גם מי שלא הצביעו אי פעם בעבר יוצאים היום: סיור בחירות ביפו

זאת כבר פעם שניה שאני מצביעה ביפו בבחירות הכלליות, באמצע היו גם הבחירות לעירייה, ובאף אחת מהן לא נראתה כזו תכונה ברחוב. יפו, שעברה טלטלה קשה בקיץ האחרון, בזמן המתקפה הישראלית על עזה, עדיין משתקמת מהשבר הגדול ביחסים בין ערבים ויהודים.

אם יש משהו שאני אוהבת בימי הבחירות האלה זה שכל השכונה נפגשת בחוץ. פתאום כולם יוצאים ויש תחושה של שותפות באוויר, גם אם לרגע. את הסיבוב שלי התחלתי כבר אתמול אצל דרוויש מהמכולת ברחוב שבטי ישראל. הוא הולך להצביע בפעם הראשונה בחייו. לרשימה המשותפת. במכולת נמצאים גם אמינה שהצביעה בבחירות הקודמות ליכוד והפעם תצביע למחנה הציוני, וג'ומעה שמצפה להפתעה של המושתרקה (הרשימה המשותפת).

אצל אבו חסן אתמול היה דליל ורגוע. היום כבר עומדים שם בתור ארוך ומחכים לחומוס. בפנים כל העובדים ששוחחתי איתם מצביעים מושתרקה. "רק שליברמן יעוף", הם אומרים. בפעם הקודמת הצביעו טיבי או חד"ש ועכשיו כולם מאוחדים. מושתרקה היא המילה שנישאת כאן באוויר, וגם המילה נאחס. מייחלים לשינוי וחוששים להתאכזב.

> בדרכים: כותבות וצלמי שיחה מקומית מדווחים בחירות

בין אבו חסן למכולת של עבד אני פוגשת בחור מחולון. הוא עדיין מתלבט בין בנט לכחלון ללפיד. "ללפיד יש כוונות טובות בהיבט הכלכלי חברתי. אין לו אינטרסים כמו לשאר. ובנט – הוא יודע למתג את עצמו מעולה. הוא נותן לך תחושה שהוא לא ייתן מילימטר לערבים, ובזה אני תומך", הוא מסביר. כשאני שואלת אותו על ביבי הוא אומר לי "אבל רק לא ביבי" הוא אפילו מוכן להגיד שהוא מעדיף את בוז'י "אבל לא עם קואליציה של השמאל המרצ והערבים".

תמיד סבלנו מהמערך

במכולת של עבד אני פוגשת את רבקה שהצביעה בבחירות הקודמות ש"ס, ולא תצביע להם שוב. "הם לא עזרו בכלל. אז עכשיו אני מתלבטת. אולי בסוף אני אבחר בבוז'י, אולי הפעם יצא לי טוב". אצל הירקן, מספרת לי בחורה צעירה, יהודיה, שכברירת מחדל היא תצביע הפעם מרצ. "אם המחנה הציוני היה עם שם קצת יותר מכיל ופחות מדיר היה לי יותר קל לבחור בהם", היא מסבירה, ומנידה בראשה לעבר הנשים הפלסטיניות לצידנו.

השאלות שלי על הבחירות מעוררות ויכוח קטן בין הקופאיות. הקופאית היהודיה מספרת שהיא שוקלת להצביע לביבי. "אין לך כניסה לכאן אם את מצביעה ביבי", אומרת לה הקופאית הערביה בצחוק, ואחרת מציעה לה, "תצביעי לפיד, הוא חתיך".

יוסי מהפיצוחים הוא ליכודניק. "תמיד ליכוד. גם אשתי ליכוד, אבל הפעם הילדים מתנדנדים לכחלון". הוא בטוח שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, לא משנה מה יהיו התוצאות. "את אשכנזיה", הוא מציין, "אבל אני לא. אנחנו תמיד סבלנו מהמערך ובחיים לא נצביע להם. רק ביבי".

אחמד, הבעלים של בית הקפה השכונתי "דאבל אספרסו" מצביע גם הוא למשותפת. "צריכים כוח בכנסת למגזר הערבי", הוא מסביר. הוא מקווה שהרצוג וליבני ינצחו "רוצים את השמאל בשלטון. לתת להם הזדמנות. מספיק עם כל המלחמות והגזענות, נמאס כבר". הוא עדיין נושא את צלקות הקיץ האחרון: "זה היה קשה. במיוחד ביפו, שבה הדו קיום מאוד חזק, סיטואציה של מלחמה עושה אווירה לא נעימה. בקיץ אנשים לא באו ליפו ועוד קצת והייתי צריך לסגור את העסק. אנשים שאין להם שקט נפשי לא יוצאים מהבית לבלות".

> הבחירות בישראל בתקשורת הפלסטינית: מהגרזנים של ליברמן ועד המשותפת

בקלפי שהצבעתי בה, בבית הספר הדמורקטי, האווירה נרגשת. בכניסה לקלפי דוכנים של המחנה הציוני, מרצ וש"ס, והתור בקלפיות ארוך. זוג צעיר יוצא מהקלפי מחוייך. הם הצביעו למחנה הציוני. "יש תחושה טובה", הם אומרים ומייד מסייגים, "אבל עוד מוקדם מדי לפתוח פה". אני צוחקת עליהם שהם מתנהגים כמו אוהדי הפועל, אבל מסתבר שהבחור דווקא מכביסט שרוף. כשאני לוחצת קצת הם אומרים שהפעם התחושה היא שיש סיכוי טוב. "בבחירות הקודמות היתה הרגשה שאנחנו רק מחזקים את האופוזיציה. הפעם זה שונה. צריך רק שאנשים יצאו להצביע".

בחוץ, הדוכן של ש"ס נראה קצת מיותם. הפעילים מסבירים שזו לא ממש האזור של התומכים שלהם. "פה מצביעים כל הצפונים שעברו ליפו. בעיקר הכלבים שלהם באים להצביע", הם צוחקים ומצביעים לעבר שורת הכלבים שקשורים ברצועה לגדר בית הספר בזמן שבעליהם נכנסו לממש את זכותם.

אני משוחחת עם כמה כמה פעילים יפואיים שהגיעו להצביע. בבחירות הקודמות הם הצביעו בל"ד, והפעם יצביעו לרשימה המשותפת. "התחושה היא שאנשים ברחוב מאוד בעד. בעג'מי יש תורים ארוכים, אנשים שלא הצביעו אף פעם יוצאים מהבית, גם כאלה שתמיד החרימו. האחדות, זה שאנחנו ביחד, זה החלום של כל הערבים, והוא מתגשם, אז צריך לתת לזה הזדמנות".

> למה בדרום לא מצביעים, והאם הפעם זה ישתנה?

רוצים להרגיש קיימים

בבית הספר ברחוב פסטולוצ'י האוכלוסיה קצת שונה. בקלפי הזה המצביעים הם קצת פחות תל אביבים לשעבר, שהגיעו בעקבות ההייפ ומחירי הדיור, ויותר נשים פלסטיניות לצד נשים חרדיות. אלה גם אלה בכיסוי ראש. בכניסה דוכנים של הליכוד, ש"ס, המחנה הציוני ומרצ, ובחור אחד שמחלק פתקים של המשותפת עליהם כתוב "ודעם". אנשי הרשימה המשותפת מודאגים מבלבול אפשרי בין הפתקים שלהם לפתקים של הרשימה הערבית (שהודיעה על פרישה).

סמי אבו שחאדה, מספר 6 ברשימת בל"ד, איש הרשימה המשותפת ופעיל פוליטי יפואי מרכזי חולף על פנינו כרוח סערה. סיפרו לו שהפתקים של המשותפת לא מוצגים בקלפיות כראוי והוא מגיע למקום לבדוק אם יש בעיות. גם הוא מרגיש שהרחוב ער, אבל לא מוכן להתנבא בשעות האלה.

> מזרח ירושלים: יום בחירות בסימן פינויים והריסות בתים

ראיסה איברהים הגיעה להצביע מלווה בבתה הצעירה: "תמיד התלבטתי למי להצביע כי היינו מופרדים. בבחירות הקודמות הצבעתי מרצ, אבל עכשיו, כשכל הערבים מאוחדים הבחירה היתה קלה. אני מקווה שהרשימה המשותפת תהיה חלק מהממשלה הבאה ושהיא תקבל בערך 15 מושבים. ייצוג כזה בכנסת יכול לשפר את המצב הכלכלי שלנו, וגם ברמה הפוליטית אולי נוכל להגיד שאנחנו פלסטינים בלי להרגיש מאויימים".

כשאני חוזרת הביתה אני פוגשת בכניסה את השכנות פיירוז וויקי. פיירוז אופטימית כמו תמיד, ומקווה שהבחירות יזעזעו קצת את המדינה: "אני מרגישה שהפעם נצליח לשנות משהו. אולי זה לא יהיה הרבה אבל אנחנו נוכיח שאנחנו באמת נמצאים פה. שלא יוציאו אותנו יותר מהבתים שלנו, שלא ירצו לזרוק אותנו מפה. אנחנו כאן כל החיים שלנו. נולדנו פה. אנחנו קיימים".

> בחירות של תקווה