newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המשבר באוקראינה מפלג את ציבור העולים בישראל

בעוד שרוב הציבור הישראלי עוקב בדריכות אחרי שיחות השלום והמתחים בקואליציה נשואות עיני דוברי הרוסית בארץ למקום אחר. כך מפלג המשבר באוקראינה את ציבור העולים ויוצר בו מחנות פוליטיים חדשים

מאת:

בשבועות האחרונים מתחוללת ברחוב הרוסי בישראל סערה שלא מורגשת בתקשורת הישראלית, אבל מעסיקה את כלל הקהילה ואת התקשורת בשפה הרוסית בארץ. חברויות ישנות מתפרקות, אויבים הופכים לחברים. כל דיון בכל עניין בסופו של דבר מגיע לנושא האחד שמעסיק את כולם. נראה כי אפילו הכרזה על הסכם שלום עם הפלסטינים תגרור פחות תגובות ממה שגוררת עוד הודעה שגרתית על המתרחש שם.

הנושא הזה הוא אוקראינה.

את מה שקורה באמת באוקראינה אפשר לתאר באמצעות בדיחה שרצה ברשתות החברתיות בשפה הרוסית: שני פרשנים פוליטיים נפגשים ומדברים כמובן על אוקראינה. אחד שואל את השני, אתה מבין משהו על מה שהולך שם? השני אומר ברור, אני אסביר לך. לא צריך, אומר הראשון, להסביר גם אני יכול, אבל האם אתה מבין מה קורה שם?

בלי להיכנס יותר מדי לניתוח ההתרחשויות, אפשר לומר בוודאות שהנושא הזה יוצר מחנות חדשים ומפרק מחנות קיימים בקרב קהילת דוברי הרוסית בישראל. בדומה לחברה הישראלית גם בקרב העולים יש חלוקה ברורה בין ימין לשמאל, ובכל הנוגע לסוגיות הקשורות לחברה ולפוליטיקה בישראל השמאל והימין ברחוב הרוסי דומה מאוד לחברה הישראלית כולה. אבל הנושא האוקראיני מערבל לגמרי את החלוקה המסורתית למחנות. אם אפשר היה לצפות מהשמאל הרוסי לתמוך באופן גורף באוקראינה ולהתנגד לפוטין, במציאות יש תמיכה במדיניות רוסיה גם בקרב השמאל וגם בקרב הימין של העולים החדשים.

הפגנה מול שגרירות רוסיה (אליסה סתיו)

הפגנה מול שגרירות רוסיה בתל אביב (אליסה סתיו)

נוצר כאן מצב אבסורדי שאנשים שפועלים בארץ נגד הכיבוש של ישראל בשטחי פלסטין, תומכים בכיבוש של רוסיה בחצי האי קרים, וזאת בטענה שהמהפכה האוקראינית נעשתה על ידי לאומניים קיצוניים שלא משקפים את רצון העם האוקראיני. מצד שני, אנשים שלא מוכנים לשמוע על תהליך שלום עם הפלסטינים תומכים בזכותה של אוקראינה לשמור על ריבונותה בשטחים שלה ויוצאים נגד הכוחניות המוגזמת של פוטין, אם כי גם בצד הזה יש אנשים שמתנגדים למדיניות רוסיה. ח"כ עפו אגבריה ממפלגת חד"ש למשל, דובר רוסית שוטפת  שדעותיו בנושא הסכסוך ידועות, תומך ברוסיה ובפעולות שלה באוקראינה, תוך שהוא יוצא נגד האנטישמיות והלאומניות שם, שלטענתו אפשר למגר רק על ידי שלטון רוסי חזק.

דבר אחד ניתן לומר בוודאות כבר היום, וזה שדוברי הרוסית בישראל מחוברים למדינות המוצא שלהם הרבה יותר ממה שניתן היה לשער. לחלק מהעולים עדיין יש שם משפחה וחברים וחלקם פשוט מחוברים למקום בו גדלו. במלאת יותר מעשרים שנה לגל העליה הגדול הציבור הזה, המונה קרוב למליון איש, עדיין מתעניין בפוליטיקה של מדינות חבר העמים לא פחות ואפילו יותר מאשר בפוליטיקה של מדינת ישראל. כנראה שהחיבור הרגשי למדינת המוצא עדיין חזק.

ובכל זאת ראוי להתעכב על עוד שני דברים מעניינים בהקשר של אוקראינה. הראשון הוא הקוטביות בה רואה ציבור דוברי הרוסית את המהפכה וההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים. המבט בו האנשים רואים את המציאות שם היא של שחור או לבן, רוסיה או אוקראינה, מזרח או מערב. המורכבות של כל סכסוך, המורכבות אותה ציבור העולים הצליח למצוא בסכסוך הישראלי-פלסטיני, נעלמה בדיונים על אוקראינה. נשארה רק הפרגמאטיות. יכול להיות שזה קורה בגלל הקצב המהיר של האירועים שלא משאיר זמן לניתוח מעמיק או בגלל שהנושא טרי מדי ועדיין לא הספיק לצבור את העומק הדרוש, או שאולי המורכבות בכלל לא קיימת.

הדבר השני, ובעיני המפתיע מכל, הוא המעורבות של אנשים צעירים בשיח הציבורי בנושא. מדובר באנשים שנולדו בארץ או עלו בגיל צעיר ועדיין מספיק מחוברים לשם כדי שגם בעצמותיהם הנושא יבער. על כך אפשר רק להגיד שכנראה אפשר להוציא את העולים מחבר העמים אבל אי אפשר להוציא את חבר העמים מהעולים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf