אביתר כמשל: כך מחזירים אותנו לבוץ הלבנוני, עמוק בשטח פלסטין

כל מי ששירת ברצועת הביטחון בלבנון אינו יכול שלא לראות לאן מכוונת אותנו הנהגת המתנחלים בהקמתה עוד מאחז ועוד מאחז שעליו ילחמו, יהרגו וייהרגו ובסוף יפנו לאחר שיפלו עוד ועוד קורבנות משני הצדדים.

"אביתר" – ההתנחלות החדשה שכעת מגיעים ל"פשרות" ביחס לקיומה – שהורתה בחטא והולדתה במוות מיותר ופגיעה בעשרות קורבנות, הוא רק עוד דוגמא למה שמתרחש כעת, מתחת לאפינו. אינני משתמש בביטוי ״מאחז״, כי הוא אחיזת עיניים. המשמעות של ״מאחז״ היא התנחלות בלתי-חוקית, והרי כל ההתנחלויות הנן בלתי-חוקיות.

למי שזוכר ולמי שלא, משך שנים – בין השנים 1982 ועד 2000 שלטה ישראל ברצועת הבטחון בדרום לבנון. יש לציין כי "שליטה" זו מילה מייפה למה שקרה שם ומאד לא מדויקת. יותר מדויק יהיה לומר שישראל דיממה בדרום לבנון, נסעה בצירים מאובטחים ושמורים וניווטה את דרכה בין כפרים עוינים יותר ופחות. המוצבים, שהיו תחילה ממש לא ממוגנים הפכו לאט לאט למבצרים והתנועה בין המקומות הפכה בלתי אפשרית אלא אם כן אתה משוריין, ממוגן ומתפלל. הרצף המתוכנן בין המוצבים כדי ליצור את "רצועת הבטחון" לא הגן על איש וגם לא על מדינת ישראל, מניין הקורבנות עלה, בשני הצדדים. גם בלבנון היה זמן של "שקט" לפני שמחיר הדם היה כבד מדי. וכעת מתפתחת מציאות רצועת הבטחון גם בשטחי פלסטין.

עוד ועוד התנחלויות מבודדות מוקמות על אדמה פלסטינית שנגזלת בכוח המגובה ב"צבא העם". במקרה של אביתר מדובר באדמות הכפרים קבלאן, ביתא ויתמא. ההתנחלות המבודדת הזו תביא עמה מוצב מבודד והמוצב המבודד הזה יביא עמו שיירות ממוגנות עבור ילדיהם של המתנחלים באביתר, השתלטות על שב"מ – "שטח בטחוני מיוחד" שיגן על גזלני הקרקע מפני בעלי הקרקע האמיתיים ויעלה לנו בדם ובכסף, דם וכסף שלרוב הציבור נמאס לשפוך על חלומות הזויים.

באתר של ההתנחלות ובתקשורת ניתן למצוא את התירוץ כי הוא הוקם על מנת "ליצור רצף התיישבותי בין תפוח למגדלים" ולמנוע השתלטות על אדמות מדינה על ידי הפלסטינים של הכפרים האמורים. אדמות ששייכות לאותם פלסטינים, או למדינת פלסטין לכשתקום, מלכתחילה. האדמות הללו נמצאות בשטח C והן חלק מהמזימה של "המאבק על שטחי C״ אותו מוביל פורום שילה, מאבק המתמקד בנישול פלסטינים ודחיקתם אל שטחי A ו-B.

האדם הסביר מניח כי רצף התיישבותי משמעו חיבור פיזי בר-תנועה בין הישובים. לא כך הוא: מדובר בשקר גלוי. ההתנחלויות בהן מדובר – תפוח ומגדלים – מרוחקות מאד זו מזו, יותר מ-8 ק"מ, והמאחז אביתר אינו יוצר רצף התיישבותי אלא רצף של תעסוקה מבצעית, סכנה, בזבוז זמן ומשמרות בלתי-סופיות של החיילים השומרים על התנחלויות אלו. הם לא הופכים להיות חיילים טובים יותר ובוודאי לא אזרחים טובים יותר בזכות המשימה המיותרת הזו. גם כך כמעט שליש מהכוח הלוחם הצבאי מושקע בשמירה על התנחלויות ועכשיו נוספו עוד תירוצים לכך.

הימין המתנחלי מנצל את החיילים ככוח עבודה זמין וזול ועל הדרך משכנע אותם בצדקת דרכם. הדרך המתנחלית עלתה בימים האחרונים בחייהם של 6 תושבי ביתא ובסך הכל מעל 30 פלסטינים החל בגיל 15 נהרגו בשלושת השבועות האחרונים. ממש כמו בלבנון, כאשר כל פרשן פוליטי-בטחוני טען כי אנחנו חייבים להמשיך ולשבת בדרום לבנון על מנת לעצור את ההתקפות, כך גם אנחנו שומעים את הפרשנים מספרים כי אין ברירה, חייבים לשבת על גב ההר.

יש לי מה לומר לכם: שלום, או לפחות הסכם בר-קיימא הנותן שוויון לכל הצדדים, חזק מכל צבא שישב על גב ההר, וכל איש בטחון הגון יסכים לכך. כמו בלבנון, הזיות האימפריה גורמות לסבל, תחילה לצד השני ואז לאזרחים של מדינת ישראל. האם לשם כך שולחת "אם עברייה" את ילדה לצבא לשם הקמת התנחלות על אדמה לא לו ואז הגנה על הגזלנים? נדמה לי שלא.

שוב ושוב אנחנו רואים כי ראשי המתנחלים וארגוניהם לא מתעייפים מלסבך את מדינת ישראל ואת חיילי הצבא במשימות משיחיות בלתי נחוצות שיפריעו להסדר עתידי ובעיקר יושבות על בסיס של שקר וגזל. הימין המתנחלי עדיין לא הפנים כי פלסטין, הגדה המערבית או כל שם אחר שיינתן לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים אינו מדינת ישראל.

כל מי שעיניו בראשו ורוצה בטובת ישראל טוב יעשה אם ילחם בכל דרך דמוקרטית שהיא על מנת שהאזרחים במדינת ישראל יהיו שווי זכויות ויפסיקו לקחת חלק בדיכוי המתמשך ובכיבוש בשטחי הגדה המערבית. אם לא יהיה שוויון בפלסטין ונמשיך לעבוד את אליל הכיבוש לא יהיה שוויון בשום מקום בישראל.

חלומות השליטה בלבנון שהחלו לפני 35 שנה התנפצו לנו מול העיניים. חלומות השליטה – "הכיבוש הנאור" – החזרה לחבלי ארץ מאוכלסים בצפיפות על ידי עם אחר, יתנפצו לנו בקרוב בפנים כאשר באמת לא נוכל עוד. כדאי לעשות זאת לפני עוד ועוד שפיכות דמים. מי שאינו רוצה שמחיר הדמים הכבד ששילמנו בלבנון יחזור על עצמו גם בפלסטין – כדאי שיפעל כמה שיותר מהר להפסקת הדיכוי, הכיבוש והניסיון הנואל והבלתי אפשרי לשלוט על עם אחר ולגזול את קרקעותיו. יש אלטרנטיבה לכיבוש, יש פרטנר בצד השני לשלום ולחיים של כבוד ושוויון לכל בני האדם במרחב. כעת עלינו להחליט שגם אנחנו פרטנר.

תולי פלינט הוא המתאם הכללי הישראלי של ״לוחמים לשלום״ – תנועה של פלסטינים וישראלים הפועלים יחד לסיום הכיבוש וכינון שלום בר-קיימא