newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

קמפיין השנאה והפחד של הגנרלים בדימוס

250 מפקדים בכירים לשעבר, ביניהם גם "אנשי שלום", יצאו בקמפיין למען בטחון ישראל. האמצעים: פחד מהשפה הערבית והסתה נגד ערבים. הפתרון: בנייה של עוד חומות והפרדה

מאת:

כותבת אורחת: טניה רובינשטיין

אתמול בבוקר התעוררנו לתוך קמפיין ציבורי ממומן היטב שכולל שלטי חוצות ענקיים שניתלו ברחבי המדינה וסרטונים במדיה החברתית, בהם מצולמת "האימה": הפגנה של ערבים, דגלי פלסטין, ולכל אלה מתלווה כיתוב בערבית (מפחיד נורא! שרוב הישראלים היהודים לא מסוגלים לקרוא): שפירושו "בקרוב נהיה הרוב". המודעות מפנות למספר טלפון בו ניתן לקבל פרטים נוספים אודות הקמפיין ויוזמיו.

אז התקשרנו. מהעבר השני בקע קולו של אחד מהגנרלים לשעבר החתומים על הקמפיין: "פרסומות פלשתינאיות מרגיזות אתכם? גם אותי. אבל אלו רק פרסומות. עוד כמה ימים הן תעלמנה. מי שלא יעלמו הם מליוני הפלשתינאים שחיים ביהודה ושומרון". ועוד איים הגנרל במענה הטלפוני: "אם לא ניפרד מהם הם יהיו חלק ממדינת ישראל. אם לא ניפרד מהם ישראל תהיה פחות יהודית ופחות בטוחה".

הציבור היהודי בישראל שרואה את התמונות אמור להזדעזע ולפחד למראה דגלי פלסטין ולמראה הכיתוב בערבית שמתנוסס במקומות מרכזיים בערים יהודיות. ועל הפחד הזה בונה קמפיין הגנרלים בדימוס שנשען על הנחות יסוד גזעניות שמובלעות בתוך השיח הציבורי היהודי בישראל: שפלסטינים הם איום דמוגרפי, איום ביטחוני ועוד שלל סוגים של איום. תפיסה זו, של עם שלם כמאיים, כגורם שיש לשלוט בו, לבלום אותו ולכלוא אותו לשם "שמירה על בטחוננו", היא תפיסה גזענית ואנטי דמוקרטית פר אקסלנס.

> גם חודשיים אחרי: אין הוכחות לטענות על "אינתיפאדת אש"


לא רק שהקמפיין נשען על הנחות יסוד גזעניות ואף עושה בהן שימוש, אלא שהוא מחזק ומאשר אותן כלגיטימיות. פרסומים מסוג זה הם חלק ממנגנון שלם שמתחיל בהדרת הקול הפלסטיני מהמרחב הציבורי, ובסופו של דבר משמש כדי להצדיק התרת דמם של פלסטינים ולהצדקת פעולות דכאניות כמו הריסות בתים, גזל של אדמות, סגרים, מחסומים, אלימות משטרתית, הרס של כפרים וכל שאר מעשי האלימות והדיכוי שנעשים כלפי פלסטינים הן בשטחי 67' והן בשטחי 48'.

שלטון הגנרלים

אבל הבעיה היא כמובן לא רק באופן העברת המסר של הגנרלים בדימוס, אלא גם בתוכן הדברים שלהם. יוזמי הקמפיין, 250 בכירים בדימוס של מערכת הביטחון בישראל, מציגים תוכנית מקיפה שמטרתה לבודד את השטחים שכבשה ישראל ב-1967, ולהמשיך את בניית החומה ואת שליטת הצבא והשב"כ בגדה. הפרדה היא הפתרון שמציעים הגנרלים.

הגנרלים חוששים מאמירות הנשמעות לאחרונה אודות סיפוח הגדה. הם מפחדים בעיקר מאובדן צביונה של המדינה היהודית כפי שהיא מתקיימת כיום. לכן, התכנית שהם מציעים מזכירה מהלך של התנתקות חד-צדדית, בדומה להתנתקות מרצועת עזה. כידוע, ההתנתקות ההיא, והמצור שמוטל על הרצועה מאז, הובילו לכך שתושבות ותושבי הרצועה נמצאים בדרך לאסון הומניטרי ומצבם הולך ומידרדר. שלום ובטחון בטח שלא יצאו מזה. לאף אחד.

הגנרלים יוזמי הקמפיין הם כולם גברים, כולם בכירים לשעבר במערכת הביטחון. אפשר למצוא ביניהם גם כאלו שלקחו בעבר חלק ביוזמות שלום ומתיימרים להיות "אנשי שלום", כמו למשל שאול אריאלי, עמי איילון ועמרם מצנע. וכמובן, שהתפיסה שלהם אודות ביטחון אזרחי אינה כוללת בתוכה ביטחון של פלסטינים ובטח לא של פלסטיניות, או של נשים בכלל. כיאה למדינה מיליטריסטית, קבוצה של יוצאי צבא אשר הוכיחו את עצמם כחלק פעיל ממנגנון שימור והעמקת הכיבוש, הם אלו שיש להם את המנדט הבלעדי לדבר על ביטחון (תחילה) ועל שלום (אחר כך). לירות, לכלוא, להרוס ולדכא ואז לבכות ולחתום על הסכמים.

כמובן שבשום מקום בשלל המלל שקראנו באתר שלהם לא נאמרת מילה אודות צדק לעם הפלסטיני החי תחת כיבוש, על נסיון לפתור את בעיית הפליטים, וכמובן גם לא נגד המדיניות המתמשכת של דיכוי, גזל וכיבוש.

ניתן היה לצפות שיקום קול זעקה בתגובה לקמפיין גזעני וחסר אחריות כזה, שעושה דה-הומניזציה לעם שלם. קמפיין מסוכן שעלול להוביל לאלימות. שארגוני זכויות אדם, אנשי ציבור ותקשורת יגנו בכל תוקף את השימוש בטקטיקות ציניות ומסיתות לשם קידום נראות ציבורית לקמפיין פוליטי. אבל לא ראינו סחף של הודעות גינוי ברחבי "מחנה השלום" וסביבותיו, מלבד כמובן אמירות קשות של חברי הרשימה המשותפת.

העובדה שאמירות כה גזעניות מגיעות מחלקים מגוונים של הקשת הפוליטית היהודית בישראל, החל מאמירת ה"נוהרים בהמוניהם לקלפיות" של נתניהו וכלה בקמפיין הנוכחי, ולא נתקלות בהתנגדות נחרצת צריכה לעורר נורה אדומה מהבהבת אצל כולנו. אישי ציבור צריכים להתחיללקחת אחריות על מעשיהם ולתת דין וחשבון על ההשלכות של דבריהם המסיתים.

טניה רובינשטיין היא רכזת שותפה ב"קואליציית נשים לשלום"

> דרושה הגנה בינלאומית לפלסטינים אזרחי ישראל

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf