"כל הדברים יודעים לצמוח אם נותנים להם את התנאים הנכונים"

במקום לחלק 740 סלי מזון לחג – 15 סלים לכל השנה. זו הבחירה יוצאת הדופן של חוות קיימא – חוקוק בתקופה שבה מתקיימים מבצעי תרומות המזון הגדולים של השנה.

"יכולתי לעשות מבצע כזה שהוא בעיקר ליחסי ציבור", מספרת אפרת נוי, מנכ"לית העמותה, שמפעילה את החווה והחלה לאחרונה בקמפיין מימון המונים צנוע. "כמובן שלקבל סל לערב אחד זה מאוד נחמד, אבל החלטנו לתת ל-15 משפחות סל מדי שבוע, מאשר לתת ל-740 משפחות רק סל אחד".

חוות קיימא חוקוק פועלת כאחת מתוך ארבע חוות הפרושות ברחבי הארץ, שעובדות כולן לפי אותו מודל שפותח בחוות קיימא הראשונה, שהוקמה בבית זית: גידולים בשיטות אורגניות שמשרתים את הקהילה המקומית, תוך העסקה של נוער נושר או שנמצא על סף נשירה ממסגרות החינוך הפורמליות.

עבור נוי, תרומת סלי הירקות השנתיים היא ביטוי נוסף לאופן שבו עקרונות החווה מתמזגים זה בזה.

כל הדברים יודעים לצמוח בתנאים הנכונים

נוי מספרת שבמהות העשיה של החווה נמצא הקשר האנושי, מה שבא לידי ביטוי יותר מכל בגישה החינוכית. החווה מספקת לנערים מסגרת שונה מהמסגרות הקונבנציונליות: "משהו שם לא עבד להם. הרבה פעמים מה שהם שבעים ממנו זו התחושה שהם לא מובנים או שמנסים לשנות אותם, או שלא נותנים להם את החופש להיות מה שהם." במקום זאת, היא אומרת, מתוך העבודה המשותפת והמאתגרת, מבוגרים וצעירים, נוצרת קהילה של שייכות שמעניקה לכולם משמעות.

בהתאם, היא מספרת, דווקא הנוער שעובד בחווה, שחווה לעתים סטיגמות קשות לגבי המסוגלות והתפקוד שלו, צומח: "מבחינת הנתונים היבשים אנחנו מאד מצליחים בהחזרה של נוער למסגרות שמתאימות להם. לפעמים הם צריכים להבין מה מתאים להם, שמישהו ישאל מה הם רוצים."

לצד החופש הרב, יש להדגיש, הנערים מועסקים בחווה כעובדים מן המניין. מבחינת נוי מדובר ביתרון נוסף. בעוד בכל מסגרת אחרת הם היו נמצאים כחניכים, כמטופלים או כתלמידים, בחווה הנערים צריכים לבנות שותפויות ולהתגבר על אתגרים יחד עם עובדים אחרים. "זו גם הכנה לעולם התעסוקה, לאיך מקום עבודה אמור להתנהל. אנחנו לא רוצים שינצלו אותם, אלא שיזהו מה זה מקום עבודה טוב."

לדבריה, מתן החופש והאמון הגדולים מוכיחים את עצמם: הנערים בוחרים להגיע לחווה ולעבוד בה ללא שום אילוץ חיצוני. וככל שהחווה התבססה, כך היא פחות הזדקקה למסגרות הטיפוליות וחינוכיות קונבנציונליות כדי להגיע לנערים – כעת רובם המכריע מגיע אליה דרך שמועה מפה לאוזן על המודל המיוחד, במקביל לעבודה עם בתי ספר וחסות הנוער. נוי מבהירה כי כל מקרה מתנהל לגופו, אך המכנה המשותף לכולם הוא השיתוף עם הנוער – כך שגם חובת הדיווח שחלה עליהם במצבי סיכון אינה מתקיימת מאחורי הגב.

התוצאה של גישת השיתוף הזו, לפי נוי, מתבטאת גם ביחסי העבודה. בשונה ממסגרות אחרות, "אין שום עניין של איך את גורמת להם לקום בבוקר. הם בחרו לקום בבוקר, אז אם הם לא רוצים הם לא יקומו."

נוי מספרת ששני עקרונות מרכזיים מנחים אותה בעבודה החינוכית והחקלאית במקביל: ראשית, כשם שמגוון של גידולים מגן על השדה מפני מזיקים ומחלות, כך גם גיוון אנושי יוצר קהילה חזקה, בה כולם יכולים למצוא את מקומם. העקרון השני הוא אמון בתהליכים טבעיים: "בחקלאות בת קיימא את רק מייצרת תנאים מיטיבים. את סומכת על זה שכל הדברים יודעים לצמוח, יודעים מה טוב בשבילם, אם נותנים להם את התנאים הנכונים. גם עם נוער, את נותנת את הסביבה התומכת וזה קורה לבד."

תמיכה בת קיימא

החווה בחוקוק הוקמה ב-2016, לאחר תקופה של ניסיונות מצד אסף זיידן, בן זוגה של נוי שעסק בזמנו בחינוך מיוחד, יחד עם אחיו יואב, עובד סוציאלי, להקים מיזם חינוכי באזור. נוי, לדבריה, היתה פחות מעורבת כשהחזון הלך והתגבש לאחר היכרות עם החווה בבית זית, אך בשלב מסוים היא זיהתה צורך בהנעה ובארגון – מה שהביא אותה ליצור חיבורים עם שותפים נוספים מהקהילה ולרשום את העמותה. כך היא נעשתה מנכ"לית.

כל המעורבים, היא מספרת, חברים בקהילה האקולוגית בחוקוק, שמורכבת מאנשים שרצו להתקרב לטבע וקיבלו הרחבה בקיבוץ, אך במקביל רצו גם לצאת החוצה. "לא רצינו לחיות בבועה, לשבת וליהנות פה מקהילתנו הנהדרת והתומכת, והדי בורגנית עם הזמן, אלא לצאת ולהיות חלק מהמרחב שאנחנו חיים בו ולקחת אחריות."

הרעיון של סביבה תומכת ושל קהילה הוא גם זה שאיפשר לנוי לפתוח בקמפיין מימון ההמונים יוצא הדופן. נוי מספרת שבעקבות משבר הקורונה, כמה לקוחות קבועים הפסיקו את הזמנותיהם עקב מצוקה כלכלית, ובמקביל הגיעו פניות פרטיות לסיוע מהיישובים הסמוכים לקיבוץ חוקוק.

"מיד התקשרתי ואמרתי, זה לא מקובל עלי", היא מספרת. "כל הרעיון של חקלאות בת קיימא, קהילתית, הוא שאנחנו קהילה. אתם תומכים בנו שנים, לא נתמוך בכם?"

מאז, לדברי נוי, מצבן של חלק מהמשפחות השתפר, אך עד היום החווה תורמת כחמישה סלים בכל שבוע, ונוספות פניות חדשות – דבר שהעמותה הקטנה מתקשה לעמוד בו. לשמחתה, פנה אליהם לאחרונה תורם אנונימי שהציע 10,000 דולר בתנאי ל"מאצ'ינג" – גיוס אותו סכום מתרומות חדשות.

נוי נזכרה בקמפיין מימון המונים קודם שנעשה בעמותה, כשהיתה בקושי כלכלי. לדבריה, בין כל התשורות שהוצעו לתורמים, דווקא האפשרות לרכוש סל לנזקקים זכתה להצלחה הגדולה ביותר.

נוי החליטה לנסות לשחזר את ההצלחה ולהביא אתה גם גישה אחרת לסיוע. במקום תרומות חד פעמיות לחגים – תרומה ממושכת לשנה לכל משפחה, שתאפשר לה בסיס יציב של ביטחון תזונתי. במקום תרומות שמבוססות לא פעם על מזון מעובד ומתועש – תרומה של ירקות טריים ובריאים.

התמחור של הסלים בנוי גם על רווח שמאפשר את המשך הפעילות של החווה. עבור נוי, מעבר לתועלת הקהילתית והחינוכית, מדובר גם בצעד נוסף לשינוי רחב יותר – לכיוון של חקלאות בת קיימא בעידן של משבר אקלים הולך ומחריף.

לצד הרצון לרתום את הקהילה והשמחה על נדיבות התורם האמריקאי, נוי גם מסבירה כי כדי שמודל הקיימות החינוכי, החקלאי והתעסוקתי שלהם ימשיך להתקיים, נדרש גם שינוי של מקורות התמיכה, כך שהמודל יהיה בר-קיימא גם מבחינה כלכלית. היא מסבירה שהחווה הותיקה (שהוקמה ב-2013) בבית זית נתמכת כיום בידי משרד הרווחה, ומקווה שהתמיכה תתרחב גם לחוות האחרות.

"אנחנו בהישרדות מתמדת מבחינה כלכלית. בחברה מתוקנת מן הראוי שהמדינה תתמוך במיזמים כאלה, גם אם הם קצת אחרים ממה שרגילים אבל אין ספק שהם עושים טוב. אי אפשר שארגוני מגזר שלישי יעשו את כל העבודה שיש למדינה לעשות."

במקביל, היא אומרת, תמיכה כזו תאפשר יציבות והתמקדות בתהליך החינוכי, בעוד תורמים עלולים ללכת כשם שבאו, שיקולי הרווח הכלכלי אינם מאפשרים את מידת הגמישות הנדרשת בעבודה שהיא גם חינוכית וקהילתית.

למרות שהניסיון של חוות חוקוק לקבל תמיכה מהמדינה עוד נמצא בתהליך ועל אף קמפיין צנוע למדי, ללא פלטפורמת מימון המונים או חסות מחברה גדולה כפי שנהוג בימים אלה, ההצלחה אכן משוחזרת. נוי מספרת: "תוך פחות משלושה שבועות הגענו ל-83% ויש לנו עד ה-5 באוקטובר, אז אני מאד אופטימית. היעד הרי הוא מינימום ולא מקסימום, אז אני מקווה גם שנעבור את זה ונוכל לעזור לעוד משפחות."

קמפיין סלי הירקות של חוות קיימא חוקוק נמשך בימים אלה. ניתן להשתתף בו ולתרום סל כאן בקישור.

תמונות מחיי החווה