newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מבצע המעצרים של המשטרה: "מסע הפחדה וטרור נגד הציבור הערבי"

מאז תחילת השבוע, המשטרה עצרה 250 אזרחים ערבים בטענה שהיו מעורבים באירועים אלימים בשבועות האחרונים. בוועדת המעקב טוענים שמדובר ברדיפה פוליטית. 80 אחוז מהעצורים, אומרים שם, כלל לא חשודים בפגיעה ברכוש או בגוף

מאת:

80 עד 90 אחוז מהעבירות שבגינן נעצרו עד כה יותר מ-1500 אזרחים ערבים הן "עבירות משטרה", כלומר עבירות של העלבת שוטר, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר או התקהלות לא חוקית, ולא עבירות של פגיעה ברכוש, זריקת אבנים או פגיעה באזרחים. זה מה שנטען היום במסיבת עיתונאים שערכה בחיפה ועדת המעקב העליונה לערביי ישראל בתגובה למבצע המעצרים הגדול שהמשטרה הכריזה עליו בתחילת השבוע.

ברבים מהמקרים, המשטרה היא זו שהחלה את האלימות. עצורים ערבים בלוד (צילום: אורן זיו)

ברבים מהמקרים, המשטרה היא זו שהחלה את האלימות. עצורים ערבים בלוד (צילום: אורן זיו)

מדובר על מבצע "חוק וסדר", שבמסגרתו אלפי שוטרים, לוחמי מג"ב ומילואים "פועלים בעצימות גבוהה ובפריסה מקיפה נגד המתפרעים, העבריינים וכל מי שהיה מעורב במאורעות, על מנת למצות עמם את הדין", כך לפי הודעת המשטרה. על פי המשטרה, בשבועיים האחרונים נעצרו יותר מ-1,550 איש והוגשו כ-150 כתבי אישום, בחלקם נגד יותר מנאשם אחד. מאז התחיל המבצע שלשום נעצרו כ-250 איש נוספים.

בהנהגה הפוליטית הפלסטינית בתוך ישראל אומרים שמטרת המבצע היא לדכא ולהעניש את האזרחים הפלסטינים על כך שהעזו לצאת ולמחות על המצב בעזה, בשייח' ג'ראח, באל אקצא ובערים המעורבות.

בוועדת המעקב העליונה טוענים שמדובר בגל המעצרים הפוליטיים הנרחב ביותר בעשורים האחרונים, אפילו יותר מזה שהיה באוקטובר 2000. לפי יו"ר ועדת המעקב מוחמד ברכה, מדובר ב"מסע הפחדה וטרור נגד הציבור הערבי כדי להדיר אותו ולהצדיק את הדיכוי והרדיפה נגדו". ברכה הזכיר כי בדוח ועדת אור, שבדקה את אירועי אוקטובר 2000, נאמר שהמשטרה התייחסה לאזרחים הערבים כאויב. "מאז לא חל שום שינוי", אמר ברכה.

עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון עדאלה, ציטט מתוך הודעת המשטרה על המבצע ובה נאמר כי "חלק מהיעדים שסומנו הם החזרת ההרתעה והגברת המשילות במקומות מועדים במדינת ישראל". לפי ג'בארין, מדובר במהלך לא חוקי. "אין בסדר הדין הפלילי מקרה שאתה עוצר אדם כדי להרתיע, אלא רק אם ביצע עבירה", ציין ג'בארין.

ההחלטה לצאת למבצע מעצרים כה נרחב, שבו לכאורה רוב העצורים נעצרו בחשדות שאינם נוגעים לפגיעה ברכוש או בגוף, עומדת בסתירה למה שאמר ל"שיחה מקומית" קצין במשטרה בשיא המהומות בלוד לפני עשרה ימים. לפי אותו קצין, המשטרה שמה לה למטרה להגיע לכל מי שביצע עבירות חמורות כמו הצתות, ניסיונות לינץ' וירי חי. "ילד בן 15 שזרק כמה אבנים הוא לא יעד משטרתי, עדיף לפגוש אותו באחת מתוכניות הרווחה בעתיד, אין צורך להעניש אותו", אמר אותו קצין.

המשטרה בשטח התנהלה בדרך כלל באופן שתיאר הקצין. אולם נראה שאצל הפיקוד הבכיר, ובמיוחד אצל השר אמיר אוחנה – שמקפיד להדגיש שהמהומות היו חד צדדיות של "פורעים ערבים" נגד יהודים – התמונה שונה. כעת נראה שבצמרת המשטרה והמשרד לביטחון פנים רוצים לתבוע את עלבונה של המשטרה, שלפי גורמים בארגון עצמו כלל לא היתה ערוכה להיקף ההתקוממות, ו"להעניש" את הציבור הפלסטיני שהשתתף במחאות.

אי אפשר להסתכל על מבצע המעצרים של המשטרה ללא הקשר. בלוד ובמקומות אחרים המשטרה היא זו שהחלה בדיכוי אלים של האזרחים הפלסטינים, בדיוק כמו שקרה בשייח' ג'ראח ובשער שכם בירושלים, ורק לאחר מכן פרצה מחאה אלימה של אזרחים פלסטינים, שהתבטאה בפגיעה ברכוש, הצתות, יידוי אבנים וגם פגיעה פיזית באזרחים יהודים. העובדה שכבר לפני תחילת "מבצע חוק וסדר" נעצרו יותר מ-1500 איש עשויה ללמד שהמבצע החדש, המשתמש בטרמינולוגיה של מלחמה של ממש, מיועד קודם כל לצרכים פוליטיים.

כל עוד הנשק הלא חוקי הופנה אך ורק נגד אזרחים ערבים, למשטרה זה לא הזיז. אך כעת, לאחר שנורו יריות - לא רבות - לעבר שוטרים, אנשי ימין וירי באוויר, המשטרה ממהרת לפעול

במשטרה טרם פרסמו נתונים מלאים על סוגי העבירות. עו"ד ג'בארין טען, כאמור, כי 80 או 90 אחוז מהם הן "עבירות משטרה" – תקיפת שוטר, העלבת שוטר, הפרעה לשוטר. לפי ג'בארין, גם עבירה של התפרעות היא "עבירת משטרה", שכן המשטרה היא זו שמחליטה אם עצרת היא חוקית או לא. "אם אלה האישומים, אין לנו שום אמון בהם ואנחנו דורשים את הביטול המיידי שלהם", אמר ג'בארין.

ג'בארין גם טען כי הכנסת השב"כ לחקירת האירועים אף היא לא היתה חוקית. "אין שום חוק שמאפשר כניסת שב"כ לאירועים", אמר ג'בארין. "רוב העבירות אזרחיות, לא ביטחוניות. כניסת השב״כ היתה כדי להפחיד ולהרתיע את הערבים ולא כדי לטפל בדברים שהחוק מאפשר".

"צעדים לא חוקיים של המשטרה". עו"ד חסן ג'בארין (מרכז) ומוחמד ברכה במסיבת העיתונאים של ועדת המעקב העליונה בחיפה (צילום: אורן זיו)

"צעדים לא חוקיים של המשטרה". עו"ד חסן ג'בארין (מרכז) ומוחמד ברכה במסיבת העיתונאים של ועדת המעקב העליונה בחיפה (צילום: אורן זיו)

לדברי ג'בארין, בין 30 ל-40 אחוז מהעצורים נזקקו לטיפול רפואי לאחר מעצרם, מה שמעיד שהמשטרה הפעילה נגדם כוח פיזי. הוא טען שהפרקליטות מערערת על כל החלטה של שופטים לשחרר את העצורים, גם אם סיכויי הערעור נמוכים, וזאת במטרה להשאיר אנשים במעצר. לדבריו, מוגשות בקשות למעצר עד תום ההליכים גם לגבי עבירות קלות. "המטרה היא להפעיל יד קשה נגד הערבים", אמר ג'בארין.

במקביל למעצרים ההמוניים של אזרחים פלסטינים, בולטת היד הקלה כלפי היהודים, שיצאו לרחובות ופעלו באלימות, לעיתים חמורה בהרבה. רק ארבעה מהמשתתפים בלינץ' בת ים נעצרו, אף שעיתון "הארץ" איתר כעשרים מהם. בלוד תיעדנו יהודים חמושים מיידים אבנים בעוד שוטרים עומדים לידם, ותועדו מקרים אחרים שבהם המשטרה איפשרה או העלימה עין מאלימות יהודית. היורים במוסא חסונה בלוד, שנהרג מירי של אנשי הגרעין התורני בתחילת המהומות, שוחררו בתנאים לביתם בשבוע שעבר. אי אפשר לדמיין שערבי שירה ביהודי ישוחרר ממעצר.

"רק תשעה אחוז מכתבי האישום עד עתה הם נגד יהודים", אמר ג'בארין. הוא הוסיף כי בעבירה של "הסתה לאלימות", נעצרו אך ורק חשודים ערבים. יהודים נחקרו בחשד להסתה, אך שוחררו לביתם.

המקרה הבולט הוא של סגן מנהיג התנועה האסלאמית הצפונית, השייח' כמאל ח׳טיב. "12 ימים הוא עצור על עבירת הסתה לאלימות, אין עציר במדינת ישראל שנעצר תקופה כל כך ארוכה (בחשד לעבירה כזו, א"ז). יהודים נחקרו על הסתה לאלימות, לאחר שהיתה קריאה מפורשת להרוג ערבים, אבל הם לא נעצרו בעקבות החקירה", טען ג'בארין.

נקודה חשובה היא הפעולה של המשטרה נגד מחזיקי נשק לא חוקי. בהודעת המשטרה מצוין במפורש כי במסגרת המבצע ייעשו חיפושים אחרי אמל"ח (אמצעי לחימה לא חוקיים) וייערכו מעצרים בגין "השתייכות לארגוני פשיעה ועבירות כלכליות". האמירות האלה של המשטרה מחזקות את מה שזועקים בחברה הערבית כבר שנים, גם כאן בשיחה מקומית: כל עוד הנשק הלא חוקי הופנה אך ורק נגד אזרחים ערבים, למשטרה זה לא הזיז. אך כעת, לאחר שנורו יריות – לא רבות – לעבר שוטרים, אנשי ימין וירי באוויר, המשטרה ממהרת לפעול.

שוטרים מלווים פעילי ימין חמושים בלוד (צילום אורן זיו)

שוטרים מלווים פעילי ימין חמושים בלוד (צילום אורן זיו)

יצוין כי במקביל לפתיחת מבצע המעצרים הענק, השבוע נרצחו באום אל פחם שלושה אנשים, לאחר תקופה ארוכה שבה ההפגנות נגד הפשיעה צימצמו כמעט לאפס את מקרי האלימות בעיר. על פי ניסיון העבר, הסיכוי שהמבצעים של הרציחות האלה ייתפסו הוא קלוש. "בעוד שבוע, כשיסיימו את גל המעצרים הבלתי נסבל הזה, אחרי שיגידו 'הראינו להם', הם (השוטרים) ילכו בחזרה, ואנחנו נישאר עם משטרה לא מתפקדת" אמר יו"ר ועד הרשויות הערביות,  ר יונס, במסיבת העיתונאים הבוקר.

מעניין לציין גם שאת מבצע המעצרים הגדול תיזמנה המשטרה כשהמצב בירושלים ובערים המעורבות החל להירגע. ייתכן שעכשיו התפנו לה משאבים כדי להוכיח מי "בעל בית" ולסגור חשבון. כך או כך, המבצע הנוכחי לא נועד להחזיר שקט. השקט בלוד, לדוגמה, הושג לאחר שהמשטרה הבינה באיחור שיש להוציא מהעיר את פעילי הימין ולהידבר עם התושבים.

במסיבת העיתונאים טען ברכה כי על ידי מבצע המעצרים, הממשלה מנסה להסלים את המצב באופן מודע, "אחרי שהעניינים כבר נרגעו, במטרה להביא לעימות נוסף". הוא אמר כי אם המבצע יימשך, בכל עיר וישוב ערבי יוקם אוהל מחאה מול תחנת המשטרה המקומית.

ועוד הערה: במהלך השבועיים האחרונים דיברתי עם בני נוער וצעירים שיצאו לרחובות ולכבישים בלוד, בירושלים, ביפו ובמקומות אחרים. חלקם אכן נקטו אלימות כלפי רכוש ושוטרים. הם סיפרו על סיר לחץ שהתפוצץ. האלימות וההטרדה היומיות מצד המשטרה, עוד לפני גל המחאה האחרון, היו אחת הסיבות לזעם.

בשביל אותם צעירים לא צריך שום "מבצע": רבים מהם כבר נעצרו בשבועיים האחרונים, אחרים ידוע היטב למה כיסו את פניהם ולא התראיינו או הצטלמו. בכל מקרה פעילות כוחנית לא "תרתיע" אותם כי אין להם כמעט מה להפסיד.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "הטענה לפיה פרקליטות המדינה מפלה חשודים או נאשמים בשל מוצאם מופרכת. יודגש, כי הפרקליטות רואה בחומרה רבה התנהלות של הפרות סדר ופגיעה באנשי כוחות הביטחון, וסברה שעילת המסוכנות בתקופה כזו אינה מאפשרת, ככלל, להסתפק בחלופות מעצר. לכן, הפרקליטות פעלה להגשת עררים על שחרורים ממעצר. כאמור, מדיניות זה חלה ביחס לכל המתפרעים, יהודים וערבים כאחד, וכל טענה אחרת היא מופרכת. עתה, משחלה רגיעה בהתפרעויות, מדיניות זו נבחנת מחדש".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf