממשלת ישראל ולמשרד הבריאות שימשיכו לספק חיסונים לחסרי מעמד. זו מלחמה עולמית, היא לא מבדילה בין אזרחים למבקשי מקלט. צריך לחסן את כולם".

"עשינו מאמץ להסביר לקהילה, והם התחילו להגיע. אבל אז המדינה סוגרת את המתחם. אנשים חששו, כי היתה הפרדה במתחמים בין ישראלים למבקשי מקלט. יש אי אמון בממשלה. זה גרם לאנשים לא לא להגיע, אבל עכשיו כן מגיעים", אמר ברהנה.

נילי, פעילה בתנועת אחותי, אומרת: "הקורונה הבהירה לנו שאנחנו תלויים אחד בשני. מדובר באנשים שחיים פה, מבקשי מקלט וחסרי מעמד, ובהם גם פלסטינים שלא יקבלו כלל את החיסון".

מתחם החיסונים נפתח לפני כשבועיים בתחנה המרכזית הישנה, ומאפשר לחסרי מעמד להתחסן גם בלי ביטוח רפואי, וללא חשש שפרטיהם יועברו לרשות ההגירה. את המתחם מפעילה עיריית תל אביב-יפו בשיתוף עם בית החולים איכילוב, אך את החיסונים מספק משרד הבריאות. עם פתיחת המתחם, כלי תקשורת ישראלים ובינלאומיים סיקרו את מבצע החיסון, ובעירייה התגאו שבמדובר באחד המקומות הראשונים בעולם שבו מחסנים חסרי מעמד.

עם זאת, היו גם חסרי מעמד שלא זכו להתחסן במתחם ובמתחמים דומים בערים אחרות. כפי שפירסמנו בשבוע שעבר, הוראה רשמית של משרד הבריאות מציינת כי לא ניתן לחסן במתחם פלסטינים חסרי מעמד שחיים בישראל ועובדים עם אישור עבודה או ללא אישור.

מתחם חיסונים בדרום תל אביב המיועד למבקשי מקלט, מהגרי עבודה וחסרי מעמד (צילום: אורן זיו)

מתחם החיסונים בדרום תל אביב המיועד למבקשי מקלט, מהגרי עבודה וחסרי מעמד, ב-17 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

"לא צריך להבדיל בין דם לדם", אמרה אסמהאן ג'באלי, מנהלת עמותת זכותנו לחיות המטפלת בחסרי מעמד פלסטינים החיים בישראל. "אנשים חיים פה, גרים פה, המשפחה שלהם פה, מגיע להם להתחסן. אי אפשר לקבל את הגזענות כלפי המשפחות האלה". לדברי ג'באלי, מדובר בכ-3,000 משפחות שאחד מבני המשפחה הוא פלסטיני הנשוי לאזרח או אזרחית ישראלים.

"להערכתנו יש עוד עשרות אלפי גברים ונשים חסרי מעמד ונעדרי ביטוח בריאות שטרם הספיקו להתחסן, ובהם קשישים ונשים בהריון, וגם ההקצאה הנוספת לא נותנת את המענה הדרוש", מסר רן גולדשטיין, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם.

"הכאוס סביב ניהול המתחם, שנסגר בפתאומיות,  נפתח לעוד שלושה ימים ואז ייסגר שוב, הוא דוגמה חיה למדיניות השגויה שבה מתייחסת המדינה לכל חסרי המעמד שחיים פה, ולא מאפשרת להם נגישות לביטוח בריאות ציבורי. ראוי שמשרד הבריאות יתעשת, ויאפשר לכל מי שצריך ורוצה להתחסן גם אם הוא חסר מעמד", אמר גולדשטיין.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf