מנכ"ל בצלם: "התכניות לעקור קהילות פלסטיניות בגדה הן פשע מלחמה"

מאת יהושע (ג'וש) לייפר ומיכאל שפר עומר-מן

קהילת זכויות האדם הבינלאומית והקהילה הדיפלומטית בעולם נוהגות לרפד את הביקורת שלהן על המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים במונחים מרוככים ודיפלומטיים. במשך שנים כינה משרד החוץ האמריקני את ההתנחלויות "לא מועילות". דיפלומטים מהאיחוד האירופי אמרו על התוכנית לעקור בכוח קהילות פלסטיניות שלמות ממקומן שהיא "עומדת בסתירה לחובתה של ישראל" תחת החוק הבינלאומי.

ישנן, עם זאת, מילים אחרות לתאר את המעשים הללו. על-פי אמנת רומא, שייסדה את בית הדין הפלילי הבינלאומי, הן מיזם ההתנחלויות והן העקירה הכפויה של קהילות פלסטיניות ממקומן יכולים להיכלל בקלות תחת ההגדרה של פשעי מלחמה. לא בכדי שלח ארגון 'בצלם' לפני כשנה מכתב לראש הממשלה, שר הביטחון, שרת המשפטים וקציני צבא בכירים בנוגע לתוכנית הגירוש של שתי הקהילות הפלסטיניות בסוסיא ובח'אן אל-אחמר, בו נאמר כי "צעדים אלה ייחשבו לפשעי מלחמה שיבוצעו בפקודתכם ובאחריותכם, ובגינם תחול עליכם אחריות אישית".

> בתי ספר הרוסים: ישראל מונעת חינוך מילדים פלסטינים בשטחים

בהתחשב בעובדה שתובע מטעם בית הדין הבינלאומי מנהל כעת בחינה ראשונית של פעולותיה של ישראל בשטחים הכבושים, במיוחד בכל הנוגע להתנחלויות והעברה כפויה של אוכלוסיה פלסטינית, להחלטת 'בצלם' לתאר את ההעברה הכפויה כפשע מלחמה יש משמעות מיוחדת. שנה אחרי פרסום המכתב, שתי הקהילות המוזכרות בו – סוסיא וח'אן אל-אחמר – שוב מרימות קמפיינים ציבוריים כדי להיאבק בהריסת הישובים ובהעברתם הכפויה ממקומם. בעבר, לחץ מצד דיפלומטים אמריקאים ואירופאיים הצליח לעב את ההריסות בכפרים האלה. אבל כל זה יכול להשתנות תחת ממשל טראמפ, שעד כה הפגין אפס נכונות לבקר את ישראל.

שוחחנו עם חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, על ההחלטה להגדיר את התנהלותה של ישראל כלפי קהילות פלסטיניות בגדה כפשע מלחמה; האם זאת צריכה להיות המדיניות גם ביחד להתנחלויות ולתוכנית הגירוש של מבקשי המקלט, ומהי דרך הפעולה האפקטיבית ביותר כדי להציל קהילות כמו סוסיא וח'אן אל-אחמר.

מה גם לשינוי בשפה שלכם כארגון?

"הוצאנו את המכתב הזה בתגובה להצהרה חסרת תקדים של שר הביטחון לפני כמה חודשים, לפיה יש תוכניות להריסה מוחלטת של שתי קהילות, ח'אן אל-אחמר וסוסיא, דבר שהוא כמעט חסר תקדים מאז 1967. זאת היתה הצהרה מאוד יוצאת דופן מצד שר הביטחון. ובו בזמן צריך לומר – ואנחנו אומרים גם את זה – שהמדיניות הכללית השואפת לפנות בכוח קהילות פלסטיניות מחלקים נרחבים בגדה המערבית באמצעות יצירת תנאים בלתי אפשריים למחיה אינה דבר חדש".

מה המעבר לשימוש בטרמינולוגיה של פשעי מלחמה שואף להשיג?

"במובן הפשוט ביותר, אנחנו רוצים למנוע ביצוע של פשעי מלחמה. אנחנו רוצים להפסיק את המדיניות הזו. אנחנו רוצים למנוע העברה כפויה של אוכלוסיה. אנחנו חושבים שלקהילות הפלסטיניות יש זכות טבעית להמשיך ולחיות את חייהן ולהתפתח במקום שבו הן נמצאות. השימוש שעושה ישראל באמתלת "שלטון החוק" כדי ליישם את המדיניות הזו בשום פנים ואופן לא הופך אותה לחוקית או למקובלת. המדינה מקדישה תשומת לב רבה להליך המשפטי כדי למצוא צידוקים משפטיים למעשים שלא ניתנים להצדקה. למרבה הצער, בתי המשפט משתפים פעולה עם המגמה הזו לאורך שנים רבות.

הנקודה השניה היא הבחירה הטקטית ליישם את המדיניות הזו באופן הדרגתי, ולא על-ידי העמסה ישירה של משפחות פלסטיניות על משאיות והעברתם מחלק אחד בגדה לחלק אחר. במקום זה, המדיניות מיושמת על ידי יצירת תנאי חיים בלתי אפשריים, מתוך שאיפה שהאנשים יגרשו למעשה את עצמם. זאת האסטרטגיה.

