מיליציות מתנחלים בגיבוי חיילים: תיעוד חודשיים של מתקפות על קוסרה

נתחיל עם סרטון קצר. קבוצה של 11 רעולי פנים ישראלים מתקרבת לבית בכפר קוסרה דרומית לשכם ורוגמת אותו באבנים.

המתקפה הזו, מ-16 ביוני, היא רק אחת המתקפות שניהלו רעולי פנים ישראלים, מלווים בחיילים, נגד הכפר מאז תחילת מאי. ההתקפות הגיעו לשיא ביולי, אז נורה למוות צעיר בן 21 בתוך ביתו בשעה שהתגונן מפני פלישת המתנחלים. לפחות 30 פלסטינים נפצעו, חלק ניכר מהם מאש חיה, כתוצאה מהפלישות האלו.

הפלישות האלימות הגיעו מכיוון המאחז אש קודש אל השכונה הדרומית של קוסרה, שם נמצאים בתי מגורים ומבני חקלאיים. התקיפות התרחשו בשטח B, בתוך יישוב פלסטיני. כדי להגיע לבית של אחד המותקפים, לשם דוגמה, צריך ללכת 1.1 ק"מ מהמאחז אש קודש. כלומר, מדובר במתקפות יזומות, שאינן קורות בסמוך לנקודת יישוב ישראלית.

הבית שההתקפה עליו מתועדת למעלה הוא ביתו של אחמד ג'באליה, צעיר תושב הכפר. אחמד מספר שהילדים הקטנים בבית החלו לצרוח, וברחו לסלון. הוא ניסה לחלץ את אחיותיו מהבית, אבל החלונות התנפצו בזה אחר זה.

"גם אבא שלי לא ידע מה לעשות", אמר. "הצבא הגיע לאזור ועמד עם המתנחלים בלי להתערב. כשאבא שלי התקשר למשטרה הישראלית, אחרי עשרים דקות של אבנים על הבית, הצבא הרחיק אותם".

לאחר מכן, לפי עדויות, רעולי הפנים תקפו מכונית שבה ישב ילד בן שבע עם דוד שלו. אביו של הילד, מחמוד, ירד מהרכב כמה דקות קודם לכן כדי להגיד שלום לשכנים. "שמעתי קול של בכי מבחוץ", סיפר האב מחמוד, "יצאתי לרכב וראיתי אותם (את רעולי הפנים; י"א), מרביצים לאח שלי ומנפצים את החלונות של האוטו".

"כמה מהם היו שם?", שאלתי, והוא אמר: "הרבה. לא הצלחתי לספור". אחר כך היסס. הקול שלו עדין. "לא היה לי אומץ לצאת אליהם. אמרתי לעצמי שהבן שלי, וליד, זהו. הוא מת".

עדים אחרים שאתם שוחחתי גיבו את דבריו. המתנחלים שרפו באותו יום כלי רכב נוסף וניפצו מונית.

הזגוגית האחורית במכונית של אחמד לא תוקנה מאז המתקפה. "האבנים נכנסו מכאן", הוא הצביע על המכונית, "זכוכית פצעה את וליד בפנים, אבל למזלי לא באופן קשה. הוא התקפל והתחבא מתחת לכיסא, ויצא בסדר. אח שלי, בן 19, נפצע בכל הגוף".

לדברי מהנדס העיר של קוסרה, אחמד מוסטפא, מטרת המתקפות היא הפחדה. "הם רוצים להתרחב לשם בעתיד", אמר, והצביע על מפה גדולה בעירייה, "ורוצים שלאף אחד לא יהיה אומץ להתקרב לאזור הדרומי. הרבה חקלאים הפסיקו לזרוע שם אדמות".

"לפני המתקפה התחלתי לבנות פה בית, באדמה שלי", אחמד ג'באליה אומר וצוחק, "אבא שלי אומר לי להמשיך, אבל אני אומר לו שאני לא רוצה לגור פה ככה".

אחרים מייחסים את המתקפות האלה לנקמה של המתנחלים על כך שהצבא מונע מהם להקים מאחזים לא חוקיים חדשים. "הם מנסים להשתלט על הר חדש, מזרחית אליהם", מסביר ג'באליה, "בכל פעם שהם מניחים שם אוהל, הצבא מוציא להם אותו. וכשזה קורה, הם תוקפים אותנו".

ההתקפה על הבית של ג'באליה היתה המשך לשתי התקפות קודמות, במהלך מאי, בשני ימים רצופים. ב-14 במאי הגיעו שוב רעולי פנים ישראלים לשכונה הדרומית של קוסרה. "הם שרפו את המכונית שלי, וניסו לשרוף את הלול" העיד עדלי אבו הלאל, חקלאי שיש לו לול תרנגולות בשכונה.

תושב אחד צילם מרחוק בשידור חי את האירוע בעודו מתפתח, במשך שעה. קשה לראות מהמרחק, אבל ניתן לשמוע ירי כבד של כדורי גומי ואש חיה. לפי עדלי, צעירים מקוסרה הגיעו למקום וזרקו אבנים על המתנחלים, ובתגובה, החיילים שנכחו שם פתחו עליהם באש חיה.

המתקפה הזו קרתה ביום שישי, בזמן המלחמה עם עזה, כאשר בגדה שררה אווירה נפיצה. פלסטינים יצאו לצעדות מחאה, זרקו אבנים, והתעמתו בכ-100 נקודות עם חיילים בגדה, שהשיבו באש חיה. 11 פלסטינים נהרגו באותו יום, ארבעה מתוכם עקב מתקפה של מתנחלים על הכפר שלהם.

בקוסרה, שני תושבים נורו מאש חיה באותו היום: אסמאעיל עודה ולית' חסן.

למחרת בגדה היה יום שקט יותר, אך בקוסרה האלימות דווקא גברה. בשעה אחת וחצי בצהריים, שבו רעולי הפנים לשכונה הדרומית. בסרטון ממצלמות אבטחה שאסף בצלם, נראים כתשעה מהם מציתים את לול התרנגולות. מסביבם אין חיילים או פלסטינים.

"הייתי בתוך הלול כשהם נכנסו פנימה שוב, ושרפו", העיד עדלי, "אלפי גוזלים הפכו לפחם. הכל נהרס. הנזק שנגרם לי מוערך ביותר ממיליון שקל".

לאחר הפלישה, צעירים פלסטינים הגיעו לאזור, והתפתח עימות נוסף עם החיילים שנכחו במקום. הפעם הוא נמשך שבע שעות. לפי סרטונים שפורסמו, העימותים האלו קרו בתוך הכפר עצמו, ונעשה בהם שימוש רב באש חיה על ידי החיילים.

בסרטון קשה לצפייה שהתפרסם בפייסבוק, שהכותרת שלו "אסון בקוסרה", שני תושבים נראים שרועים על הרצפה של אחד מהבתים, מדממים מפצעי ירי, בזמן שפצוע נוסף מובהל פנימה.

בסך הכל, לפי הסהר האדום, 13 פלסטינים נורו מאש חיה בקוסרה במהלך היומיים האלה.

השיא של ההתקפות הגיע כאמור בשלישי ביולי, אז רעולי הפנים שבו לשכונה הדרומית, וביצעו מתקפה קטלנית יותר. הם תקפו את הבית של מוחמד חסן, בחור בן 21. במהלך המתקפה, מוחמד נורה למוות בביתו על ידי חייל, כאשר השליך אבנים על הפולשים. לפי כמה עדי ראייה, קיים חשד כי המתנחלים תקפו את מוחמד בזמן שדימם למוות.

את הרגעים הראשונים של המתקפה הזו תושב אחד צילם בווידיאו. נראים שם 12 רעולי פנים – חלקם בלי חולצה, חלקם עם אלות, חלקם עם בגדי שבת – עומדים בסמוך לבית של מוחמד. צפיתי בסרטון הזה כשפורסם, אך בינתיים הוא הוסר מקבוצת הפייסבוק של קוסרה, כנראה כי נראו בו שלושה פלסטינים, גלויי פנים, משליכים אבנים על התוקפים.

"זרקנו עליהם אבנים", אמר לי תושב שנכח במקום, וביקש לא להזדהות בשמו, "כדי למנוע מהם להיכנס לבתים שלנו. הם הביאו אתם רוגטקות, ובאו כדי להרוג". לפי כמה עדים, כעבור עשרים דקות הצטרפו למתנחלים שלושה חיילים, שהגנו עליהם.

"המתנחלים נכנסו לבית של מוחמד עם פטישים, והחלו לנפץ את המרצפות והחלונות", מספר פריד חסן, אביו של מוחמד. הוא ערך לי סיור בבית, והראה לי את הנזק מהמתקפה, שעדיין ניכר.

"מוחמד היה לבד בבית כשנכנסו המתנחלים", אמר עד ראייה נוסף, עות'מאן עבד אל-חמיד, סגן ראש היישוב, "הוא ברח לגג, וזרק עליהם אבנים מלמעלה. כדי להתגונן. ואז חייל אחד ירה לו בחזה".

על רצפת הגג נותר בבטון כתם כהה של דם. אין תיעוד בווידיאו של רגע הירי. דובר צה"ל, שמתבסס על המידע שמסרו החיילים בשטח, טען שמוחמד "השליך מגג מבנה חפץ חשוד שהתפוצץ לעבר הכוחות".

"הילד שלי מת יחף, במכנסי טרנינג קצרים, בבית שלו", אומר אביו האבל בכעס, "מה הוא עשה כאן מפעל נשק? זה רוע בלתי נתפס, האשמה הזו. אתם הגעתם אליו, לתקוף את הבית שלו, מה היה אמור לעשות?" בתמונות שהתפרסמו נראה מוחמד מדמם על הגג, במכנסים קצרים של נייק, יחף, עם כדור בחזה, וסימני חבלה בכתף ובעין.

"הכדור פגע לו בחזה, והוא נפל על הרצפה", שיחזר אחמד ג'באליה, עד נוסף לרגע הירי. "כשהוא נפגע, רציתי להיכנס פנימה, לבית, כדי להוציא אותו משם. אבל המתנחלים תקפו אותי, ולא הצלחתי. הם נכנסו לבית בעצמם, ושברו הכל בפנים, בזמן שמוחמד גסס על הגג. אחר כך ראיתי אותם עולים לשם, לגג", הוא אמר.

עשר דקות לאחר מכן יצאו המתנחלים מהבית, ושלושת החיילים נכנסו אליו. תושבים הזעיקו למקום אמבולנס ופרמדיקית, אך רק כעבור חמישים דקות, שעה לאחר רגע הירי, החיילים איפשרו להם לעלות לגג ולבצע החיאה במוחמד.

מותו של מוחמד נקבע בבית חולים בישראל באותו הערב. "אמא שלו התעלפה כששמעה שירו בו", אמר אביו, "היא התעוררה רק ביום למחרת, ושמעה שהוא מת".

מעטים דיווחו בתקשורת הישראלית על הסיפור. "עשרות מתפרעים התעמתו עם תושבי אש קודש", נכתב ב"ישראל היום", ו"פלסטיני נהרג מאש צה"ל בעימותים", נכתב ב-ynet.

דובר צה"ל הגדיר את האירוע שבו נורה למוות מוחמד חסן – בזמן שרעולי פנים תקפו את ביתו במרחק של יותר מקילומטר מנקודת יישוב ישראלית – כ"חיכוך בין מתיישבים לפלסטינים". הכוחות שהגיעו למקום "פעלו לפיזור מפרי הסדר משני הצדדים", כך לפי הדובר.

בשעות שלאחר הירי, התפתח עימות בין תושבי קוסרה והחיילים שהגיעו לאזור. התושבים יידו אבנים, והחיילים השיבו בגז מדמיע, גומי ואש חיה. תושב נוסף נורה מאש חיה ברגלו במהלך העימותים, שהתרחשו בתוך שכונת המגורים שאליה פלשו המתנחלים.

בסרטון אחד, נראים פרמדיקים והורים מחלצים את הבנות שלהן מהבתים לאמבולנס, כי הן נחנקו מהגז המדמיע שהתפזר בשכונה.

למחרת, ב-4 ביולי, הציתו תושבי קוסרה שדות של שתי התנחלויות סמוכות – אש קודש ומגדלים. לדברי תושבי אש קודש, אף אדם לא נפגע, אולם נגרם נזק לרכוש. "מדובר באירוע טרור ממדרגה ראשונה", נכתב בעמוד הפייסבוק של אש קודש, "עשרות משפחות היו נתונות בסכנה ממשית שאיימה עליהם על ידי פורעים צמאי דם".

הצבא שמר את הגופה של מוחמד חסן במקרר, וסירב להשיב אותה למשפחתו. השב"כ שלל לאחיו, מאלכ, את היתר העבודה. אביו חפר עבור בנו קבר, שעמד ריק במשך שבועות. אמא שלו צילמה את עצמה כמה פעמים בוידיאו, אוחזת בתמונה של בנה, בוכה, ומבקשת מארגונים בינלאומיים לעזור לשחרר אותו לקבורה.

רק ב-4 באוגוסט, 31 ימים לאחר שנהרג, המשפחה קיבלה את הגופה בחזרה מהצבא.

האב סיפר כי כשהוחזרה הגופה, מצא עליה סימני סימני חבלה – בכתפיים, בפנים וברגליים, מלבד הירי. "אני לא יודע אם המתנחלים עשו לו את זה כשהיו בגג", אמר, "או שנחבל כך כשנפל, או מה בדיוק קרה". עד ראייה נוסף טען בפני כי ראה את המתנחלים, שלפי עדויות עמדו במשך עשר דקות על הגג לבדם עם הגופה, מכים את מוחמד כאשר גסס.

אין ל"שיחה מקומית", נכון לרגע זה, הוכחות לטענות אלו. אביו שלח את הגופה לניתוח לאחר המוות, והוא צפוי לקבל את התוצאות בקרוב. נפרסם אותן כאשר זה יקרה.

"ערביי קוסרה הציתו אש בשדות", כתב אחד מתושבי המאחז אש קודש בעמוד הפייסבוק שלי, בתגובה לפוסט שבו תיארתי את הירי והמתקפה על הבית של מוחמד חסן. "אנשי אש קודש מבינים שהם צריכים לגרום לערבים לסגת חזרה לכפר, ואז מתחילים להחזיר מלחמה כמו יהודים גאים", כתב, "מה שתושבי אש קודש עושים זה התגוננות והחזרת ההרתעה".

בכמה שיחות שניהלתי עם תושבים מאש קודש בפייסבוק, המחשבה שאפשר לפגוע בערבים באשר הם כדי "להרתיע" אותם או כדי "לנקום" על הצתה של אחד משדות המאחז, שימשה הסבר לפוגרומים.

הכנופיות של המאחזים הן הקצה האזרחי האלים של המשטר הישראלי האלים, המבוסס, גם הוא, על הגיון דומה: מותר לפגוע בחפים מפשע כדי "לשמר הרתעה". כך מתוחזקת שליטה אכזרית בעם אחר, משולל זכויות. על ידי ענישה קולקטיבית, הפחדה והרתעה. זו הסיבה, למשל, שהשב"כ מנע את השבת הגופה של מוחמד חסן, ושלל היתרי עבודה מבני משפחתו.

למשטרה הישראלית יש ריבונות בשטחי B, והיא האחראית היחידה לטפל באלימות הקשה הזו. זה לא קורה. המשטרה סוגרת 91% מהתיקים נגד ישראלים שתקפו פלסטינים בגדה המערבית, משום שלדבריה נכשלה בחקירה.

המתקפה הבאה היא רק עניין של זמן. הגדה מלאה בכנופיות דומות, ובכל שבוע מקרים כאלו קורים, אך התקשורת הישראלית בדרך כלל מתעלמת מהם.

באפריל, ארגון יש דין פירסם סרטון שבו נראו רעולי הפנים מאש קודש מכים באלה חשמלאי פלסטיני מבוגר, בן 50, ומשליכים עליו אבנים. באופן מפתיע, הסרטון עורר הד ציבורי קטן, ושר הביטחון בני גנץ צייץ: "האירוע שבו רעולי פנים יהודים תקפו פלסטיני ויידו עליו אבנים – חמור ויתוחקר… מערכת הביטחון תפעל לשים את ידה על כל מי שמבקש לפגוע בחיי אדם".

אבל מאז אפריל, רעולי הפנים מאיזור אש קודש חזרו לתקוף את קוסרה פעם אחר פעם, באלימות שהלכה וגברה, ואיש לא עצר אותם. התוצאות מונחות לפניכם. עשרות נפצעו במאי וביוני, והשיא הגיע ביולי, כאשר נורה למוות נער בן 21 בתוך ביתו. הכתובת היתה על הקיר. הפושעים כתבו אותה בעצמם, במהלך המתקפה האחרונה בשכונה המזרחית, על מבנה שעשוי מבלוקים.