newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביהמ"ש ידון בבקשת המשוררת דארין טאטור להשתחרר ממעצר בית

הדיון יתקיים מחר, אחרי למעלה משנה שהעבירה טאטור בכלא ובמעצר בית, ובמקביל לתחילת פרשת ההגנה במשפטה. ארגוני סופרים ברחבי העולם מתגייסים לצד המשוררת

מאת:

כותב אורח: יואב חיפאווי

בית משפט השלום בנצרת ידון מחר (שני) בתשע בבוקר בבקשתה של המשוררת דארין טאטור להשתחרר ממעצר בית לתקופת המשך משפטה – וזאת לאחר שלושה חודשים בכלא ותשעה חודשים במעצר בית.

[עדכון, 31.10: בעקבות הדיון הוחלט לדחות את ההחלטה בשבועיים]

טאטור, תושבת ריינה שבגליל, נעצרה לפני למעלה משנה, ב-11 באוקטובר. כזכור טאטור מואשמת ב"הסתה לאלימות" בעקבות שיר מחאה נגד הכיבוש שפרסמה ביוטיוב ובפייסבוק. לאחרונה, ביום השנה למעצרה, חתמו יותר ממאתיים משוררים, סופרים, אקדמאים ומי שחופש הדיבור יקר לליבם על מכתב הקורא לשחרורה המיידי ממעצר הבית בו היא שוהה ולביטול ההאשמות נגדה. ביו החותמים א.ב. יהושע ודויד גרוסמן.

מעצר הבית המתמשך מהווה לחץ בלתי פוסק על הנאשמת לקצר את פרשת ההגנה או אף להודות בהאשמות במסגרת "עסקה". במקרים רבים של האשמה בהסתה נאשמים נידונו לפחות משנה מאסר. כך למשל שייח ראאד סלאח, מנהיג התנועה האסלאמית, מרצה כעת עונש מאסר של תשעה חודשים לאחר שהורשע בהאשמה דומה. חירותה של טאטור כבר נשללה ליותר משנה, ואם תורשע ותידון למאסר, התקופה הממושכת במעצר בית לא תחשב חלק מהעונש. למעשה, מעצר הבית מהווה עונש נוסף על כך שטאטור עומדת על חפותה ועל זכותה להוכיח זאת לבית המשפט.

> כך הפכו אנשי מערכת הביטחון למבקרי אמנות אניני טעם

דארין טאטור בבית המשפט בנצרת (אורן זיו / אקטיבסטילס)

דארין טאטור בבית המשפט בנצרת (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ההגנה: אכיפה בררנית

משפטה של דארין טאטור מתנהל בפני השופטת עדי במביליה. בספטמבר הסתיימה פרשת התביעה וב-17 בנובמבר אמור המשפט להתחדש, כאשר בראשית פרשת ההגנה תעיד המשוררת עצמה, לראשונה מאז מעצרה.

סניגוריה של טאטור צפויים להציג שני קווי הגנה עיקריים: ראשית יטענו כי הפרסומים בהם נאשמת טאטור, השיר ושני סטאטוסים בפייסבוק, הינם ביטוי לגיטימי של מחאה ואינם מהווים הסתה לאלימות משום סוג. שנית הם צפויים לטעון כי המשטרה והתביעה נוקטות מדיניות שיטתית של אפלייה באכיפה, וכי פרסומים רבים חריפים בהרבה ממה שמיוחס למשוררת, ובמיוחד הסתה וקריאות לאלימות חמורה נגד הציבור הערבי, מתפרסמים ברשת ומחוצה לה ללא שהמפרסמים יעצרו או שיוגש כנגדם כתב אישום.

התביעה, שכאמור סיימה להציג את עדיה בספטמבר, ממשיכה להתנהג כאילו אשמתה של טאטור מובנת מאליה. פרשת התביעה כולה התמקדה בנושאים טכניים: הוכחה כי הפרסומים בפייסבוק וביוטיוב אכן שייכים לטאטור, וביסוס הטענה שהיא "משוררת מפורסמת", ולכן מסוכנת במיוחד ויש להחמיר עימה הן בתנאי המעצר והן בענישה. בפועל התביעה לא הביאה שום עדות לכך שטאטור אכן היתה מפורסמת לפני מעצרה מלבד ידיד אחד שהודה שהוא "מכיר אותה כמשוררת", והעובדה שהיא הוזמנה להקריא שירים שכתבה ביום הזיכרון לטבח כפר קאסם וביום האישה הבינלאומי בנצרת.

