newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משבר ממוטט חומות: החברה הערבית התגייסה למען החרדים

ההנהגה הערבית מיהרה להביע סולידריות ולהציע סיוע לבני ברק בהתמודדות עם מגיפת הקורונה, ובשטח פרחו שלל יוזמות פרטיות להושטת יד לעזרה. ההנהגה החרדית הגיבה בהתעלמות

מאת:

האינטראקציה בין חרדים לערבים בישראל מתנקזת מדי שנה בערב פסח לטקס מסורתי, שבו מוכרים רבני הערים בשם תושביהם את החמץ לגוי, המחזיק בו בנאמנות עד צאת החג. השנה השתנו סדרי עולם. הקורונה הצליחה למוטט חומות, לאחד אתגרים, והביאה גם לפריחה ביחסי הציבור החרדי והמגזר הערבי.

הערים החרדיות ספגו מנחת זרועה של הקורונה יותר מכולם. אי ציות להוראות הזהירות בראשית הדרך, במקביל לתנאי צפיפות "נוחים" להדבקה, פגשו שבר כלכלי, ניתוק טכנולוגי וקריסת הקהילתיות – והביאו לקטסטרופה. על "בירת החרדיות", הלא היא העיר בני ברק, הוטל סגר –  ופרנסיה הרימו ידיים ושיוועו לסיוע מבחוץ.

שריפת חמץ בבני ברק, ב-8 באפריל 2020 (צילום: אורן זיו)

שריפת חמץ בבני ברק, ב-8 באפריל 2020 (צילום: אורן זיו)

זו היתה שעתו היפה של המגזר הערבי. עוד לפני שהציבור הישראלי הפך את עורו מזעם ושנאה על הבני ברקים "מפיצי המחלות" לחיבוק אחים קולקטיבי, התייצבו הערבים לצד החרדים בהבעת סולידריות, בהתבטאויות של נציגי ציבור ובשלל יוזמות פרטיות להושטת יד לעזרה.

"הבעיה של בני ברק היא גם הבעיה של נצרת, תל אביב ובאר שבע", צייץ יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה. "מעולם לא היה כאן משבר שכל כך הבהיר את שותפות הגורל של כולנו, את כמה שהאינטרסים והאתגרים משותפים וכמה דחוף להפיל את החומות המדומיינות שמפרידות בינינו. מאחל לתושבי בני ברק וכולנו בריאות וימים בטוחים יותר".

השיח התקשורתי שהחריף את הגינויים כלפי החרדים הביא להתגברות התמיכה הערבית. "ההסתה נגד הציבור החרדי בזויה וגזענית", כתב יו"ר בל"ד לשעבר, ג'מאל זחאלקה. "צו השעה והמצפון לתת שירותי רפואה וסעד מתאימים ומותאמים ולעמוד נגד ההשתלחות בציבור הסובל קשה".

מלבד כנות כוונותיה, הסולידריות הערבית כלפי החרדים מבליטה את השיח האנושי מול הטחת קללת "תומכי טרור" הקבועה, ומכניסה למעגל אנושי גדול את כל המיעוטים, שנלחמים יחדיו על שוויון ואחווה.

דווקא בימים שבהם הציבור החרדי דבוק מאי פעם למאחזי הימין ולעטיני השלטון, הגיעה הקורונה והוכיחה: יש לנו עדיין מכנה משותף רחב. גם הניסיון התקשורתי "לאזן" את הביקורת על החרדים בכך שגם בחברה הערבית יש בעיית הידבקות חמורה – דבר שלא מגובה ולו בבדל של נתון מספרי – הוסיפה לחיבור הנרקם.

הרב הראשי לישראל דוד לאו וחוסיין ג'אבר בטקס מכירת חמץ, ב-7 באפריל 2020

הרב הראשי לישראל דוד לאו וחוסיין ג'אבר בטקס מכירת חמץ, ב-7 באפריל 2020

"צומת דרכים אנושית"

הדברים לא נשארו רק בתחום הסולידריות המילולית. ראש עיריית כפר קאסם, אדל בדיר, שיגר מכתב לראש עיריית בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין, שבו הצעה אופרטיבית לעזרה.

לאחר הבעת אמפתיה ותחושת שותפות גורל, כתב בדיר: "לשמחתי בכפר קאסם הנגיף טרם תקף באופן קשה, וביכולתי להציע סיוע משמעותי ומגוון. אני וכלל התושבים בכפר קאסם רוצים להיות לך לשותפים בחציית הגלים הסוערים שנקרו בדרכנו יחדיו בעזרת השם נגיע לחוף מבטחים".

ציוץ של ח"כ וליד טאהא בטוויטר גרף תהודה מרהיבה. טאהא, תושב כפר קאסם, ‏הציע עזרה מיידית מעירו, הנמצאת "מרחק כמה דקות נסיעה מבני ברק. נהיה מוכנים להגיש כל סיוע שיידרש בכדי לסייע לאוכלוסייה בבני ברק להתגבר על המשבר ולחזור לחיים תקינים".

ח"כ טאהא אמר ל"שיחה מקומית" כי "אני עוקב ושומע איך יוצאים מסרים גזעניים. שר הביטחון, נפתלי בנט תיאר מפורש איך במדינת ישראל מתקיימות שלוש מדינות של קורונה: של חרדים, של ערבים וכל היתר.

ח"כ וליד טאהא (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

ח"כ וליד טאהא (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

"כל הממצאים בשטח אינם מוכיחים שיש מדינת קורונה לערבים. ונניח שיש יותר נדבקים בסקטור החרדי, למה צריך לפזר רמזים גזעניים שמתייגים אנשים באופן סטריאוטיפי והופכים אותם לאשמים? כמי שסובל מגזענות המופנית כלפי החברה שלי מזה עשרות שנים, אני לא יכול להיות אדיש למשמע גזענות כלפי סקטור אחר".

אגב, טאהא ניסה לברר מול בנט על איזה מספרים הוא מסתמך בנוגע לחברה הערבית, אך לא נענה.

טאהא הצליח לגייס את הוועד המקומי על מתנדביו לטובת הגשת סיוע לבני ברק. "אני יודע שלחברה בבני ברק יש מנהגים ייחודיים. יחד אמרנו שנהיה מוכנים לגייס כל דבר שיבקשו מאתנו כדי לעזור להם לעבור את המשבר".

לדבריו, "אנחנו נמצאים בפני צומת דרכים אנושית. כל מי שלא מגלה אנושיות בצומת דרכים הזאת, אני רשאי וזכאי לפחד ולחשוש ממנו – כי הוא אנטי אדם".

עם פרוץ משבר הקורונה הקימה התנועה האסלאמית "ועדת חירום" לטיפול במצב. בין היתר, הוקם מוקד שבו 150 אנשי מקצוע, בהם רופאים, עורכי דין ורואי חשבון – שנותנים מענה לאינספור פניות שמגיעות לאור המצב. גם ועדת החירום הציעה את עזרתה לתושבי בני ברק. למעשה, התנועה האסלאמית קשורה גם לפעילותם של ראש עיריית כפר קאסם ושל ח"כ טאהא, הנמנים עליה.

גם בפרלמנט הישראלי דאגו נציגי המשותפת לחרדים יותר מכפי שדאגו להם נציגיהם, כשעלתה לדיון והצבעה הצעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למענק חג של 500 שקל עבור כל ילד. ההצעה היתה מוגבלת לארבעה ילדים – דבר הפוגע בעיקר משפחות חרדיות. מי שביקש להרחיב את המענק גם לילד החמישי והשישי היה ח"כ אחמד טיבי, אך הצעתו נדחתה.

השמאל בלט בתמיכתו

ראוי לציין כי תמיכת השמאל הישראלי כולו בחרדים בלטה משמעותית במשבר הנוכחי. בין שכנותיה של בני ברק בלטו ראשי הערים תל אביב וגבעתיים, רון חולדאי ורן קוניק, אנשי מפלגת העבודה, שהביעו סולידריות מלאה.

לעומתם, ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, איש ליכוד, עסק באיומים בעתירה לבג"ץ להטלת סגר על שכניו, ואף לקח את החוק לידיו והציב גדרות כדי לוודא שחלילה לא יסתננו תושבים מבני ברק לעירו, דבר שעורר עליו זעם חרדי רב.

יאיר גולן, משרידי הח"כים של השמאל בכנסת, הגיע לסיור בבני ברק והתקבל באהדה. "אני אמנם ח"כ ממרצ, אבל כשאני מגיע לבני ברק אני מתקבל באהבה רבה, בחיבוק, ובתחושת שותפות גדולה. אני חושב שזו תחושה הדדית", אמר גולן ל"שיחה מקומית".

לדבריו, "כששמים את הפוליטיקה בצד מגלים בני אדם, ובני אדם רוצים טוב לעצמם ולילדיהם. אם אתה משכיל לנצל את הסנטימנט החיובי הזה, אפשר ליצור שיתופי פעולה".

גולן שיתף באינספור דוגמאות של שיתופי פעולה, בין היתר מעברו הצבאי, ואמר: "הוויתור מראש של השמאל הישראלי על החברה החרדית לא מקובל עלי. אני מוכן לבוא בפני כל פורום חרדי ולהסביר למה מי שדבק בערכי היהדות צריך לבוא ולהיות איש שמאל".

ואיך אפשר להזכיר שמאל בלי לציין את ההתגייסות של הקרן החדשה, שהעבירה תוך ימים תרומת ענק לרכישת מזון ומשחקים למשפחות נזקקות במגזר החרדי. היוזמה, שהגיעה עצמאית מראשי הקרן באמצעות הפעילה החרדית פנינה פויפר, נועדה בכלל להיוותר בצללים, אלמלא שיתוף קטן ברשת שהפך אותה לפומבית ומוערכת.

(גילוי נאות: עמותת 972 – לקידום עיתונאות אזרחית, אחת המו"לים של "שיחה מקומית", מקבלת מענקים מחו"ל באמצעות הקרן החדשה לישראל).

גילויי אחווה מתחת לרדאר

ואיך קיבלו החרדים את היד הערבית המושטת? כאן מגיע החלק הפחות מלבב של הסיפור הזה. בעוד שכל שבב תמיכה בהם מהאגף של שמעון ריקלין וינון מגל זכה לתשואות, נראה שאת ההתגייסות הערבית לא טרחו דוברי המגזר לחלחל.

מכתבו של ראש עיריית כפר קאסם לראש עיריית בני ברק לא זכה כלל למענה. כל ניסיונותינו לקבל התייחסות מרובינשטיין להצעת הסיוע ולמחווה שהופנתה כלפיו נענו בהתחמקות. גם הצעות הסיוע המיידי של יתר הארגונים ייזכרו ככוונה טובה, מכיוון שאף לא אחד טרח להשיב עליהן.

ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין (צילום: יהודה חיים / פלאש90)

ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין (צילום: יהודה חיים / פלאש90)

שר הבריאות ויו"ר המפלגה החרדית יהדות התורה, יעקב ליצמן, קיבל אף הוא הצעות לסיוע באמצעות עוזריו, אך על פי ח"כ טאהא, הפניות הושבו ריקם. "שלחתי לעוזרים של השר, אף אחד מהם לא ענה לי. יכול להיות שהם לא רוצים, לא אמרו תודה ולא כלום, לא ענו".

עם זאת, בשטח, מתחת לרדאר, נרשמו לא מעט שיתופי פעולה וגילויי אחווה. נח טוניק, צעיר חרדי ירושלמי, שיתף ברשת צילום מסך מתוך קבוצת מתנדבים שהתאגדה לחלוקת סיוע, אותה הקימה אחותו.

כשאחד המתנדבים החמיא ברגש "אין על עם ישראל, בכל מצב חושבים איך לעזור לחוליה החלשה", היא הגיבה: "סליחה שאני מתעקשת, אבל מזכירה לכם שאת תרומת המצות נתן ערבי במשולש וגם חלק מהכספים לקנות דברים הגיע מכאלה שלא מוגדרים עם ישראל. בכל מקרה, משמח ומרגש לראות אנשים מכל המגזרים והלאומים מתגייסים להיות זה לזה כתף ומקור ביטחון בימים טרופים שכאלה".

"כולנו מאמינים באל אחד, לפעמים אנחנו מאבדים את המהות שלנו כדתיים. עדיף לשים הרבה קונפליקטים הצדה למען האלוהות", מסכם בנימה חיובית עבד אלכרים עזאם, חבר ועדת החירום של התנועה האסלאמית. "אין מצב שהקורונה לא תמוטט את החומות בין בני האדם. אם דבר כזה – אחרי שכל האנושות צריכה להילחם יחד – לא ימוטט, אז מתי? אין לנו כדור ארץ אחר".

ישראל פריי הוא כתב פוליטי חרדי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf