חשיפה: מיליציות של חיילים ומתנחלים תקפו והרגו פלסטינים

יום שישי, ה-14.5, היה יום של אלימות קשה בגדה המערבית. זה היה ארבעה ימים אחרי "מצעד הדגלים" בירושלים, ירי הרקטות של חמאס ותחילת ההפצצות של ישראל בעזה, ושלושה ימים אחרי תחילת העימותים הקשים בלוד ואחר כך בערים דו-לאומיות אחרות בתוך ישראל. משרד הבריאות הפלסטיני דיווח בזמנו ש-11 פלסטינים נהרגו במקומות שונים ברחבי הגדה באותו יום.

המתקפות התחילו באותה שעה במקומות שונים בגדה. רעול פנים עם קצין בדרגת סרן בעוריף, באזור שבו נהרג פלסטיני מאש חיה (צילום באדיבות מאזן שחאדה)

בתקשורת הישראלית דווח ש-11 הפלסטינים נהרגו ב"עימותים" עם צה"ל. אבל בעוד שרוב הפלסטינים אכן נהרגו במהלך מחאות נגד הפגיעה במסגד אלאקצא והמבצע הישראלי בעזה, שנערכו בכ-50 נקודות ברחבי הגדה המערבית מג'למה בצפון ועד צומת זיף בדרום, "שיחה מקומית" חושפת עכשיו שלפחות ארבעה מהקורבנות נהרגו במהלך מתקפות יזומות של מתנחלים מלווים בחיילים על כפרים פלסטינים. אחד הקרבנות נהרג בכפר א-ריחיה בדרום הר חברון, שניים בכפרים עוריף ועסירה אל-קבליה באזור שכם, ואחד בכפר איסכאכא ליד אריאל. בישוב חמישי – בורין שליד שכם -תועדה מתקפה דומה שהסתיימה ללא הרוגים.

המתקפות האלה, שלפחות בשלושה מהמקרים לא קדמו להן מחאות או הפגנות בתוך הכפרים, התרחשו כמעט באותה שעה בדיוק, שתיים אחר הצהריים, וכללו שריפת שדות ועצים, זריקת אבנים וירי חי.

תיעוד מצולם ועדויות שהגיעו לידי "שיחה מקומית" מלמדים שלפחות בשלושה מהמקרים, מתנחלים חמושים וחיילים פעלו לכאורה כיחידה צבאית משולבת, כשהם יורים לסירוגין לעבר תושבים פלסטינים, עד כדי כך שאפשר לתאר את הפעולה שלהם כפעולה של מיליציות משותפות שתוקפות אזרחים.

דובר צה"ל קיבל תיאור מפורט של האירועים, כולל צילומים, חודש לפני הפרסום – אבל בחר במקור להסתפק בתגובה כי המקרים "נמצאים בבדיקה". לאחר פרסום הכתבה מסר דובר צה"ל ביום שישי (16.7) כי באזור התנחלות יצהר "התמודדו הכוחות עם ארבעה מוקדי הפרות סדר אלימות, למול ידוי אבנים מסיבי לעברם והצתות מכיוון הכפרים הסמוכים".

מתנחלים ביצהר העלו אף הם טענות דומות לאחר פרסום הכתבה ולפיהן פלסטינים הציתו שדות ליד יצהר ויידו אבנים לעבר מתנחלים שניסו לכבות את השריפות. אולם בדברים אלה אין להסביר מה עשו חיילים ומתנחלים בתוך תחומי הכפרים ומדוע הם ירו שם בפלסטינים, כפי שמתועד בסרטוני וידיאו, בתמונות ובעדויות של תושבים פלסטינים. התגובה המלאה מובאת בסוף הכתבה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

"לא זוכר את צה"ל נחוש בצורה כזו"

בסדרת תמונות ובסרטון שצולמו בכפר עוריף שליד שכם באותו יום שישי, נראים שלושה אזרחים נושאי נשק, שאחד מהם זוהה בוודאות כרבש"ץ של התנחלות יצהר הסמוכה, פועלים יחד עם שלושה חיילים, ביניהם קצין בדרגת סרן. בכמה מהתמונות נראה כאילו המתנחלים "מדריכים" את החיילים, ובאחת מהן עולה חשד שאחד האזרחים אפילו מקבל נשק מאחד החיילים.

בתמונות נראים החיילים והמתנחלים מכוונים נשק בכינון ישיר כשהם מתייצבים או נשכבים בעמדה של ירי. בסרטון נראה גם גבר ללא חולצה ורעול פנים – לא ברור אם חייל או אזרח – המסתובב סביב אחד החיילים, משוחח אתו, ואז יורה בנשק האוטומטי שבידו לכיוון פלסטינים בכפר. על פי עדויות הפלסטינים, תושב עוריף נידאל ספדי נהרג מאש חיה שנורתה לעברו באזור הזה של הכפר, ליד בית הספר. לפי ראש מועצת הכפר מאזן שחאדה, שגם צילם את התמונות, תשעה מתושבי הכפר נפצעו מירי חי באזור זה.

בגופתו של ההרוג מעוריף, כמו גם בגופות ההרוגים האחרים באותו יום, לא נעשו נתיחות לאחר המוות, כך שאין אפשרות לדעת אם נורו מאש מתנחלים או חיילים.

לאחר פרסום הכתבה הודיע דובר צה"ל על כך שנפתחה חקירת מצ"ח לבדיקת נסיבות מותו של ההרוג בכפר עוריף. עד כה לא ידוע על חקירה במשטרה או במצ"ח שנפתחה לגבי מקרי המוות האחרים.

סרטון בצלם מהכפר עוריף, 14.5.21

בסרטון וידאו שצולם בכפר הסמוך עסירה אל-קבליה באותה שעה, נראה מחזה דומה. בסרטון נראית קבוצה של חיילים ואזרחים נושאי נשק עומדים יחד על גבעה מעל לכפר. באחד הרגעים נראה אחד המתנחלים עוזב בריצה את הקבוצה, מתרחק כעשרה מטרים, יורה מהנשק שהוא מחזיק לעבר כמה עשרות פלסטינים העומדים בכניסה לכפר, ואז חוזר אל חבריו. כמו בעוריף, גם בעסירה אל-קבליה נראה שקבוצת החיילים והמתנחלים פועלת כיחידה משולבת.

באותו סרטון, נראים המתנחלים והחיילים בהמשך כשהם עולים לגבעה גבוהה יותר, וגם שם הם ממשיכים לפעול יחד. בשלב מסוים, רואים כיצד הפלסטינים מפנים אדם שנפגע מירי מכיוון הקבוצה המשולבת. מדובר בחוסאם עסאירה שנהרג מירי חי. חאפז סלאח, ראש מועצת הכפר, אומר כי ראה שהוא נורה מירי של חייל שירה בו ירייה בודדת ממרחק, ככל הנראה צלף.

בסרטון שצולם באותו יום שישי בערך באותה שעה בכפר בורין, נראים כעשרה מתנחלים, רובם רעולי פנים, עומדים על גג של בית פלסטיני ומיידים אבנים לעבר מכוניות ובתים בכפר, בעוד שלושה חיילים עומדים לידם ולא עושים דבר. לפי תושבי הכפר, במהלך אותה מתקפה נפצעו בסופו של דבר שבעה אנשים מירי חי, לא ברור אם מידי חיילים או מתנחלים.

הצטברות התיעוד המצולם והעדויות מלמדים לכאורה על דפוס פעולה משותף: חיילים ומתנחלים שפועלים ככוח צבאי חמוש משותף.

יש גם להדגיש כי אף שכל חמש ההתקפות אירעו באותה שעה – בערך בשתיים בצהריים – במקומות רחוקים אלה מאלה, אין הוכחה שהיה בינן תיאום. בקרב המתנחלים היו מי שהיו מודעים לעובדה שהאירועים התרחשו בו זמנית בכמה מקומות בגדה המערבית. צבי סוכות, דובר התנחלות יצהר וכוכב רשת מקומי בשטחי יהודה ושומרון, העלה תמונות מחלק מהאירועים בפייסבוק. בתמונות ששיתף רואים, בין היתר, פלסטיני הרוג עם כדור בראש ואחר עם חזה מדמם. גופות על הרצפה, בבתי חולים, ובשדות.

"הביטחון בשומרון במצב מעולה – אל תצאו להפגין!!" כתב סוכות. "הרוגים, המוני פצועים וטראומה רצינית ברחוב הערבי. בכל שנותי בשומרון לא זוכר את צה"ל נחוש בצורה כזו".

"הצבא רואה את המתנחלים ככוח עזר"

יש גם לציין שבמהלך השנים תועדו מקרים רבים שבהם מתנחלים יידו אבנים או פגעו ברכוש של פלסטינים, בשעה שחיילים עמדו לידם ולא הגיבו או פעלו נגד הפלסטינים שהיו במקום. אולם תיעוד של ירי משותף של מתנחלים חמושים יחד עם חיילים הוא נדיר. "שיחה מקומית" לא הצליחה לאתר תיעוד קודם מסוג זה.

דו"ח נרחב שכתב ארגון "יש דין" תחת הכותרת "המרחב הפרוע" עסק גם במה שהוגדר כ"הפרטה" של הביטחון בגדה המערבית מהצבא לידי רכזי ביטחון שוטף (רבש"צים) של ההתנחלויות. "המשמעות של המהלך הזה, ודאי כאשר הכוח מועבר לידי גופים בעלי סדר יום פוליטי מובהק, היא יצירתן של מיליציות שאינן בשליטה", נכתב בדו"ח. האירועים של ה-14.5 מוכיחים שהמיליציות כבר כאן.

ביום שלישי השבוע התפרסם מכתב ששלחו לשר הביטחון בני גנץ 100 חיילים וחיילות לשעבר מיחידות וחטיבות לוחמות שונות בבקשה לפעול נגד אלימות מתנחלים שהם עצמם היו עדים לה. "בשנה האחרונה אלימות מתנחלים התעצמה אף יותר ובאה לידי ביטוי בין היתר בהשחתת רכוש, יידויי אבנים ואלימות פיזית כלפי פלסטינים", כתבו החיילים לשעבר, "אנחנו אלה שראו כיצד מתנהלים 'אדוני הארץ' ללא מפרע ואיך נראית האלימות הזו בשטח, נשלחנו להגן עליהם אבל לא קיבלנו כלים כדי להתמודד מולם". במקרים שאנחנו חושפים כיום, החיילים בשטח לא רק לא ניסו למנוע את פעילות המתנחלים, אלא היו שותפים מלאים בה.

עורכת הדין קמר משרקי-אסעד, מנהלת שותפה בארגון חקל שמייצג פלסטינים בבתי משפט ישראלים בסוגיות של אלימות מתנחלים, אומרת ש"אין לי איך לקרוא לזה חוץ מאשר מיליציות. המקרים האלו, בהם חיילים נכנסים ליישובים ביחד עם מתנחלים ויש ירי מסיבי של מתנחלים – זה חסר תקדים. הצבא כיום תופס את המתנחלים ממש ככח עזר בלחימה, שיתוף פעולה יותר שקוף. אף אחד לא מתבייש בו. גם למתנחלים יש יותר תעוזה".

משרקי-אסעד, בעלת ותק של 17 שנים בתחום, אומרת שבשנה האחרונה "הדברים נעשו יותר מאורגנים. יש קבוצות של מתנחלים בווטסאפ שמוכנות לתקוף. משהו קורה, ומיד מתאספים המון מתנחלים, רעולי פנים, בכמויות, ליד החיילים".

סיבה נוספת, לדבריה, זו התחזקות פוליטית של ארגוני ימין. "יש הרבה יותר כוח של ארגוני ימין, שמקבלים גיבוי של נציגי ממשלה. הם הפכו להיות זרוע רשמית בשנים האחרונות. הם נמצאים בתוך הממשלה, זוכים במכרזים, זה לא 'מתחת לשולחן' כמו פעם. אז גם הצבא מתנהל ככה, הוא מגיב לקריאות של המתנחלים, ורואה אותם ככוח עזר".

עוריף: רעול פנים עומד ליד קצין בכיר ויורה בפלסטינים

נידאל ספדי, בן עשרים וחמש, נורה למוות ליד בית הספר המקומי בעוריף. מספרים עליו שהיה איש שקט, עבד כרצף. היו לו שלושה ילדים קטנים, ואשתו בהיריון עם בת רביעית. בסמוך ליישוב שלו נבנו ההתנחלות יצהר וכשמונה מאחזים.

כשהגעתי למקום אפשר היה לראות עשרות, אולי מאות, תרמילי כדורים עדיין פזורים על הכביש, ומסביב הרס אדיר – שדות שרופים ועצי זית ותאנה עקורים.

ראש המועצה, מאזן שחאדה, לקח אותי לסיבוב במקום. הוא ראה את האירועים מתוך אחד הבתים הסמוכים. "בשעה שתיים הגיעה קבוצה קטנה של מתנחלים עם שישה חיילים לבית הספר והבתים פה", הוא סיפר. "התקיימו מחאות רבות באזור, אבל בעוריף היה שקט", תיאר שחאדה. "זה יישוב קטן, והתושבים פה נשארו בבתים. אם המתנחלים לא היו מגיעים לתקוף את הבתים, לא היה קורה כלום. לטענת מתנחלים ודובר צה"ל, שדיברו עם שיחה מקומית לאחר פרסום הכתבה, להתקפה של המתנחלים והחיילים קדמו הצתות וזריקות אבנים מצד תושבי עוריף.

"המתנחלים עקרו כמעט שישים עצי תאנה וזית. אחר-כך הם רגמו את בית הספר באבנים, ושברו את הפאנלים הסולאריים שלו". ראיתי את החורבן בעצמי. הפאנלים נותרו מנותצים, גם חודש אחרי האירועים. "בזמן שהמתנחלים עשו את זה, החיילים חיפו עליהם באמצעות ירי", סיפר שחאדה, "החיילים הובילו, נתנו פקודות. הכל היה נראה מתואם. כלומר חיילים סימנו למתנחלים לאיפה ללכת, איפה לעקור, ואז ירו בכל מי שניסה להתקרב".

"אחרי כמה דקות תושבים הגיעו למקום כדי להגן על היישוב", הוסיף שחאדה.

איך מגינים, עם אבנים?

"כן. מה היית עושה?" השיב, "מגיעים אנשים חמושים, תוקפים לך את הבית, את בית הספר, ואין שום כוח שיגן עלייך. החייל, מי שאמור לשמור על הביטחון, מגיע ביחד איתם, ועוזר להם".

דפוס פעולה של מיליציות: עוריף, 14.5.21, חיילים ומתנחלים פועלים כיחידה צבאית משולבת. לחצו על התמונות להגדלה (צילומים באדיבות מאזן שחאדה)

"אחד מהחיילים נתן את הנשק שלו למתנחל", אמר שחאדה בהתייחסו לאחת התמונות שצילם ובו נראה אזרח, רעול פנים וללא חולצה, עומד בסמוך מאוד לאחד החיילים. "הם ירו יחד, וכשהמתנחל סיים לירות, הוא הלך לחיילים, והם נתנו לו עוד תחמושת".

בסרטון וידיאו שהגיע לידי "בצלם" ונמסר ל"שיחה מקומית", נראה אותו גבר ללא חולצה ורעול פנים מסתובב ליד אחד החיילים, משוחח אתו, ויורה מנשקו האישי לכיוון פלסטינים בכפר. בתמונות סטילס שהגיעו לידי "שיחה מקומית" נראה אותו גבר ללא חולצה יחד עם שני גברים הנראים כמתנחלים עומדים יחד עם שלושה חיילים, מדברים אתם ואפילו מצביעים לחיילים על כיוון מסוים, במה שנראה כמו הדרכה. באחת התמונות (המופיעה בראשית הכתבה) נראה רעול הפנים עומד ליד קצין בדרגת סרן. מקורות ביטחוניים אישרו שמדובר באזרח, שהחזיק רובה תבור צה"לי, אולם לצבא לא ידועה זהותו.

מונתסר אל-ספדי, עד נוסף, מספר: "כל הירי התבצע באופן היסטרי. הם מכניסים מחסנית, ואז מרוקנים אותה בבת אחת, בלי לכוון, בלי לעצור – לכיוון שלנו. אף אחד לא הצליח לזרוק אבן. הם ירו כדי להרוג. זו הייתה נקמה של הצבא והמתנחלים".

בתמונות בולט מתנחל עם זקן, שעל גב חולצתו כתוב "רבש"ץ", שמסתובב בין החיילים כשהוא חמוש ונראה בתמונות שהוא מדריך את החיילים. זיהינו אותו כיצחק לוי, הרבש"ץ של התנחלות יצהר הסמוכה. שאלתי אותו מדוע נכנס לעוריף ואיך הוא מסביר את הפעילות המשותפת של מתנחלים וחיילים בכפר – אבל הוא סירב להתייחס לטענות. "אני לא זוכר את התאריך המדובר. היו אז עשרות אירועים והפרות סדר", אמר. "אני לא מצליח לזכור, בתוך לילות וימים שעבדתי באותה תקופה… לאן אתה חותר? מה חסר לך בחיים?" וניתק. בהמשך גם הוא וגם דוברות המועצה האזורית שומרון סירבו למסור תגובה.

בכתבה שפורסמה ב"הארץ" ב-5.7 צוטטו מפקדים וחיילים בצה"ל כאומרים כי רכז הביטחון (רבש"ץ) של ההתנחלות יצהר ירה כעשרה ימים קודם לכן בפלסטיני שהגיע לאזור חמוש בסכין ופצע אותו באורח בינוני, אף שלא נשקפה סכנה לאיש ובניגוד להחלטת המפקדים. "הלוחמים היו שם והרבש"ץ הגיע לאחר מכן ופשוט ביצע ירי על דעת עצמו", צוטט שם אחד החיילים. בכתבה לא צוין מה שמו של הרבש"ץ.

אחיו הגדול של נידאל, שנהרג מהירי בעוריף חודש קודם לכן, אירח אותי בסלון ביתם, ליד מכולת קטנה. בכניסה נתלה שלט מנייר לזכרו. "נידאל הגיע לבית הספר מפחד. יש לנו קרובי משפחה שגרים שם ליד, וכרזו במסגד שמתנחלים תוקפים. אז הוא רץ. אנחנו לא יודעים אם ירה בו מתנחל או חייל".

"היו הרבה פציעות מאש חיה אצלנו, באותו יום", מוסיף שחאדה, "תשעה אנשים נפגעו. אחד בבטן. אחד שלושה סנטימטר מהלב. והיה גם את נידאל – שנהרג. ירו בגוף שלו ארבעה כדורים. זו הייתה מתקפה מתוכננת. נקמה. לא עימות. פעם היו קורים פה עימותים באופן יומי, וזה אף פעם לא נראה ככה. לא משתמשים באש חיה, אלא בגז וגומי. וגם מגיעים יותר חיילים".

בית הספר של עוריף, שבסמוך אליו נורה נידאל, מוקף בחומת בטון בגובה כשמונה מטרים, ועל מגרש המשחקים מחפה סככה לבנה ענקית מפלסטיק. "זה נראה כמו בית כלא, נכון?" מאזן שאל אותי, כשראה שאני מסתכל. "בנינו את זה כדי להגן על הילדים מהמתקפות של התושבים ביצהר. כל דבר שקורה ליהודים, לא משנה מה, גם אם בלוד, או בירושלים – הם מגיעים לפה לנקום".

שחאדה אמר שהוא חושש להצטלם משום שייתכן שישללו לו רשיון העבודה שלו בישראל. יומיים אחרי שנידאל ספדי נורה למוות, השב"כ שלל את היתרי העבודה של שניים מאחיו.

עסירה אלקבליה: חיילים מחפים על מתנחלים

חוסאם עסאירה בן ה-18 נהרג באותו יום, ה-14.5, בעסירה אלקבליה, כפר הנמצא מעט צפונית לעוריף. גם כאן מדובר באותו דפוס. לפי עדויות תושבי הכפר, בשתיים בצהריים הגיעה קבוצה קטנה ומשולבת – אזרחים חמושים עם חיילים חמושים – לפאתי הכפר. המתנחלים החלו ליידות אבנים על הבתים שבקצה הישוב.

"זו הייתה מתקפה קשה," אמר חאפז סאלח, ראש מועצת הכפר. סאלח עמד על הגג של הבית של אחותו, ראה משם הכל, וגם צילם. "הגיעו בערך עשרים מתנחלים, מחצית מהם חמושים ברובים, ו-12 חיילים ליוו אותם", אמר, "צעירים מהיישוב נקראו לבוא, להגן על הבתים".

סאלח אמר שכמה עשרות צעירים הגיעו מהר והשליכו אבנים על המתנחלים. בתגובה, המתנחלים ירו לעברם אש חיה, "אינטנסיבית מאוד", והחיילים הצטרפו לירי.

"צעקתי לחיילים: 'תפסיקו לירות, אתם ליד בתים של אנשים!' פניתי בעברית לאחד מהם, ואמרתי לו שיוציא את המתנחלים מהיישוב ואז הכל יגמר. הוא אמר 'זו לא העבודה שלי'. כלומר היה ברור שהחיילים הגיעו כדי לחפות ולהגן על המתנחלים. הם רצו לפרוק זעם על האנשים כנקמה. היו נחושים להרוג. הרגשתי שהמטרה שלהם באותו יום הייתה להרוג כמה שיותר פלסטינים".

כאמור, סאלח צילם סרטון וידאו של האירוע. הסרטון הגיע לידי ארגון "בצלם", וניתן לראות אותו להלן. נראית בו קבוצה של חיילים ואזרחים, רעולי פנים, כולם חמושים, עומדים יחד בשדה. אזרח ישראלי רץ, יורה כמה כדורים לעבר הפלסטינים, ואז שב אל החיילים. בצד, מתנחל רוגם בית פלסטיני באבנים, ואחר רץ בשדה עם רובה שלוף.

סרטון בצלם: הירי בעסירה אלקביליה, 14.5.21

בשעה שש, לפי תושבים, העימותים הסתיימו. החיילים הלכו אחורה כמה מאות מטרים, אל גבעה סמוכה, ליד המאחז "אחוזת שלהבת" המשקיף על בתי היישוב הפלסטיני.

בסרטון שצילם סאלח רואים את חוסאם עסאירה הולך עם חבר שלו ליד החומה של הבית האחרון ביישוב. "כבר לא היו עימותים אז או זריקות אבנים", טוען סאלח. האווירה עדיין נראית מתוחה. "חייל אחד, שעמד רחוק, נשכב על האדמה וכיוון את הנשק שלו אל הצעירים", מעיד סאלח. "ראיתי את זה. צעקתי להם להיזהר, וצרחתי לחיילים 'די, אין כלום יותר'. ואז הייתה ירייה, וחוסאם נהרג".

את הסרטון שצילם סאלח ראיתי מספר פעמים. בסרטון החיילים והמתנחלים עומדים על גבעה, כשלוש מאות מטרים מהצעירים הפלסטינים. פלסטיני שעמד ליד סאלח אומר בערבית, "הם רוצים לירות", וסאלח צועק לצעירים "לכו אחורה, לכו".

לפי מה שנראה בסרטון הווידיאו, כולם התחילו לברוח. חוסאם, שגבו הופנה לחיילים, המשיך ללכת ליד החומה, כנראה לא שם לב להתרחשות. לאחר-מכן נשמע ירי. הכדור פגע בחוסאם. בשארית כוחותיו הוא הצליח לרוץ כמה מטרים, ואז התמוטט על האדמה. צעירים פינו אותו לבית החולים, שם מת מפצעיו.

אסכאכא: "המתנחלים הגיעו לעומק היישוב"

עָוֶוד חרב, בן 27, נשוי ואב לילדה קטנה, נהרג באותו יום, ה-14,5, בכפר אסכאכא, כפר קטן בן כאלף נפשות קרוב לאריאל. לפי עדויות התושבים המקומיים, הדפוס היה דומה מאוד למה שאירע בשאר המקומות. מתנחלים נכנסו לכפר ללא שום התגרות מראש, מלווים בחיילים.

נביל חרב, אחיו של של עווד, תיאר: "זה התחיל בשתיים, כשמתנחלים תקפו את היישוב. הם נכנסו פנימה, ועמדו ליד בניין העירייה, חמושים. הם הגיעו עד עומק היישוב. סמוך לבית החמישי, או השישי".

