newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רשימת משימות לשמאל האמריקאי ביום שאחרי צוברת מאות אלפי תומכים

להשתלט על המפלגה הדמוקרטית, להקשיב לאמריקאים שהצביעו טראמפ, לנהל מאבק בקונגרס ולזכור שרוב המצביעים בכלל תמכו בקלינטון - אלה חלק מהתוכניות שמציע מייקל מור לגיבוש התנגדות לנשיא החדש

מאת:

הבמאי והפעיל החברתי מייקל מור פרסם אתמול בבוקר (זמן ארה"ב) רשימת משימות ליום שאחרי בחירתו של דונלד טראמפ, שאמורה לסמן את הדרך למאבק של השמאל בשנים הקרובות. מאז שפרסם את הרשימה אתמול בפייסבוק היא זכתה לכמעט 400 אלף לייקים ויותר מ-160 אלף שיתופים, וזה רק ביום הראשון, ולא כולל טוויטר והחשיפה הנוספת שקיבלה הרשימה בתקשורת האמריקאית.

מאז בחירתו של דונלד טראמפ השתתפו אלפי אמריקאים בערים שונות בהפגנות תחת הסיסמה "לא הנשיא שלי" (ראו סרטון בהמשך). על הרקע הזה הרשימה של מייקל מור מציעה תוכנית פעולה פוליטית שנועדה לתת לאנשים תקווה לעתיד טוב יותר. מור עצמו צפה מראש שטראמפ ינצח, וכמו שחברי מיכאל סולסברי-כורך הסביר כאן, הוא נימק את זה בכך שטראמפ הוא היחיד שמדבר על מעמד הפועלים הישן והמתרושש של ארה"ב, שמאבד מקומות עבודה בגלל הסכמי סחר בינלאומיים שעליהם חתמו בין היתר בני הזוג קלינטון.

> כולנו הפסדנו בבחירות האלה

ואלה ההצעות של מייקל מור (התרגום שלי):

1. להשתלט על המפלגה הדמוקרטית ולהחזיר אותה אל העם. הם נכשלו ואכזבו אותנו קשות.

2. לפטר את כל בעלי הטורים, המתנבאים והסוקרים למיניהם, ובכלל את כל אנשי התקשורת שננעלו על הסיפור שלהם וסרבו להקשיב או להכיר במה שקורה בשטח. אותם אנשים בדיוק עכשיו ידברו על הצורך "לגשר על הפערים" ו"להתאחד" ועוד שטויות שהם ישלפו מהתחת בימים הקרובים. אל תקשיבו להם.

3. כל חבר קונגרס דמוקרט שלא קם היום בבוקר כשהוא מוכן להלחם, להתנגד ולחסום בכל דרך את דרכו של טראמפ כמו שהרפובליקאים עשו לאובמה במשך שמונה שנים שלמות – צריך לפנות את מקומו לטובת אלה מאיתנו שנחושים לעצור את האכזריות והטירוף שבדרך.

4. חייבים להפסיק להגיד כמה שאנחנו "בהלם" או "בשוק". מה שאתם באמת מתכוונים להגיד זה שחייתם בבועה ולא הקשבתם לאמריקאים שהם לא אתם. במשך שנים של הזנחה מצד שתי המפלגות הלך והצטבר כעס עצום וצורך בנקמה נגד המערכת. לתוך המצב הזה הפציע כוכב טלוויזיה שאנשים אוהבים, שהתוכנית שלו הייתה לרסק את שתי המפלגות ולהגיד להן "אתם מפוטרים!". הנצחון של טראמפ הוא לא הפתעה. הוא לא בדיחה. כשהתייחסו אליו כאילו הוא בדיחה זה רק חיזק אותו. טראמפ גם יוצר את התקשורת והוא גם יציר התקשורת, והתקשורת לעולם לא תוכל לשלוט בסיפור שלו.

5. תגידו את זה לכל מי שרק אפשר: 'הילרי קלינטון זכתה בתמיכת העם!'. רוב האמריקאים העדיפו את הילרי קלינטון על פני דונלד טראמפ. נקודה. עובדה. אם התעוררתם פתאום במחשבה שאתם חיים במדינה דפוקה – אז אתם לא. רוב האזרחים סביבכם העדיפו את הילרי, לא את טראמפ. הסיבה היחידה שהוא זכה בנשיאות היא בגלל שיטת בחירות מיושנת ומטורפת מהמאה ה-18. כל עוד לא נשנה את השיטה, נמשיך לקבל נשיאים שלא בחרנו בהם ולא רצינו בהם.

אתם חיים במדינה שבה רוב האזרחים הצהירו שהם מאמינים שיש שינוי אקלים, שהם מאמינים שנשים צריכות לזכות בשכר הוגן, שהם תומכים בזכות להשכלה גבוהה מבלי לצבור חובות כסטודנטים, שהם לא רוצים שנפלוש למדינות אחרות, שהם רוצים להעלות את שכר המינימום ושהם רוצים ביטוח בריאות כולל, חובה ובמחיר אחיד. כל זה לא השתנה.

אנחנו חיים במדינה שבה הרוב תומך בעמדת ה'ליברלים'. רק שחסרה לנו ההנהגה הליברלית שתהפוך את השאיפות האלה למציאות. בואו נגרום לזה לקרות – היום.

> פי אלף מראה שחורה: איך עיתונאים פספסו את ההצלחה של טראמפ

הפגנה נגד דונלד טראמפ בעקבות בחירתו לנשיא, מול ביתו במנהטן (נעם ריבקין פנטון / פלאש90)

הפגנה נגד דונלד טראמפ בעקבות בחירתו לנשיא, מול ביתו במנהטן (נעם ריבקין פנטון / פלאש90)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf