newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עונת הציד בישראל היום: קריאה לפטר מנהלת בי"ס שתמכה בבתה הסרבנית

איריס גור הביעה תמיכה בבתה נועה, סרבנית מצפון שריצתה 98 ימים בכלא. היא גם שיתפה פוסטים של נשים עושות שלום. הראיות האלו הספיקו לישראל היום בשביל לצאת בקמפיין לפיטוריה מתפקידה כמנהלת בית ספר. כך נראה טיהור פוליטי

מאת:

עיתון ישראל היום ממשיך לסמן מטרות ולקרוא לפיטורים של מי שאינם הולכים בתלם, הפעם בשת"פ עם תנועת הימין "אם תרצו". אחרי שבשבוע שעבר ניסו להוביל, ללא הצלחה, לפיטוריה של העיתונאית מקבולה נסאר, ביום שלישי האחרון העיתון של ראש הממשלה שם על הגריל את  איריס גור, אמה של הסרבנית נועה גור-גולן, ומנהלת בית ספר יסודי. גור הביעה תמיכה וגאווה בבתה, שבחרה לסרב, לשלם מחיר ולשבת בכלא כדי לנהוג על פי צו מצפונה, מה שהופך אותה ל"עוכרת" שאינה ראויה לנהל בית ספר. או כפי שהגדיר זאת מתן פלג מתנועת אם תרצו: "לא הגיוני שבתי ספר יובלו על ידי מנהלים שאינם מאמינים בזכותה של המדינה להגן על עצמה"

הכתבה נפתחת במילים: "חינוך לסרבנות? איריס גור, מנהלת בית ספר יסודי ממלכתי ועובדת של משרד החינוך העלתה פוסט בדף הפייסבוק שלה המאדיר ומעודד את בתה ושכמותה לסרב להתגייס לצה"ל". בהמשך מדווח כתב ישראל היום, יאיר אלטמן, שאיריס גור ליוותה את בתה אל הכלא הצבאי, ואף השתתפה בהפגנות למענה, ואף מגלה לאחר תחקיר מעמיק בעמוד הפייסבוק של גור כי שם "ניתן למצוא אמירות פוליטיות קיצוניות ושנויות במחלוקת ובהן שיתופים מאתרים פלשתיניים על מעצר ילדים על ידי הצבא ו"טרור נגד ילדים" שמפעיל כביכול הצבא ופוסטים של נשים עושות שלום." כידוע, בשביל כתבי ישראל היום המילים שלום ונשים מהוות את תמצית כל האימה.

הבוקר (חמישי) דיווח ישראל היום שהקמפיין הצליח, הלחץ עבד: משרד החינוך יזמן את איריס גור לבירור כדי "לוודא שהתכנים אינם מהווים חלק מתוך הסביבה החינוכית של בית הספר".

> גברים, די לצופף שורות

איריס גור תומכת בביתה הסרבנית בכניסה לבקו"ם אחרי 89 ימי כליאה במצטבר.

איריס גור תומכת בבתה הסרבנית בכניסה לבקו"ם אחרי 89 ימי כליאה במצטבר.

השוו זאת בעצמכם

נועה גור-גולן סירבה להתגייס לצבא בשל אמונתה הפציפיסטית באי-אלימות, ומשום שהיא מאמינה שעליה לפעול באופן אקטיבי להפחתת האלימות ולכינון השלום. היא דרשה להכיר בבחירתה המצפונית שלא להתגייס ולעשות שירות אזרחי חלופי. לפני למעלה משבועיים החליט הצבא לשחרר אותה לאחר שריצתה במצטבר 98 ימים בכלא, בפטור שניתן על-ידי ועדת אי-התאמה לצבא בשל ״התנהגות רעה וחמורה״.

בראיון לידיעות אחרונות עם סירובה של נועה הסבירה איריס גור: "אם הילדה שלי מוכנה לשלם מחיר וללכת לכלא, גם אני מוכנה לשלם. אם מישהו יחשוב שאני עושה משהו לא בסדר, אז אני מוכנה לשלם כל מחיר כדי לתמוך בבת שלי. אני קודם כל אמא שלה. אומרים לי שאני מסכנת את מקום עבודתי, אבל אני 30 שנה במערכת וקשה לי להאמין שאם אני אומרת שאני תומכת בבת שלי, יפטרו אותי. מקסימום אקבל אזהרה או אקרא לשימוע. המורות בבית הספר שלי יודעות על בחירתה של נועה לא להתגייס וכך גם הרשות והפיקוח. אני ממש לא מסתירה. אני חיה בסביבת עבודה מבינה ומאוד מכבדת, שמאמינה באותם ערכים כמוני. התגובות ששמעתי לא היו שיפוטיות או עוינות, אלא מכבדות.

"נועה בת ה־19 עשתה בחירה משלה ואני תומכת בה, כי מגיע לה לחיות על פי תפיסת עולמה. היו לנו המון שיחות, שבהן שאלתי אותה שוב ושוב אם היא בטוחה במה שהיא עושה. אני לא אדם מקל, ולאחר השיחות האלו הבנתי שזו האמת שלה והיא לא יכולה אחרת".

> הפתק השישה עשר: הסרבנית הדס טל תיעדה את ימיה הראשונים בכלא

הסרבניות. מימין: הדס טל, תמר זאבי, עתליה בן אבא, נועה גור גולן, עמרי ברנס ותמר אלון (צילום: עידו רמון)

הסרבניות. מימין: הדס טל, תמר זאבי, עתליה בן אבא, נועה גור גולן, עמרי ברנס ותמר אלון (צילום: עידו רמון)

גור-גולן היא חלק מרשת "מסרבות" המלווה סרבני וסרבניות מצפון. בעקבות המתקפה על אמה מסרו היום בתנועה: "צעירות וצעירים רבים בוחרים מדי שנה להימנע בדרך זו או אחרת משירות בצה״ל, חלקם אף עושים זאת תוך הצהרת כוונות ברורה מתוך התנגדות לכיבוש ולמדיניותה של מדינת ישראל — ובשל כך משלמים לא פעם מחיר של כליאה ממושכת. מדובר בצעירים אמיצים שמול כל הנורמות והמוסכמות בחברה הישראלית המגויסת, בוחרים להציב עמדה, לעמוד על שלהם ולקחת אחריות".

ברשת "מסרבות הוסיפו כי: "עיתון ישראל היום מנהל מזה זמן מסע אובססיבי לשיסוי ההמון במתנגדיו הפוליטיים של פטרוניו בשלטון, והוא עושה זאת בלא כל יושרה עיתונאית מינימאלית, מבלי לבקש התייחסות ממושאי הכתבות, ותוך מחזור ירוד של ידיעות ישנות בעיתונים אחרים. הדבר לא מרתיע ולא ירתיע את ארגון מסרבות ואת עשרות הצעירים שימשיכו לפעול מתוך שיקול דעת, מצפון ואחריות על סביבתם ועל החברה הישראלית".

זו כמובן לא הפעם הראשונה שישראל היום מסמן מטרות שאינן ציוניות מספיק – אם בשל היותן שמאלניות מידי ואם בשל היותן ערביות, חלילה. סביבתו ותומכיו של של נתניהו עוסקים באינטנסיביות בטיהור פוליטי של המערכות האזרחיות השונות ממי שאינם תואמים לתפיסת העולם של הממשלה. בולטים במיוחד המאמצים ליצור מאזן אימה מול מורות ומורים שמעזים להביע עמדות שנתפסות כשמאלניות, ושאינן תואמות את רוח המפקד לפיה הרוב קובע ודווקא חינוך למיליטריזם ולשימוש באלימות נחשב לערכי. לעובדות ועובדי מערכת החינוך מותר לאחוז בדעות פוליטיות, ואף לבטא אותן, אבל כשרשימת המורים הנרדפים רק מתרחבת המסר ברור: יש דעות נכונות, ודעות לא נכונות, וכדאי לכם לחשוב עשר פעמים לפני שאתם כותבים מילים גסות כמו "שלום".

וכאן כל קוראת וקוראת מוזמנים לבחור בעצמן את התקופה ההיסטורית האפלה החביבה עליהן או את המנהיג המאיים ביותר העולה בזיכרונכם ופשוט להשוות בעצמכם.

הבחירה לסרב

לפני כשבועיים שוחרר הסרבן אופיר אברבוך לאחר שריצה 150 ימי מחבוש במצטבר. הסרבנית הדס טל שריצתה עד כה 60 ימי מחבוש, ממתינה בימים אלו להמשך הליכים מול רשויות הצבא, ומתכוננת לאפשרות של תקופת כליאה נוספת.

ביום שני הקרוב צפוי להתייצב סרבן נוסף בשערי הבקו"ם – מתן הלמן בן ה-20 מקיבוץ העוגן שצפוי להצהיר על סירובו להתגייס לצבא מטעמי מצפון, וככל הנראה ישלח מיד לכלא. הלמן אמר: "אני מוכן לשאת את התוצאות על מעשיי, מפני שאני לא מוכן לקחת חלק במערכת הגורמת לדיכוי של ישראלים ופלסטינים כאחד. חונכתי על ערכים אוניברסליים של אחווה אנושית, שוויון וחופש. בכיתה ט' התחלתי לגבש את תפיסתי המוסרית והפוליטית מתוך קריאה של ספרים ומאמרים, ולאט לאט נחשפתי למידע על הכיבוש ועל השפעתו על החברה בישראל. הבנתי שאינני יכול לקחת חלק במערכת הזו, ושיש צורך בשינוי יסודי בחברה שלנו. לכן בחרתי לסרב".

מתן הלמן מסביר למה הוא עומד לסרב להתגייס לצבא:

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf