בכירים לשעבר במשטרה ובצבא חושבים שהציבור צריך להיאבק בגזענות

בתחילת השבוע, הושקה באירוע חגיגי בבית הנשיא יוזמה חדשה בשם "ישראלים נגד גזענות", שמטרתה, כפי שרומז השם, היא למגר את הגזענות. לצורך כך, גויסו בכירים לשעבר במשטרה, בצבא, במשרדי הממשלה ובחברות פרטיות. המטרה הראשונה שהציגה היוזמה היא לקדם את המאבק בגזענות כלפי הקהילה האתיופית בישראל. במסגרת המיזם הופצה אמנה, שבה פונים היוזמים לציבור ומתבקשים מהאזרחים להתחייב שלא ינהגו בגזענות, אלא בסובלנות וכבוד הדדי.

>>הגזענות בישראל תמוגר באמצעות השפעה, לא מחאה

היוזמה מגיעה לאחר שב-2019 המשטרה ירתה והרגה שני צעירים מהקהילה האתיופית – יהודה ביאדגה ז"ל וסלמון טקה ז"ל, באירועים שעוררו מחאה רחבת היקף בעשרות ערים.

נראה שהקו שמנחה את היוזמה החדשה הוא הטלת האחריות על הגזענות, או לפחות על מיגור הגזענות, על "החברה" או "הישראלים", בניגוד לעמדה שמטילה את האחריות לכך על מדיניות מפלה מצד המדינה ורשויותיה. בכנס ההשקה שלה, שהתקיים ביום ראשון, אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין: "אסור להטיל את האחריות על המאבק בנגע הגזענות והאפליה על הממסד בלבד. על 'המדינה'". לדבריו, הפעילות "החיובית" שהחלה בקרב הרשויות צריכה לפגוש "תנועה חברתית-ציבורית מקבילה".

גם מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, אחת מהחברות ביוזמה ומי שהיתה בעבר יו"ר הוועדה למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה, התבטאה באותו אופן. בראיון ל-ynet לכבוד ההשקה אמרה פלמור: "האחריות היא לא על הממסד, לא על קהילה, לא עלי באופן אישי. האחריות היא על הישראלים".

אף שהיוזמה היא מבורכת כשלעצמה, יש בעייתיות בכך שאנשים שמהווים "גרעין של אזרחים הבאים מלב ליבו של הממסד הביטחוני, העסקי והציבורי בישראל" – כפי שמגדירים את עצמם היוזמים – בוחרים להתמקד דווקא בציבור, ולא במי שמוביל, מקדם ומשמר את המדיניות שיוצרת את הגזענות הזאת. יש משהו מטריד בכך שאנשים שהגיעו מלב ליבו של הממסד והיתה להם השפעה על המדיניות הזאת מתייצבים כעת "בצד הנכון", מבלי לתת דין וחשבון, לעשות חשבון נפש או אפילו להתייחס למקומה של המדיניות הזאת והשפעתה על הגזענות.

אחד מהחברים ב"פורום מכהנים" של היוזמה, למשל, הוא המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, שב-2016 אמר על אלימות שוטרים כלפי יוצאי אתיופיה: "טבעי שנחשוד בהם יותר". אלשייך אמנם הצהיר שהוא פועל כדי "להחזיר את אמון הקהילה האתיופית בשוטרים", אך רק במהלך השנה אחרי שעזב את תפקידו נהרגו שני מבני הקהילה.

כמו במקרה של בכירים ביטחוניים שפורשים מהמערכת ומתחילים לקדם יוזמות למען שלום ודו קיום, גם כאן מתעוררת שאלה –  האם הציבור שבקרבו הם רוצים לפעול כולל גם את הצבא, המשטרה ומשרדי הממשלה? האם הם יפעלו למען שינוי המדיניות המפלה?

האם הבכירים האלה ייצאו גם לעמוד בפארקים בלילה כדי לראות, ואולי אף לנצל את מעמדם ולעשות משהו בנדון, כששוטרים מיישמים בשטח מדיניות של פרופיילינג ומציקים לנערים אתיופים, מחשמלים אותם, ומעכבים אותם? או שהיוזמה תישאר רק ברמה הסמלית, של חתימה על אמנות? או שאולי התגייסותם ליוזמה נועדה בעיקר לעזור להם לקדם תדמית חדשה ו"חברתית" לעצמם?

לאן נעלמו הערבים?

עניין נוסף שקשה להתעלם ממנו הוא היעלמותם של אזרחי ישראל הערבים. באתר היוזמה החדשה נטען כי "בשל מצב החירום תמקד מאמץ ראשוני בגזענות כלפי יוצאי אתיופיה", בקליפ ההשקה משתתפת מירה עוואד ומוצגים גם טוקבקים גזעניים כמו "מוות לערבים" ובאירוע ההשקה השתתפו כמה מנהיגים דרוזים.

סרטון ההשקה של היוזמה

אך מעבר לכך, לא ניתן למצוא שם שום התייחסות מפורשת לגזענות כלפי האזרחים הערבים, ולא ברור מדוע היא אינה נכללת ב"מצב החירום" המדובר. רק מעיון ברשימת ההרוגים מהאלימות משטרתית בתוך ישראל בחמש השנים האחרונות,  ניתן לראות שהנפגעים הם ברובם ערבים, וכמה מזרחים ואתיופים.

במובן הזה, הבחירה להתמקד בסוג גזענות כלפי קהילה אחת, גם עוזרת להעלים את ההקשר הרחב- בו יש קשר ישיר בין גזענות כלפי קהילות שונות.

ייתכן שהיעלמות הפלסטינים אזרחי ישראל מהמאבק בגזענות נובעת מכך שהרבה פחות נוח להתמודד עם הגזענות הממוסדת היום יומית של השלטון נגד החברה הערבית – באמצעות הריסות בתים, אפליה בכל תחומי החיים, ההסתה המתמשכת מצד השלטון והרעיון הישן-חדש לטרנספר חלק מהם למדינה הפלסטינית – כי היא כבר נושא "פוליטי" שמביא גם דרישות לשינוי פוליטי, ולא רק הצהרת כוונות כללית נגד גזענות.

ייתכן גם שהבחירה להתמקד בגזענות כלפי קהילה אחת עוזרת להעלים את ההקשר הרחב יותר, שבו יש קשר ישיר בין גזענות כלפי קהילות שונות.

על גזענות כלפי פלסטינים בגדה המערבית ובעזה אין כנראה מה לדבר כאן. שניים ממובילי היוזמה היו בעברם מפקדי חיל האוויר. אחד מהם הוא אמיר אשל, שפיקד על חיל האוויר בין 2012 ל-2017, בין השאר במהלך המלחמה בעזה ב-2014, שבה נהרגו 1,391 בני אדם, מתוכם 526 ילדים – רבים כתוצאה מהפצצות מהאוויר על אזורי מגורים. ועדת החקירה של האו"ם בנושא קבעה כי 142 משפחות פלסטיניות איבדו 3 בני משפחה או יותר בהפצצות של חיל האוויר על מבני מגורים אזרחיים (סך הכל מבני משפחות אלה היו 742 הרוגים).

הנטייה הישראלית לא לראות במי שחי מעבר לחומות ולגדרות בני אדם, מה שמאפשר לכלוא, להרעיב, להפציץ או לספח אותם, היא בסופו של דבר הגזענות החמורה ביותר – וזו שהכי קשה להכיר בה.

"חובת ההוכחה עליהם"

מאגודת יהודי אתיופיה בישראל נמסר כי "האגודה מברכת על כל יוזמה שמטרתה להילחם בתופעת הגזענות המכוערת. אחת השאלות שבהן עסקנו במחאה האחרונה, עם מותו הטראגי של סלומון טקה ז"ל מירי שוטר, היא כיצד לגרום לישראלים שאינם מתוך הקהילה האתיופית לקחת אחריות על סוגיית הגזענות ולפעול למען מיגורה. אנו רואות ביוזמה זו צעד חשוב, המבטא לקיחת אחריות.

"עם זאת, חשוב להדגיש שמטרתנו אינה לנהל את תופעת הגזענות, אלא להביא לביעורה מהחברה הישראלית – כך שילדינו לא יהיו חשופים לה עוד ולא יצטרכו להתמודד אתה. הגיעה העת שזו תהיה המדיניות של כלל החברה הישראלית ומוסדות המדינה. לשם כך יש להתחיל עם הגזענות הממוסדת, שנמצאת במסדרונות הממשלה, בקרב מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות – אותה מדיניות שהסלילה את הקהילה האתיופית לגור בשכונות נחשלות; שממצבת את הקהילה האתיופית בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי; שיצרה סגרגציה במערכות החינוך וגורמת לפרופיילינג על ידי משטרת ישראל ולפתיחת תיקים בכמות לא פרופורציונלית לצעירי הקהילה.

"לנוכח העובדה שרובם ככולם היו חלק מאותם מוסדות שהובילו את המדיניות הגזענית כלפי הקהילה האתיופית, ואף היו שותפים ליצירת נרטיב מוטעה ביחס לקהילה, טבעי כי רשימת האנשים הלוקחים חלק ביוזמה זו תעורר חשדנות. חשד זה אף התעצם לאחר שקראנו את דבריה של גב' אמי פלמור כי 'האחריות היא לא על הממסד, לא על הקהילה, לא עלי באופן אישי, האחריות היא על הישראלים. המאבק בגזענות אינו מאבק סקטוריאלי, ואינו באחריותה הבלעדית של הממשלה׳.

"ממי שמבקשת להילחם בתופעת הגזענות ועמדה בראש ועדה שהגיעה למסקנה כי יוצאי אתיופיה סובלים מאפליה ממסדית מצד משרדי הממשלה, היו מצפים לשמוע כי האחריות היא על כולנו, ובראש ובראשונה על מדינת ישראל. לאור דברים אלה, ברור כי נשאלת השאלה אם אנשים אלה מסוגלים כעת להילחם באותם מוסדות ומערכות ליצירת שינוי אמיתי, או שמא זה יסתכם בחתימה על אמנה. אין ספק כי חלה עליהם חובת ההוכחה.

"מאידך, ככל שיוזמה זו תקדם באופן מהותי את הנושא ותפעל למיגור הגזענות בכל הרבדים, כמובן שנשמח לשתף עמה פעולה, כפי שכבר כתבנו באופן פורמלי לעומדים בראש היוזמה".