מחיר דמו של השחור וקידוש אינסטינקט הקטל אצל יהודים במדים

"מסיבה לא ברורה, היו שחשדו במנוח כי הוא המחבל ובשל החשש הזה נורה המנוח על ידי הקב"ט של התחנה המרכזית". כך כותב השופט אהרון משניות בפסק הדין שבו זיכה שניים מארבעת הנאשמים בלינץ' בהבטום זרהום ז"ל, מבקש מקלט אריתראי שהזדמן לתחנה המרכזית בבאר שבע בשעה שבה ירה מהנד אל-עוקבי בחייל עומרי לוי.

הרבה דברים יש לומר על פסק הדין הנואל הזה שנכתב על ידי מי שכיהן בעבר כנשיא בית הדין הצבאי בגדה המערבית, אבל חשוב לעמוד כבר בהתחלה על ההיתממות הנכלולית הזו שלו, "מסיבה לא ברורה". הסיבה הרי ידועה היטב, לכולם: הבטום זרהום נחשד כיוון שהיה גבר כהה עור במדינת העליונות היהודית והלבנה. הוא היה איש שחור. לכן נחשד כמחבל.

בסרטון שתיעד את האירוע, זרהום נראה בבירור נמלט על נפשו עם הישמע היריות, ביחד עם יתר באי התחנה המבועתים. לא היתה כל סיבה בעולם לחשוד שדווקא הוא היורה. אילו היה גבר לבן, הסיכוי שהיה נחשד ונורה הוא אפסי. לא שואף לאפס. אפסי.

הזיכוי המחפיר הזה ניתן בסמוך לפרסום החלטתו של שר האוצר, ישראל כ"ץ, להשהות את אישור תוכנית הסיוע הממשלתית לעמותות שמסייעות לנזקקים, כדי למנוע מהכסף להגיע גם למבקשי מקלט. סמיכות הזמנים הזאת היא אולי מקרית, אבל שתי ההחלטות קשורות זו לזו במהותן. שתיהן חלק מהדה-הומניזציה של מבקשי המקלט מצד ישראל, שהפכה את ההתעמרות בהם לעניין אידיאולוגי.

כשהמדינה משדרת בכל דרך שמבקשי המקלט והפליטים שבאים בשעריה אינם נכללים בהגדרה המקובלת של בני אדם מבחינתה, שחייהם בזויים בעיניה ומותרים לכל התעללות ועוול, אין סיבה להניח ששופט שהשחיז את כישוריו המקצועיים על גבם של פלסטינים בשטחים הכבושים יהיה זה שפתאום יקנה לחייו ולמותו של מבקש מקלט משמעות.

על הלינץ' המחריד בזרהום הועמדו לדין ארבעה: שני אזרחים ושני לובשי מדים. שני האזרחים הורשעו במסגרת עסקת טיעון. אחד קיבל 100 ימי מאסר בפועל שהומרו בעבודות שירות, ופיצוי בסך 2,000 שקל למשפחת הקורבן. כן, עד כדי כך זול דמו של גבר לא יהודי כהה עור במדינת העליונות היהודית הלבנה. השני קיבל ארבעה חודשי מאסר ותשלום פיצוי בסכום דומה.

השניים שזוכו אתמול על ידי השופט משניות הם שני לובשי המדים: חייל וקצין שב"ס. גם עובדה זו רחוקה מלהיות מקרית. שני לובשי המדים סירבו לחתום על עסקת הטיעון, והעדיפו ללכת למשפט מסיבה טובה מאוד מבחינתם. הם יודעים שבישראל, הרשויות לא רק נותנות לגיטימציה אלא אף מעודדות ומטפחות את אינסטינקט הקטל של יהודים חמושים במדים.

הנתונים מאחורי הקביעה הזאת הם חד משמעיים להבהיל. לפני כארבע שנים, ארגון בצלם החליט להפסיק לשתף פעולה עם הפרקליטות הצבאית, אחרי שהגיע למסקנה שהיא לא יותר מעלה תאנה לטיוח פשעי חיילים וקצינים.

מאז שנת 2000 ועד לקבלת ההחלטה בארגון, הגיש בצלם 739 בקשות לפתיחת חקירה במקרים שבהם נהרגו, נפצעו או הוכו פלסטינים על ידי חיילים. מתוכן רק ב-25 מקרים הוגשו כתבי אישום. על הרשעות מיותר, כמובן, לדבר.

הדבר נכון לא רק ביחס לצבא אלא גם למשטרה: במהלך שש השנים האחרונות, שוטרים הרגו 16 אזרחים. אף שוטר לא הורשע.

הסטטיסטיקה הזאת עמדה ללא ספק מול עיניהם של שני הנאשמים במדים בלינץ' בבאר שבע, ובצדק מבחינתם. אף אחד במערכת הישראלית לא רוצה שחייל או שוטר יהססו או יחשבו פעמיים לפני שהם שולפים נשק ויורים. באנשים כהי עור, כמובן. חלילה לא בלבנים.

לפני חמש שנים, שלמה חיים פינטו דקר בקריית אתא את אורי רזקן, יהודי מזרחי כהה עור, כי חשב שהוא ערבי, והוא היה בעניין של לרצוח ערבים. פינטו הורשע בניסיון לרצח ונידון ל-11 שנות מאסר. אילו אורי רזקן לא היה יהודי, ספק אם פינטו היה יושב יום אחד בכלא. אילו היה פינטו במדים, אפשר להניח שהשופט משניות היה מזכה אותו "מחמת הספק".

עכשיו תחשבו על יהודה ביאדגה, סלומון טקה, שיראל חבורה, יעקוב אבו אלקיעאן, ח'יר חמדאן, סאמי אלג'אער ועוד כל כך הרבה מקרים של הרג אזרחים על ידי שוטרים, ותקבלו את כל הסיפור של פירמידת הגזע ששוררת פה.

אם אתה גבר כהה עור, אתה כבר, בהגדרה, בקבוצת סיכון. צבע עורך מסמן אותך כמטרה. אם אתה יהודי והרוצח שלך היה במדים, תקבל אולי קצת תקשורת אבל תשכח מצדק או מדין. אם אתה לא יהודי והרוצח שלך לבש מדים, תגיד תודה אם לא תוכרז כמחבל אחרי מותך.

אם אתה יהודי והתוקף שלך היה יהודי לא במדים, יש סיכוי שהוא ישלם על מעשיו. אם אתה לא יהודי והתוקף שלך היה יהודי לא במדים, משפחתך תקבל 2,000 שקלים שלמים אחרי שיקברו אותך. אם אתה פלסטיני, בין אם הרוצח שלך לבש מדים ובין אם לא, תהיה בטוח שתוכרז כמחבל אחרי מותך.