הנקודה שהיה לנו חשוב להעביר היא שהעובדה שמקדמים את המדיניות הזו באמצעות יצירת תנאי חיים בלתי אפשריים – כמו הריסת מערכות מים, כיתות לימוד ובתים, החרמת פאנלים סולריים וכו' – כל האספקטים האלה של אותה אסטרטגיה לא הופכים אותה לחוקית בשום צורה".

> ח'אן אל אחמר, המקום בו נגמרה החמלה

האם השאיפה שלכם היא שלהגדרת המעשים הללו כפשעי מלחמה תהיינה השלכות גם בזירה המשפטית הבינלאומית, ולא רק בישראל?

"מה שראינו בשנים האחרונות זה שהדבר היחיד שהצליח למנוע מישראל לבצע צעדים מסויימים היה לחץ בינלאומי, דרך הצהרות, ביקורים של דיפלומטים, ושיחות בין גורמים ישראליים ונציגי מדינות זרות שהתנהלו מאחורי הקלעים. סוסיא הפכה לסמל, אבל מתנהלים מאמצים רבים גם בחלקים אחרים של הגדה.

בכתבה ההיא בהארץ, שבה ליברמן נתן את ההצרה בנוגע לסוסיא וח'אן אל-אחמר, אם אתה קורא את המאמר – אני לא בטוח אם זה ציטוט ישיר או הקונטקסט שנותן הכתב – יש שם משפט שאומר שהממשל האמריקני הקודם ייחס תשומת לב גדולה לקהילות האלה, אבל נראה שזה כבר לא המצב. וזה מחזק את אותה הנקודה: לחץ וגינויים בינלאומיים הם הדבר היחיד שעבד. זה אמנם לא הצליח לספק הגנה מלאה לכל הקהילות בכל רחבי הגדה, רחוק מכך. אבל זה עזר לדחות את הקץ ולהגביל במידה מסויימת חלק מהפעולות של ישראל. אם איש לא ישמור יותר על הקווים האדומים האלה, עלולות להיות לדבר השלכות קשות מאוד".

האם השינוי בשפה נועד להפוך את ההתנגדות להריסות לאפקטיבית יותר? כמה ריאלית האסטרטגיה הנוכחית, לארגן קמפיין בינלאומי למען קהילה ספציפית בכל פעם מחדש כאשר ישנם כל כך הרבה כפרים תחת איום הגירוש?

"ימים יגידו אם האסטרטגיה הזו היא אפקטיבית או לא. אבל עוד לפני שאלת האפקטיביות, יש לנו מחויבות כארגון זכויות אדם לקרוא לדברים בשמם. זהו הניתוח המשפטי שלנו והדרך שאנחנו רואים את הדברים, כפי שהינם.

בו בזמן, צריך להזכיר שהמושגים האלה לא הומצאו לצורך דיונים אקדמיים גרידא; האנושות המציאה את המושגים האלה כדי למנוע את התרחשותם, לספק קווים אדומים כדי שהם לא ייחצו".

> מנכ"ל בצלם בסנאט הצרפתי: "הקהילה הבינלאומית צריכה לפעול"

האם תשתמשו בטרמינולוגיית פשעי המלחמה גם כדי לתאר סוגים אחרים של המדיניות הישראלית, כמו הרחבה והכשרה של התנחלויות, או גירוש מבקשי המקלט?

"אני לא יודע. יש כמובן חשש ששימוש יתר בשפה הזו יגרום לאיבוד האפקטיביות שלה, במידה שהיא בכלל קיימת. אנחנו משתדלים לנקוט בשפה המדויקת ולדבר מתוך האמונה המוסרית הרלוונטית למציאות נתונה – לא להגזים ולא להמעיט בה.

אני מוכרח לומר בכאב ובצער עמוק שהמציאות הזו, האסטרטגיה ההדרגתית הזו של העתקת אוכלוסין בגדה המערבית באמצעות יצירת תנאי חיים בלתי אפשריים, היא לא דבר חדש. במהלך השנים היו תקופות בהן המהלכים האלה הואטו, והיו תקופות שהם קיבלו תאוצה. המשמעות היא שגם אם במקומות מסוימים האסטרטגיה הזו לא עובדת והפלסטינים מצליחים איכשהו להיאחז באדמה ובבתים שלהם בכוח האומץ והנחישות, בינתיים – והבינתיים הזה יכול להיות זמן ממושך מאוד – אלפי אנשים נאלצים לחיות תחת תנאים קשים של חוסר צדק קיצוני. והכל במסגרת מדיניות מתוכננת היטב שנועדה לעקור אותם ממקומם.

האכזריות שבמציאות המתמשכת הזו – אפילו בימים בהם אין אף הריסה, אף התפתחות משפטית, ימים רגילים שבהם כביכול לא קורה דבר – זה עוד יום שבו אנשים נאלצים לחיות בלי חשמל, חיבור לצנרת מים, ועם הידיעה שההריסה עלולה לנחות בכל רגע, לחיות עם הפחד הזה כל הזמן. עבורנו, זאת המציאות המשמעותית ביותר שחייבים לנסות ולשנות".

יהושע (ג'וש) לייפר ומיכאל שפר עומר מן הם עורכים במגזין 972+, שם התפרסם במקור הריאיון באנגלית.

> חומה ומלחמה: שני דברים שכל משטר פשיסטי צריך