ישראל הרגה כ-2,000 ילדים פלסטינים מאז שנת 2000, ואנחנו "ארגון טרור"?

אני לא זוכר שנה כמו 2021 בכל עשרות השנים שבהן אני עוסק בהגנה על זכויות הילדים הפלסטינים. ההפצצה של ישראל ברצועת עזה במאי, בעיצומה של התקוממות צעירים בכל רחבי פלסטין ההיסטורית, עוררה זעקה בכל העולם. יותר אנשים מאי פעם דרשו שישראל תיקח אחריות על האלימות שלה כלפי הפלסטינים, וקראו לסיום משטר האפרטהייד הישראלי. היתה הרגשה שהתנועה שלנו, שפועלת לצדק, דין וחשבון וחירות, סוף סוף הגיעה למרכז הבמה העולמית.

אך תשומת הלב הגלובלית לא הביאה לשינוי משמעותי עבור הילדים הפלסטינים שחיים תחת הכיבוש. למעשה, 2021 היתה השנה הקטלנית ביותר עבור ילדים פלסטינים מאז 2014 – השנה שבה היתה התקפה צבאית קטלנית על רצועת עזה, שישראל כינתה "מבצע צוק איתן".

נכון ל-14 בדצמבר 2021, 86 ילדים פלסטינים נהרגו בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובעזה. כך לפי נתונים שאסף הארגון הבינלאומי להגנה על ילדים – פלסטין (DCIP), שבראשו אני עומד. כוחות ישראליים ואזרחים ישראלים חמושים הרגו 78 מהילדים הפלסטינים האלה.

מהנתונים שלנו עולה כי בסך הכל, 67 ילדים פלסטינים נהרגו במלחמה בת 11 הימים במאי, בין הכוחות הישראליים לבין קבוצות חמושות פלסטיניות. 60 מהילדים האלה הרג הצבא הישראל באמצעות טנקים, ירי, וטילים שהופלו מרחפנים, מטוסים וממסוקי אפאצ'י. DCIP מצאו גם כי שבעה ילדים פלסטינים נהרגו מטילים שירו הקבוצות החמושות הפלסטיניות בתוך רצועת עזה בתקופה הזאת.

במהלך השנה, הכוחות הישראליים ירו והרגו עוד 15 ילדים פלסטינים בגדה, כולל במזרח ירושלים, וירו למוות בילד פלסטיני נוסף, שהשתתף במחאה ליד הגדר עם עזה. אזרחים ישראלים חמושים ירו והרגו עוד שני ילדים פלסטינים בגדה.

לפי החוק הבינלאומי, השימוש בכוח קטלני במכוון מוצדק רק בנסיבות שבהן יש סכנה ישירה לחיים או חשש לפציעה חמורה. אך מהעדויות שנאספו בחקירה של DCIP עולה כי הכוחות הישראליים משתמשים באופן שגרתי בכוח קטלני נגד ילדים פלסטיניים, באופן שעלול להגיע לכדי הרג בלא משפט וירי מתוך כוונה להרוג.

אחד מהילדים האלה שחייו נגדעו על ידי כדור ישראלי הוא עוביידה ג'וואברה, שהיה רק בן 17 במותו. אנשים רבים ברחבי העולם מזהים את עוביידה, מכיוון שב-2019 ארגון DCIP הפיק סרט קצר על חוויותיו במעצר צבאי ישראלי. כשהיה בן 15, הכוחות הישראליים כבר עצרו וכלאו את עוביידה פעמיים: פעם אחת כשהיה בן 14, ובפעם השנייה שנה לאחר מכן. כמו הרוב המכריע של הילדים הפלסטינים שנעצרו על ידי הכוחות הישראליים בגדה המערבית, עוביידה הואשם בזריקת אבנים.

חיילים ישראלים ירו בעוביידה למוות במחנה הפליטים אל-ערוב, ליד חברון, ב-17 במאי 2021. הוא נפגע מכדור בחזה במהלך הפגנה בכניסה למחנה הפליטים, שממוקם ליד כביש 60 – הכביש הישראלי הראשי שחותך את הגדה ומחבר בין ההתנחלויות הישראליות הלא חוקיות מחברון ועד ירושלים. חייל שעמד כ-70 מטר מעוביידה ירה את היריה הקטלנית, לפי עדי ראייה שהתראיינו בחקירה של DCIP.

עוביידה עמד לסיים קורס בישול מקצועי חודש אחרי שנהרג בקולג' הקהילתי טליתא קומי בבית ג'אלה. הוא מת שלושה שבועות בלבד לפני יום הולדתו ה-18.

מחויבים עכשיו יותר מתמיד

השנה חוגג ארגון DCIP 30 שנה של קידום והגנה על זכויות הילדים הפלסטינים. עבורי, העבודה הזאת היא אישית מאוד. החלטתי ללמוד משפטים אחרי שביקרתי את אחי הגדול, שנעצר על ידי הצבא הישראלי, בכלא; הייתי בן 14 בזמנו. כשנפגשתי איתו שם ביחד עם הורי, השומרים הישראלים אסרו עלינו לגעת בו; רק עורך דינו של אחי קיבל אישור להתקרב אליו, ואני ישבתי שם ורציתי רק לחבק אותו. זה היה הרגע שבו ידעתי שאהפוך לעורך דין שמקדיש את חייו לעזרה לפלסטינים – כמו אחי – בבתי המשפט הצבאיים של ישראל.

כמנהל של DCIP, אני מאמין שיש לנו הרבה במה להתגאות. במשך שלושה עשורים, יצאנו להגנתם של ילדים פלסטינים במערכת בתי הדין הצבאיים הישראלית, חיברנו אותם לתמיכה פסיכולוגית אחרי שחרורם, הכשרנו ילדים לתעד הפרת זכויות בקהילות שלהם, עבדנו עם רשויות שנושאות בחובות כלפי ילדים כדי ליצור מערכות תמיכה וסביבות ידידותיות לילדים, קידמנו את המטרות שלנו בבמות הלאומיות והבינלאומיות ועוד.

ועדיין, כשאני חושב על טבעה הקטלני של השנה החולפת, נתקע לי מספר מטריד בראש. מאז שנת 2000, שבה פרצה האינתיפאדה השנייה, הצוות שלנו תיעד הרג של 2,206 ילדים פלסטינים. 2,206 ילדים פלסטינים עם חיים וסיפורים עשירים כמו זה של עוביידה, עם משפחות שאהבו אותם, עם קהילות שמתגעגעות אליהם. יותר מ-2,200 ילדים שלעולם לא יגדלו לחיות בפלסטין המשוחררת.

בשני העשורים האחרונים, כמעט אף חייל או מתנחל ישראלי לא נשא באחריות על מותם של הילדים האלה. יש דין, ארגון זכויות אדם ישראלי, מדווח שהסיכוי שתלונה שהגיש פלסטיני לרשויות הישראליות על נזק או אלימות חיילים תוביל לכתב אישום הוא 0.7%.

בינתיים, במקום להטיל אחריות על חיילים שהרגו ילדים פלסטינים, הרשויות בישראל החליטו להפוך לפלילית דווקא את העבודה של DCIP. במשך שנים, רשת של ארגוני חברה אזרחית פרו ישראליים, בתמיכת משרד החוץ הישראלי וסוכנויות ממשלתיות נוספות, קידמו קמפיין בלתי פוסק של דה לגיטימציה ומידע כוזב נגד DCIP, בטענה שהעבודה שלנו להגנה על הילדים הפלסטינים לפי החוק הבינלאומי היא "טרור" או "אנטישמיות".

ההתקפות מהסוג הזה אינן חדשות לנו. אך כעת, הממשלה הישראלית הכריזה על DCIP ועל חמישה ארגוני חברה אזרחית פלסטינים נוספים כ"ארגוני טרור" – הסלמה ברורה, שלא רק מקשה על העבודה שלנו למען זכויות הילדים הפלסטינים, אלא גם מסוכנת ממש לצוות שלנו ולקהילות שאנחנו מייצגים.

הטענות של ישראל אינן מבוססות, ומעוותות חלקים עובדתיים ומשפטיים של עבודתינו. למרות זאת, הפעולות שנקטה ממשלת ישראל משפיעות בצורה שלילית על יכולתם של ארגונים כמו זה שלנו לספק סיוע חיוני לפלסטינים ולפעול למען זכויותיהם. כל זמן שהקהילה הבינלאומית מאפשרת לרשויות בישראל להתנהג בצורה כזאת ולא לשלם על כך שום מחיר, לא סביר שהפלסטינים בכלל והילדים בפרט יצליחו לזכות בצדק על העוולות שבוצעו כלפיהם.

אנחנו צריכים כעת שהקהילה הבינלאומית תשתמש בכל האמצעים שברשותה כדי לדרוש מהרשויות בישראל דין וחשבון על ההתקפות המכוונות שלהם לדיכוי ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כמו זה שלנו, ולפעול לסיום שיתוף הפעולה הבינלאומי והתמיכה במשטר האפרטהייד הישראלי.

אף שהתקפות האלה נועדו לפגוע במשאבים ובמורל שלנו, הצוות שלנו מחויב להגן על הילדים הפלסטינים עכשיו יותר מתמיד. נמשיך לפעול למען עתיד חופשי לכל הילדים הפלסטינים – לזיכרם ולכבודם של יותר מ-2,200 ילדים שחייהם נגדעו בעודם באיבם.

ח'אלד קוזמר הוא המנהל הכללי של הארגון הבינלאומי להגנה על ילדים – פלסטין (DCIP). המאמר התפרסם במקור במגזין 972+. תרגום: יונית מוזס