מעבר לכך, בנושא המהותי ביותר, התביעה לא הביאה שמץ של ראיה לכך שבפרסומיה של טאטור אכן היתה סכנה ממשית של גרימת אלימות בפועל, כפי שדורש החוק בענייני הסתה. נראה כי התביעה מניחה שהעובדה כי דארין הינה פלסטינית הקוראת למאבק נגד הכיבוש מספיקה כדי להוכיח את אשמתה.

אופי ההאשמות נגד טאטור מחייב העלאת נושאים עקרוניים של חופש הדיבור והסטנדרטים המקובלים של מחאה בביטוי אמנותי. בפני הסנגורים ניצבים אתגרים לא פשוטים: להבהיר לבית המשפט את דבריה של טאטור שנאמרו בערבית, להציג את משמעות הדברים בהקשר הפוליטי של תנועת המחאה הפלסטינית ולנטרל את הדעות הקדומות הרווחות הרואות בכל פלסטיני תוקפן ובכל מחאה פלסטינית "טרור".

צוות ההגנה התחזק לאחרונה עם הצטרפות עורכי הדין נרי רמתי וגבי לסקי לעורך הדין עבד פאהום. מחכה להם עבודה קשה. אולם כיוון שהגנה מלאה וראויה תדרוש זמן לא קצר, העדיפות של צוות ההגנה כרגע היא להוציא את טאטור ממעצר הבית ולאפשר לה לעבוד ולחיות את חייה עד להכרעה במשפטה.

> שנה למעצר דארין טאטור: כמה קל לשלול חירות ללא משפט

כיסא ריק בגליסיה

בינתיים הפך מעצר המשוררת דארין טאטור לסמל בינלאומי למעצר בלתי צודק בניסיון להשתיק מחאה לגיטימית ולדיכוי שלטוני נגד חופש היצירה. אתרים מרכזיים בארצות הברית כמו "סאלון" ו"מונדווייס" נתנו כיסוי נרחב לפרשה. סרט וידאו שהפיקה "אלג'זירה" באנגלית (כאן למעלה) זכה לכשש מאות אלף צפיות. בדף הפייסבוק "Free Dareen Tatour" ניתן למצוא קישורים למאות מאמרים ופרסומים בעשרות שפות המגנים את מעצר טאטור או מזכירים אותו כמקרה אופייני של דיכוי.

מי שהתגייס במיוחד להגנה על טאטור היא הקהילה הספרותית הבינלאומית. רבים מהשמות הגדולים בספרות העכשווית בארה"ב נמצאים בין אלפי החתומים על קול קורא לשחרור טאטור שפרסמו "קול יהודי לשלום" ו"עדאלה ניו יורק". ארגון "פן הבינלאומי", ארגון של סופרים להגנה על חופש הביטוי, וסניפי "פן" בארצות רבות פרסמו גילויי דעת וערכו פעולות סולידאריות.

"פן" הקדיש את "היום הבינלאומי לתרגום" השנה, ב-30 בספטמבר, לסולידאריות עם טאטור באמצעות תרגום שירה "משוררת מאחורי הסורגים" ל-13 שפות. בועידה השנתית ה-82 של פן שנערכה בסוף ספטמבר בגליסיה שבספרד צויינה העדרותה של טאטור עלי ידי אחד "הכיסאות הריקים", יחד עם יוצרים נרדפים ממצרים, סין והונדוראס.

כעת ב"פן" מתכננים גם פעילות סולידאריות מיוחדת ב-15 בנובמבר, יום המוקדש לכותבים הנמצאים במאסר. האם יהיה זה מוגזם לקוות שעד תאריך זה תשתחרר המשוררת דארין טאטור ממעצר הבית?

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. כותב הבלוג חיפה החופשית

> כפר קאסם שלי: אין די בסליחה על הטבח, יש לחדול מהרצח ומהגירוש

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf