newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אחרי שגורש מכלא חולות: חברי נרצח בדרום סודן

היחס הקשה שספגנו בכלא סהרונים ובחולות שבר את עבדל עזיים. הוא עזב את ישראל, נעצר בדרום סודן ועכשיו נרצח במעצר. האם זה הגורל שמחכה לכולנו?

מאת:

כותב אורח: מוטסים עלי, חולות

אני לא רוצה להרוס לכם את החג, אבל אני חייב לחלוק את החדשות הנוראיות האלה.

אם יש משהו בעולם שבמאת שובר אותי, הרי שזה לאבד אדם שאני מכיר מקרוב, לצרף עוד שם לרשימת השמות של החברים והשותפים שלי שנרצחו לאורך השנים. אני לא מצליח לעכל את הבשורה הזו. עבדל עזיים נרצח בידי שירות המודיעין הסודני בזמן שחצה את דרום סודן בדרכו הביתה, לדארפור, לאחר שגורש מכלא חולות לפני כשנה.

עבדל עזיים ואני ישבנו ביחד בכלא סהרונים לחודש אחד ביוני כעונש. שוחררנו באותו יום. כמה שבועות לאחר מכן, בגלל הלחץ והיחס הקשה כאן בחולות, הוא נאלץ לעזוב לאוגנדה. הוא לא היה יכול לסבול יותר את המצב כאן. באותו יום בו הוא עזב נתקלתי בו בשש בבוקר בשער המתקן בזמן שהייתי בסיבוב ריצה. אמרתי לו: "אני לא בטוח שקבלת את ההחלטה הנכונה, אבל לפחות תפעל בזהירות".

הגורל שחיכה לו היה נורא. לאחר שנכלא לשמונה חודשים בדרום סודן, בהשפעת הממשלה ה(צפון-)סודנית, הוא נרצח.

אני לא חולק את סיפור של עבדל עזיים אתכם בגלל ההתפתחויות האחרונות ובגלל כוונת המדינה לגרש מבקשי מקלט. אף על פי כן, זה הגורל שמצפה לנו אם התוכנית תצא לפועל. אחיו של עבדל עזיים כלוא בחולות עכשיו. אם המדיניות שמקדם עכשיו גלעד ארדן תתממש, אני בטוח שהגורל של האח, שלי ושל אחרים כאן יהיה דומה.

אין לי עוד מה לומר. מי יתן ועבדל עזיים ינוח על משכבו בשלום.

מוטסים עלי מגיע במקור מדארפור. הוא בן 28, נמצא בארץ משנת 2009, כלוא במתקן חולות כבר כעשרה חודשים

> נבחרי הציבור שלנו מתגאים בגירוש ניצולי רצח עם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf