צפו: שני מפגינים עוכבו לחקירה בגלל שצילמו חיילים ברחוב
החיילים, שעמדו לצד מפגיני ימין בירושלים, דרשו שיפסיקו לצלם אותם, למרות שצילום ברחוב הוא חוקי. שוטרים שהגיעו למקום עיכבו את המצלמים בחשד לפגיעה בביטחון המדינה. המעוכבים שוחררו אחרי שעה וחצי בתחנה
ביום שישי האחרון התקיימה ההפגנה השבועית של "נשים בשחור" בכיכר פריז. ממול, בצד השני של הכביש, התייצבו כחמישה מפגיני-נגד עם שלטים, שאליהם הצטרפו הפעם שני חיילים. החיילים בשלב מסוים עברו את הכביש, ולפי עדויות של פעילות נשים בשחור, איימו ודרשו מהמפגינים להפסיק לצלם מכיוון שהם חיילים.
המפגינים, שהרגישו מאוימים, הזמינו משטרה, ולאחר רבע שעה אכן הגיעו שוטרים שאיימו גם הם על המפגינים, שאם לא יפסיקו לצלם וימחקו את הסרטונים הם יעוכבו בחשד ל"פגיעה בביטחון המדינה". זאת על אף שאין שום חוק שאוסר על צילום במרחב הציבורי, גם של חיילים, ויש אינספור תקדימים שמבהירים זאת.
כשהפעילים סרבו, שניים מהם עוכבו ונלקחו לתחנת משטרת מוריה, שם נלקחו מהם המצלמות. הפעילים לא נחקרו ושוחררו לאחר כשעה וחצי בתחנה. שוטרי התחנה סרבו להחזיר להם את המצלמות ואת כרטיסי הזיכרון, אך לאחר התערבות ולחץ מצד עורכי דין הוחזרו גם המצלמות ועליהן הסרטונים.
> נשים בשחור: 27 שנים של התנגדות לכיבוש
העברנו למשטרת ירושלים מספר שאלות, ביניהן אם לדעת המשטרה יש איסור לצלם חיילים ברחוב והאם צילום כזה נחשב לפגיעה בבטחון המדינה, וכן אם פרטי החיילים עצמם הועברו למצ"ח בחשד לאיומים כלפי המפגינות.
כל מה שקיבלנו בתשובה הוא "שהסרטון מציג רק חלק מהתמונה המלאה, בה בעקבות פניה לשוטרים בוצעה בדיקה כמקובל במהלכה בוצע בירור מקיף באשר לתלונה, כולל עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשטרה, שבסיומו לא נעצר איש ולא נתפס דבר".
בתגובתה המשטרה גם הוסיפה ש"הנסיון לעורר פרובוקציה בשטח בזמן האירוע ולאחריו לא ירפה את ידי השוטרים בביצוע משימתם למען הציבור". לנו נותר רק לתהות מי לדעת המשטרה עורר פרובוקציות בשטח: הפעילות, החיילים או השוטרים?
> "את סוף הכיבוש אני לא אראה בחיי, אבל יש סיכוי שאתם כן": פרידה מיוסי שריד
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