פגשתי באסכאכא את ראש המועצה, פאוזי לאמי, שלקח אותי לסיבוב ברכב שלו. "הם נכנסו בשיירה, מתנחלים וחיילים" אמר, "הלכו בין הבתים, וירו במיכלי המים. תושבים נעלו את עצמם בפנים. במסגד כרזו לצעירים לצאת החוצה, להגן על היישוב. עד אותו רגע, זה היה יום רגיל. אף פעם מתנחלים לא נכנסו לפה קודם. זו פעם ראשונה בהיסטוריה של אסכאכא, שאחד מהתושבים שלנו נהרג. אין ביישוב שלנו עימותים אף פעם. כולם עובדים בישראל, קצת יותר מ-1,000 תושבים, וכולם עכשיו באבל".

נביל חרב אמר דברים דומים. "אני בן חמישים ושבע", אמר, "נולדתי פה. אף פעם לא קרה משהו כזה. באותו יום כולם היו במסגד, ואחר-כך חזרו לבתים, לנוח. לאכול צהריים. ואז מתנחלים הגיעו. הם באו כדי להרוג".

נביל סיפר שבמקום נכחו רק שלושה חיילים, "וכל שאר האנשים היו מתנחלים, אזרחים ישראלים. צעירים מאסכאכא הגיעו למקום, והחלו להשליך אבנים על המתנחלים והחיילים".

מואיד, תושב הכפר שהעדיף לא להזדהות בשם המשפחה שלו, שמע את הכריזה מהמסגד לבוא להגן על היישוב. הוא ישב בבית, יחד עם חרב, ושניהם יצאו לראות מה קורה. "הכל קרה תוך עשר דקות" סיפר לי. הוא ראה את הירי בעיניים.

"פה ירו בו", אמר, והצביע על מכסה ביוב, בין שני בתים, בלב היישוב, בערך שש מאות מטרים מהכניסה. את הדם, כתמים שחורים, כיסו מאז בחול לבן. מואיד טען שמי שירה בו היה אזרח, אבל לא קיים תיעוד שמאשש זאת. "הוא עמד שם, עם שני חיילים", אמר מואיד, "וירה (בחרב) כדור מטווח של שמונה-עשרה מטר".

כפי שקרה לבני משפחת ספדי בעוריף, גם לבני משפחת חרב ביטלו את אישורי העבודה בישראל אחרי שבן משפחתם נהרג.

אל ריחיה: אין מי שיגן עלינו

מקרי ההרג בעוריף, עסירה אל קבליה ואסכאכא דומים להרג של אסמעיל טובאסי בכפר אל ריחיה בדרום הר חברון, שאותו חשפנו לראשונה ב"שיחה מקומית" בשיתוף פעולה עם "כאן חדשות". לפי העדויות שפרסמנו, קבוצה של מתנחלים מלווה בחיילים הגיעה לכפר בערך בשתיים וחצי אחר הצהריים באותו יום שישי. המתנחלים החלו לשרוף שדות ומטעים של תושבי הכפר וגם לפגוע ברכוש של תושבי אל-ריחיה.

טובאסי, בן 27, יצא לכבות את האש באדמות של המשפחה שלו. לפי העדויות של דודנו ושל אחיו, קבוצה של מתנחלים רצה לעברו של טובאסי, ואז נשמעו חמש יריות. אחיינו של אסמעיל, ג'מאל טובאסי, סיפר כי הגיע אל דודו ומצא אותו שוכב על הקרקע כשדם נוזל מראשו. הדוד ביקש ממנו לברוח מהמקום מפחד המתנחלים, הוא ברח, וראה מתנחלים עם גרזנים רצים למקום שבו שכב דודו אסמעיל. כשהדוד פונה לבית החולים, ג'מאל ראה על פניו פצעים עמוקים שלפי עדותו לא היו שם כשמצא אותו שוכב על על הקרקע קודם לכן. "הדבר היחיד שאני בטוח בו, זה שכשהגעתי לדוד שלי, אחרי הפציעה הראשונה שלו, הפנים שלו היו נקיות מפצעים", אמר ג'מאל טובאסי. לכתבת "כאן" נמסר כי חיילים אכן נכחו במקום, אולם כשהם הגיעו לזירה כבר היה פצוע.

המתנחלים שרפו שדות ועצים בכפר א-ריחיה. כאזם אל חאלק, תושב הכפר, בחלקה שלו (צילום: באסל אל עדרה)

בתמונה שצולמה לאחר מותו של טובאסי בבית החולים ביטא, ושנמצאת בידי מערכת "שיחה מקומית", נראים על פניו פצעים עמוקים. לפי הדו"ח של בית החולים, טובאסי מת מכדור שחדר לראשו מאחור, והפצעים על פניו נגרמו מ"כלים חדים". למרות הפרסום ב"שיחה מקומית", ולמרות שכפי שפורסם ב"הארץ" משפחתו ניסתה להגיש הגישה תלונה במשטרת חברון על הירי, משטרת ישראל עדיין לא פתחה בחקירה על הירי בטובאסי.

כשהגעתי לאל-ריחיה, כעשרה ימים אחרי הירי, אדמות משפחת טובאסי היו עדיין חרוכות. אבא של ג'מאל, ח'אלד טובאסי, שוטר ברשות הפלסטינית, אירח אותנו בבית שלו. בחדר חשוך וקטן הוא הציע לנו תה. היד שלו רעדה כשהגיש את הכוס הקטנה, וגופו היה קפוץ מזעם. "פלסטינים זקוקים לנשק כדי להגן על עצמם" אמר, "אני עובד ברשות, ואומר היום: טעיתי. הדרך של אבו-מאזן היא טעות. התיאום הביטחוני, הכל – טעות. אין לנו מי שיגן עלינו. אין".

כמו במקרים בעסירה אל-קבליה ואסכאכא, גם כמה מבני משפחת טובאסי איבדו את רישיונות העבודה שלהם בישראל לאחר הריגתו של בן משפחתם מידי מתנחלים או חיילים.

בורין: מתנחלים על גג הבית

מוחמד עמראן גר בקצה המזרחי של היישוב בורין. בשעה שתיים הוא שמע פיצוץ גדול, וראה שהרכב של השכן שלו, אבו אל-עאסי, עולה באש.

"עמדו שם עשרות מתנחלים חמושים", אמר עמראן שעדותו הגיעה ל"שיחה מקומית" דרך ארגון "יש דין". "הם הציתו את הרכב, מאתיים מטר ממני. גרות בבית שם רק בנות, שני ההורים שלהן נפטרו, אז הלכתי לשם מהר כדי לכבות את האש. אני עובד בתור כבאי ברשות הפלסטינית, ויש לי ציוד לכיבוי אש".

לפי עמראן, דקות ספורות אחרי שהרכב הוצת, הגיעו למקום עשרות צעירים מבורין על-מנת להגן על תושבי היישוב, והם השליכו אבנים על המתנחלים הפולשים, שבתגובה פתחו באש חיה. מספר חיילים נכחו במקום, אבל "המתנחלים הובילו", עמראן אמר, "החיילים רק הגנו עליהם. ירו עלינו גז, גומי ואש חיה. כשהגיעו הצעירים, אחד המתנחלים נעמד מולם והתחיל לירות באופן אקראי. פשוט ריסס, בלי לראות לאן, בלי לכוון. אף אחד לא התקרב אליו, והוא ירה כמו משוגע".

סרטון המתעד את האלימות בבורין, 14.5.21

לפי עדויות של תושבים, באותו יום נורו מאש חיה שבעה מתושבי הכפר, אך לא היו הרוגים. בסמוך לביתו של עמראן הוקם מאחז בשם גבעת רועה, ולטענתו הישראלים הגיעו משם.

בזמן שעמראן ניסה לכבות את המכונית הבוערת של השכנים, מתנחלים תקפו את הבית שלו. "בהתחלה הם ניסו להיכנס לבית, אבל לא הצליחו – כי אשתי נעלה את הדלת ויש סורגים", אמר, "אז הם שברו הכל מבחוץ. ניפצו את הפנאלים הסולאריים, צינורות, את המזגן שמחוץ לבית, מצלמות אבטחה. לאחר-מכן הם נעמדו על הגג של הבית שלי, בזמן שהמשפחה שלי בפנים, והתחילו לתקוף את התושבים".

בסרטון שצילם אחד התושבים, נראים ארבעה מתנחלים, רעולי פנים, עומדים על גג הבית של עמראן, ומשליכים אבנים. ליד הבית עומדים ארבעה חיילים חמושים, ולצידם ארבעה מתנחלים נוספים, רעולי פנים גם הם. גם כאן המראה הוא של מיליציות משותפות.

"השתגעתי מדאגה. יש לי שלושה ילדים, והם היו בבית כשכל זה קרה. שתי בנות וילד. אסיה, בת 11, בכיתה ה' – היא הגדולה. יש גם את לארה, בכיתה ג', ואת מוסטפא, שהתחיל השנה כיתה א'. הצבא מנע ממני להתקרב לבית שלי, עליו עמדו המתנחלים. ניסיתי מכל מיני כיוונים. התקשרתי לאשתי, ואמרתי לה: צאו החוצה, שלא תחנקו מהגז מדמיע. והיא אמרה שהיא מפחדת, שהיא לא רוצה לפתוח את החלונות, שלא יכנס הגז לבית. אמרתי לחייל: תן לי להוציא את הילדים, הם יחנקו בפנים, והוא אמר לי: עוף אחורה.

"כמה דקות לאחר-מכן המתנחלים ניפצו את כל החלונות של הבית. והגז שהצבא השליך החל להיכנס. שמעתי את הילדים שלי צורחים בטלפון ונחנקים. פחדתי שהמתנחלים ישרפו את הבית, יזרקו בקבוק תבערה פנימה. אשתי והילדים נכנסו לשירותים, אטמו את החלונות, וסגרו את עצמם שם".

תגובות

לדובר צה"ל הועברה סדרת שאלות מפורטת לגבי האירועים בכפרים השונים, כולל התמונות והסרטון מעוריף. דובר צה"ל החליט במקור לא להתייחס לשאלות המפורטות שהעברנו וענה כי "המקרים המוזכרים נמצאים בתהליכי חקירה ובדיקה, ולכן לא נוכל להתייחס אליהם בשלב זה".

כאמור, לאחר פרסום הכתבה, וחודש לאחר שהתבקשה תגובה מפורטת, ולאחר שפורסמה כתבה בנושא גם בעיתון "הארץ" בעקבות החשיפה של "שיחה מקומית", מסר דובר צה"ל ביום שישי (16.7) את התגובה הבאה:

"ב-14 במאי (יום הנכבה), בעיצומו של מבצע ׳שומר החומות׳, התמודדו לוחמי צה״ל עם עשרות מוקדים של הפרות סדר אלימות במרחב יהודה ושומרון וכן עם למעלה מעשרה פיגועי ירי רק באותו יום.

"סביב היישוב יצהר שבגזרת החטיבה המרחבית 'שומרון', התמודדו הכוחות עם ארבעה מוקדי הפרות סדר אלימות, למול ידוי אבנים מסיבי לעברם והצתות מכיוון הכפרים הסמוכים ובחלק מהאירועים חשו הלוחמים סכנה ממשית לחייהם.

"באחת מזירות הפרת הסדר בפאתי הכפר עוריף, אדם החמוש בנשק ולבוש במכנסי צבא, שאינו חלק מהכוח שפעל בגזרה, נכנס לזירה כאשר הוא רעול פנים וככל הנראה גם ביצע ירי עם נשקו.

"התקיים תחקיר פיקודי בנושא ובנוסף, נפתחה חקירת מצ״ח בעקבות טענה של הרוג פלסטיני במהלך הפרת הסדר.

"הטענה כי חיילי צה״ל יוזמים עימותים על-ידי כניסה לכפרים שלא מתקיים בהם עימות שקרית ומטעה.

"כוחות צה״ל ימשיכו לפעול לשימור השקט והביטחון לתושבי איזור יהודה ושומרון בהתאם לנהלים, כאשר במקרים בהם תמצא חריגה, יתוחקרו וינקטו צעדים בהתאם".

התעלמות מאירועים אחרים. חיילים מול מפגינים פלסטינים בכפר בית דג'אן ביוני השנה (צילום: נאסר אישתאיה / פלאש 90)

מלבד העובדה שהתגובה נמסרה באיחור ניכר, ראוי לציין כי תגובת הצבא מתעלמת מהירי המשותף של חיילים ומתנחלים שתועדה בסרטון בעסירה אל-קבליה, שבו נהרג פלסטיני באותו יום, וכן מהאירועים הקטלניים באל-ריחיה ואסכאכא שבהם, לפי עדויות התושבים הפלסטינים, חיילים ומתנחלים פעלו במשותף.

התגובה גם לא מסבירה מה עשו הרבש"ץ של יצהר וכיתת הכוננות בתוך תחומי עוריף, אף שלפי התקנות סמכותם מוגבלת לתחומי ההתנחלות בלבד, מדוע הם נראים מדריכים את החיילים, וכיצד ייתכן שאדם רעול פנים וללא חולצה, שצה"ל עצמו אומר שהוא "לא היה חלק מהכוח", ירה מול עיני החיילים והקצין במקום ללא שום תגובה מצדם ולכאורה אף בעידודם.

לאחר הפרסום כתב לי תושב יצהר כי "הכניסה לכפרים לא נעשית לשם נקמה אלא לשם הרתעה… הצבא לצערי לא מייצר הרבה הרתעה". אם דבריו נכונים, נראה שהחיילים והמתנחלים שנכנסו לעוריף, לעסירה אל קיבליה ולכפרים פלסטינים אחרים, אכן יזמו עימותים במטרה "להרתיע" את הפלסטינים, בניגוד למה שנאמר בהודעת דובר צה"ל.

גם מאזן שחאדה מעוריף הגיב לטענות הצבא והמתנחלים. "הסיבה לעימותים הייתה שמתנחלים הגיעו עד לבתים של עוריף וסיכנו אותם, לא הייתה פעולה מצד תושבי עוריף נגד המתנחלים שקדמה לתקיפה שלהם". לדבריו של שחאדה, מדובר בדפוס פעולה קבוע, בו המתנחלים מהמאחז הסמוך מגיעים כדי "להגיב" על אירועים שקורים במקומות אחרים. "מתנחלי יצהר נוקמים בנו בכל פעם שקורה משהו ליהודים, גם אם זה בתוך שטחי 48' [כלומר בתוך ישראל, י"א]".

כתבה זו עודכנה בתאריך 17.7 עם תגובת דובר צה"ל ועם מעט התיקונים שנגזרו ממנה.

תחקיר זה מפורסם במשותף באנגלית עם אתר The Intercept ועם מגזין 972+. באסל אל-עדרה השתתף בהכנת הכתבה.