newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מאות מפגינים נגד תוכנית טראמפ: "זו מלחמה בעם הפלסטיני"

כ-500 פלסטינים חצו בשעות הצהרים מחסום המוביל מאזור שכם לבקעת הירדן, עצרו אימון צבאי שהתקיים על קרקע פלסטינית פרטית והתחילו לחרוש את השטח. השר לענייני המאבק בגדר וההתנחלויות ברשות הפלסטינית אמר כי מדובר בצעד ראשון בסדרה של מחאות אזרחיות נגד תוכנית הסיפוח

מאת:

מאות מפגינים פלסטינים מחו בשעות הצהרים היום (רביעי) נגד "תוכנית המאה" של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ונגד הכוונה לספח את בקעת הירדן לישראל. המפגינים חצו ברגל מחסום המוביל מאזור שכם לבקעת הירדן, ועצרו אימון צבאי שהתקיים באדמות פלסטיניות.

כ-500 מפגינים התכנסו הבוקר בעיירה טובאס וחצו ברגל את מחסום תייסיר לכיוון בקעת הירדן, למרות ניסיונות הצבא לעצור בעדם. בשנים האחרונות המחסום פתוח לתנועת פלסטינים, אך השבוע הוא חזר להיות מאוייש כחלק מהגברת הנוכחות הישראלית בבקעה.

פלסטינים מפגינים בקרקע חקלאית בבקעת הירדן, ב-29 בינואר 2020 (צילום: אורן זיו)

המפגינים צעדו כ-2 ק"מ לעבר אדמות חקלאיות בין תייסיר לקהילת חמאם אל מאליח, והפגינו באזור שהצבא הכריז עליו כעל שטח צבאי סגור לצורך אימונים. החיילים שהתאמנו במקום נאלצו להפסיק את האימונים, והחלו לקפל את האוהלים והציוד שלהם.

המפגינים הביאו עמם שני טרקטורים, והתחילו לחרוש את השטח, ששייך לחקלאים פלסטינים. בשבוע שעבר החרים הצבא כמה טרקטורים ששימשו לחריש. שוטרי מג"ב שהגיעו למקום התחילו לפזר את המפגינים בגז מדמיע ורימוני הלם, בעוד המפגינים מתיישבים על הקרקע. לקראת הצהריים המפגינים הלכו בחזרה לכיוון טובאס, וההפגנה הסתיימה ללא מעצרים ועם כמה פצועים קל מגז מדמיע.

השר לענייני המאבק בגדר וההתנחלויות ברשות הפלסטינית, וליד עאסף, אמר ל"שיחה מקומית": "כל הפלסטינים מאוחדים כדי להעביר את המסר שבקעת הירדן היא אדמה פלסטינית ולא תהיה חלק מישראל. התוכנית של טראמפ, עסקת המאה, היא תוכנית מלחמה נגד הפלסטינים. אנחנו מוכנים לחיות בשתי מדינות, אבל התוכנית הזאת תחסל את רעיון המדינה הפלסטינית. זאת הכרזת מלחמה, לא שלום".

השר לענייני המאבק בגדר וההתנחלויות ברשות הפלסטינית, וליד עאסף, בהפגנה בבקעת הירדן, ב-29 בינואר 2020 (צילום: אורן זיו)

בזמן הראיון השוטרים התחילו להשליך רימוני הלם וגז לעבר המפגינים, שמצדם התיישבו על הקרקע מולם. קצין אחד ניסה ספק לשכנע ספק לאיים על חלק מהמפגינים המבוגרים, ואמר: "כיבדנו אתכם ונתנו לכם להפגין, עכשיו תתפזרו".

עאסף הוסיף כי הגיעו לאדמה החקלאית בגלל הניסיון של ישראל להצר את צעדיהם של חקלאים פלסטינים בבקעה. לדבריו, "הצבא הכריז על השטח כסגור לצורך אימונים, אבל זו אדמה פרטית פלסטינית. על מקומות אחרים הם הכריזו כשמורות טבע. זו תוכנית ישראלית לגרום לתושבים הפלסטינים לעזוב את האזור. אבל אנחנו נגן על האנשים שלנו כאן, נתמוך בהם ונמשיך להגן על האנשים ועל האדמה שלנו, שתהיה חלק מהמדינה הפלסטינית כשנסיים את הכיבוש".

מאז דעיכת ההפגנות נגד הגדר, רבים בציבור הפלסטיני מדברים על הצורך במאבק עממי חדש, שיאתגר את הכיבוש. השר עאסף אמר היום כי הפעולה שבמסגרתה מאות אנשים צעדו דרך מחסומי הצבא היא רק הראשונה בסדרה של מחאות אזרחיות נגד תוכנית הסיפוח. לדבריו, "הפעולה היא חלק מהמאבק העממי שנועד להגן על הקיום שלנו כאן, להתנגד לתוכנית המאה ולקדם הקמה של מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967".

במקביל להפגנה ליד מחסום תייסיר, כ-100 פעילים פלסטינים וישראלים הגיעו לאזור מחסום חמרה במרכז הבקעה. חיילים ושוטרים חסמו את האזור משעות הבוקר, והמפגינים צעדו בהרים כשהם מנופפים בדגלי פלסטין. החיילים ניסו לחסום אותם ולהחרים את הדגלים, אך לבסוף איפשרו להפגנה לצעוד לאורך הכביש הראשי.

הפעיל עבדאללה אבו רחמה מהכפר בילעין אמר ל"שיחה מקומית": "אנחנו כאן למרות הניסיונות לעצור אותנו בדרך. התחלנו ללכת ברגל כדי לומר – זו אדמה פלסטינית, ואנחנו נעמוד ביחד עם החקלאים, רועים שחיים כאן, ונגיד לא לסיפוח של הבקעה לישראל. נמשיך לעמוד אתם יום ולילה".

פלסטינים מפגינים בקרקע חקלאית בבקעת הירדן, שנסגרה לאימונים צבאיים, ב-29 בינואר 2020 (צילומים: אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf