newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עוד לפני אלקין, ההשכלה הגבוהה עומדת בפני סכנות של ממש

במקום לנצל את משבר הקורונה להדרת הסטודנטים והסגל מתהליך קבלת ההחלטות והחרפת הפגיעה ב"מדעים הרכים" ובחוליות החלשות, על הממשלה לבחון חלופות שאינן כפופות להיגיון הניאו-ליברלי  

מאת:

מגפת הקורונה מציבה את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מול פרשת דרכים. מחד, המערכת נחלצה מההקפאה המוחלטת שהייתה מנת חלקם של ענפים אחרים במשק, שכן ההוראה, המחקר והמנהל מתנהלים במתכונת חלקית ומקוונת. מאידך, המערכת צפויה לספוג זעזועים חברתיים וכלכליים בלתי נמנעים. הבוקר החששות הללו מתגברים עם מינויו של זאב אלקין לתפקיד שר להשכלה גבוהה ומשלימה. בהינתן הרקורד שלו, הוא עלול להיות מעוניין בהגברת הפיקוח על המל"ג, בהגברת הפיקוח על פעילות פוליטית של אנשי האקדמיה בישראל ולעכב את התקציבים הדרושים לנו כעת.

עלול להיות מעוניין בהגברת הפיקוח על המל"ג ובהגברת הפיקוח על פעילות פוליטית של אנשי האקדמיה. זאב אלקין (יונתן זינדל / פלאש 90)

עלול להיות מעוניין בהגברת הפיקוח על המל"ג ובהגברת הפיקוח על פעילות פוליטית של אנשי האקדמיה. זאב אלקין (יונתן זינדל / פלאש 90)

אנו בארגון אקדמיה לשוויון, המונה למעלה מ-550 חברים שפועלים לדמוקרטיזציה של ההשכלה הגבוהה והחברה בישראל, חוששים מפני הבאות. כרגע, נוכח אמירות כמו זו של ראש אגב התקציבים ב-24.4, לפיה ״אנחנו יודעים יותר טוב מכולם איך להבריא את הכלכלה״, עולה חשש כבר שפקידי האוצר יקבלו את ההחלטות ללא התייעצות עם הסגל והסטודנטים; נראה כי ההחלטות שיתקבלו עוד לפני סוף הסמסטר עלולות להתקבל בידי גורמים חיצוניים, ובראשם פקידי האוצר, ללא תשומת לב מספקת למאפייניה הייחודיים של מערכת ההשכלה הגבוהה. החלטות אלה עשויות לשנות את אופיה של מערכת ההשכלה הגבוהה ולצמצם משמעותית את תרומתה לסדר הדמוקרטי בישראל.

מגע פיזי, בלתי-מפוקח, במרחב משותף הוא קריטי לקיומה הפוליטי של קהילה כמו הקהילה האקדמית. מגע כזה אינו מתקיים כעת, אף שהמערכת ממשיכה לתפקד. אך היא נאלצת לעשות זאת בתנאים החותרים תחת יכולתה להתמודד עם המשבר. הקמפוסים משותקים, וההוראה נעשית בכלים אלקטרוניים המנתקים את הקהילה האקדמית מהמרחב האקדמי הציבורי. כתוצאה מכך, דווקא מי שמעורבים באופן ישיר במערכת ומכירים את צרכיה ואופייה הייחודיים – הסגל והסטודנטים – מוצאים עצמם מודרים מתהליך קבלת ההחלטות. לדברי יו״ר ועד הסגל הזוטר בתל אביב, איש לא יצר קשר עם הוועד בנוגע לדיונים. מדאיגה במיוחד האפשרות כי החלל הריק יתמלא במדיניות ניאו-ליברלית הרסנית.

מדיניות מסוג זה מיושמת באקדמיה מאז אימוץ דו"ח מלץ בשנת 2004. רפורמת מלץ  שינתה את המבנה הניהולי של האוניברסיטאות, צמצמה את האוטונומיה של שדרת הניהול האקדמית, הרחיבה את התעסוקה הלא-קבועה, והרחיבה את אי-השוויון בין האוניברסיטאות למכללות. רדיפה אחר מדדים כמותניים בינלאומיים ופתיחתן של תכניות לימודים למטרות רווח, הובילו לזילות ההוראה האקדמית ולדחיקת מדעי הרוח והחברה והאמנויות למעמד שולי. מגמות אלה עשויות עתה להתחזק לנוכח סגירתם ושיתוקם של הקמפוסים.

נייר העמדה שפרסמה ״אקדמיה לשוויון״ בשבוע שעבר מבקש להתריע מפני הסיכונים שבפתח ולהצביע על חלופות. אנו דואגים במיוחד לסטודנטים שלנו, שנתבעים כעת לשלם שכר לימוד ושכר דירה (במעונות או בשוק הפרטי), אף שמקורות פרנסתם של רבים נגדעו והמעונות אינם בשימוש. בקרב סטודנטים ערבים, יוצאי אתיופיה, עניים וחברי קבוצות מוחלשות אחרות, הנשירה עלולה להתגבר בשל לחצים כלכליים אלה; בקרב תלמידי מחקר, היא עלולה לגבור עקב ספקות לגבי האפשרות להשתלב במערכת אקדמית מקוצצת ומצומצמת.

כדי לאפשר לסטודנטים ולסגל להמשיך ללמוד וללמד, אנו מציעים כי המוסדות האקדמיים ידחו את מועדי ההגשה והסיום בכל התארים, ינהיגו הקלות בשכר הלימוד, יסבסדו את המעונות, ויספקו מלגות נדיבות ואפשרויות תעסוקה בקמפוסים. עבור הסגל, יש להנהיג הקלות והארכות בכל ההליכים לקידום באופן שלוקח בחשבון את הפגיעה הבלתי-שוויונית בפוריות האקדמית בתקופת ההסגר, שנופלת בעיקר על נשים. בטווח הארוך יותר, אנו קוראים להשקעה תקציבית בצעדים שירחיבו את הנגישות להשכלה הגבוהה.

משבר הקורונה עלול לחזק את האפליה המוסדית בין האוניברסיטאות לבין המכללות הציבוריות. כבר כיום, סגל המכללות מופלה לרעה בשכר, בעומס הוראה ובהיעדר תקציבי מחקר, אף שהוא נדרש לחקור ולפרסם. עקב המשבר, חברות וחברי הסגל הבלתי-קבוע במכללות עלולים לעמוד בפני הרעה בתנאים או פיטורין. אנו מציעים לנצל את המשבר להשוואת תנאי ההעסקה במכללות לאלו שבאוניברסיטאות, על מנת לאפשר למכללות למלא את משימתן – הנגשת ההשכלה הגבוהה. המסמך מבליט את חשיבותם של מנגנוני מיון שיאפשרו למכללות להמשיך להיות מענה לתלמידים שאינם יכולים להשתלב באוניברסיטאות, תוך רגישות לעובדה כי ללא תמיכה משמעותית, סטודנטים בפריפריה עלולים לנשור במספרים גדולים יותר.

סטודנטים מפגינים בדרישה לסיוע כלכלי בעקבות נזקי הקורונה, 7 במרץ 2020 (יונתן זינדל / פלאש 90)

סטודנטים מפגינים בדרישה לסיוע כלכלי בעקבות נזקי הקורונה, 7 במרץ 2020 (יונתן זינדל / פלאש 90)

סכנה נוספת היא החמרת יחס המערכת למדעי החברה והרוח והאמנויות, שנדחקו לשוליים עוד טרם המשבר הנוכחי, וכיום חשופים להסטה נוספת של משאבים למדעים המדויקים. הגישה השוללת את תרומתם של מדעי הרוח והחברה תוקפה לאחרונה עת ועדת המומחים שהקים המל״ל עוצבה כך שתכלול אקדמאים מהמדעים המדויקים, אך לא ממדעי הרוח והחברה. משבר הקורונה מדגים את הנזק שבזלזול בדיסציפלינות ה״רכות״, שכן ההתמודדות עמו היא אתגר פוליטי, חברתי, כלכלי ואנושי ולא רק מדעי או רפואי. פעילות אנושית היא שעומדת מאחורי ההתפרצות, ומשאבים אנושיים, תרבותיים ורוחניים להתמודדות עם המציאות חיוניים כיום יותר מאי פעם. המסמך קורא להפיכת מגמת הפגיעה בתחומים אלו ולהקצאת משאבים לחיזוקם.

כל הצעדים הללו יעלו כסף, כמובן. אולם בניגוד להיגיון הניאו-ליברלי של האוצר, אנו סבורים כי צו השעה אינו לקצץ בשירותים ציבוריים כמו בריאות, רווחה והשכלה אלא דווקא להרחיבם. לא נשלים עם קיצוצים שיעמידו את מערכת ההכשלה הגבוהה בסכנה, ודאי לא כל עוד נטל המס אינו מתחלק באופן צודק יותר ומושת על השכבות המבוססות והתאגידים. יחד עם חברינו בחברה האזרחית ובארגוני הסגל, נתעקש על התנאים הנדרשים לאקדמיה על מנת למלא את תפקידה ההכרחי בבניית חברה דמוקרטית ושוויונית.

יצחק יאני נבו הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בוועד של ״אקדמיה לשוויון״.

אתם מוזמנים להצטרף לדיון מקוון בעתיד ההשכלה הגבוהה בהשתתפות פרופ' יוסי דהאן, ד"ר הללי פינסון, ד"ר גל לוי, וטארק יאסין ב-17/5 בשעה 20:30. לפרטים בפייסבוק.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf