טל גלבוע מזהה נכון: אתם באמת צריכים להשתנות

יש סערות שעדיף לתת להן לגווע. בשפת אינטרנט, לא להאכיל את הטרול. ואכן, כפי שהצביעו כבר רבות, טל גלבוע היא התגלמות טרולית מזוקקת שמכרה בנזיד עדשים לא רק את עצמה, אלא גם את הבת שלה בה היא התגאתה ותמכה עד לפני רגע.

ואכן, גלבוע המניפולטיבית אינה מעניינת כשלעצמה, וסביר להניח שהיא נהנית מתשומת הלב הרבה. אבל לא רק היא נהנית מכך, אלא גם חבריה ומפיקיה ב"ערוץ המורשת" וכלל תנועת הנגד שהיא והם חלק ממנה – שמאיימת לא רק על הקהילה הגאה, אלא על כל מי שמבקשת לשנות את המציאות לטובה.

למקרה שפספסתן: שלשום (שלישי) התרעמה טל גלבוע עקב הכרזת השר הורוביץ ומשרד הבריאות על איסור טיפולי המרה בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14. הדברים המרכזיים, שזכו מאז להתייחסות ולגינוי, היו טענתה שמיניות שונה יכולה גם להיות נרכשת, והכעס שהביעה על הגעת ארגוני הקהילה הגאה לבית הספר של בתה, שכבר יצאה מהארון.

כאמור, כבר התברר מאז שבעבר גלבוע תמכה בפומבי לא רק בבתה, אלא גם בבית הספר שלה שהתיר לה ללכת למצעד הגאווה על חשבון הלימודים. עם זאת, התפנית של הזוכה הטבעונית המפורסמת בתוכנית "האח הגדול" לא החלה כאן. מספיק להזכיר את הפיכתה ל‏‏‏‏‏‏‏יועצת ראש הממשלה נתניהו לענייני בעלי חיים, או את היותה פאנליסטית קבועה בתוכנית המצליחה של "ערוץ המורשת" שכבר חוללה בעבר סערות סביב שוויון מגדרי.

לכל מי שטבלה אצבע בפוליטיקה גאה, ויכוחים מהסוג הזה מוכרים לעייפה: זה אומר "נרכש ובר שינוי", זה אומר "מולד וחף מפשע" – אך אלה גם אלה אין מטילים ספק בעצם הפשע. אם ברצוננו לצאת מהמלכוד הלהט"בפובי הזה ולקטול את הטרול, כדאי לעצור ולהקשיב רגע לכמה ניואנסים שהתפספסו.

כשטל גלבוע אומרת ש"זה נרכש גם", היא מתייחסת ל"התנסויות וכולי, של אנשים שמנסים גם וגם" – כלומר, על ביסקסואליות, אולי גם על א-בינאריות וזהויות מגדריות אחרות על הרצף המיני והמגדרי. וכאשר היא מתארת מי מגיעים לבית הספר של בתה, היא אומרת "מכל הקשת הלהט"בית" ומפרטת: "טרנסג'נדרים וזה".

היום היא פרסמה ציוץ שבו היא משוויצה בדגל הלסבי שנישא על קיר החדר של בתה, ובמקביל מקללת את ארגוני הקהילה שהציעו לבתה חיבוק עקב דבריה של אמה: "טפי עליכם! את הידיים המטונפות שלכם אתם תעיפו ממנה, ברור?!". בציוץ המשך היא כתבה: "כדאי שתבדקו נשמות אנשי סובלנות והכלה למה המוני אנשי הקהילה אשכרה מפחדים מכם, מאות הודעות של הומוסקסואלים שתומכים בי ואשכרה מפחדים להתבטא בפומבי, אולי כדאי להסתכל קצת פנימה?".

זה מה שרואים כשנכנסים אליי הביתה
אז לאגודה למען הלהטב בישראל וחושן עצמם
אתם בושה, ארגונים פוליטיים, אתם מתייגים את "הבת של טל גלבוע רוצים לתת לך חיבוק ולהגיד לה שהיא מקובלת כפי שהיא"
טפי עליכם! את הידיים המטונפות שלכם אתם תעיפו ממנה, ברור?!
מצטערת על כל תמיכה שלי בכם אי פעם pic.twitter.com/OSCoRi7UrY

— Tal Gilboa???????? (@talgilboa) February 17, 2022

לא סתם הזהויות השוליות יותר הן אלה שמטרידות את גלבוע מעצם המחשבה שהן פוגשות את הילדה שלה. אמנם אני בספק שמאות הומואים (סליחה, "הומוסקסואלים") שלחו לה הודעות תמיכה חשאיות, אבל גלבוע מגלמת כאן קו הפרדה נושן וברור בין להט"ב (כלומר הומואים ולסביות) טובים ונורמליים לבין השאר. הראשונים מתורצים כאומללים שלא בחרו בשונותם, אלה שכעת מבקשים אך ורק "הכלה" ו"קבלה" כדי שיוכלו להיות כמו כולם ולהקים משפחה. לעומתם, הקווירים הסוטים, מדומים כפדופילים שמנסים לפתות וללכוד את הילדים הסטרייטים התמימים.

למעשה, ההפרדה הזו היא שקר. אלה אותם דימויים שהופנו להומואים עד לפני עשורים בודדים על ידי אותה בורגנות שגלבוע הריאקציונרית מייצגת, והם עדיין מופנים כלפיהם בידי גורמים פחות מנומסים. אך אם נחזור לנושא הדיון המקורי – טיפולי המרה – אולי נבין שההבדל טמון בחוסר היכולת להצדיק את קיומה של הקבוצה השנייה באמצעים של אפולוגטיקה מדעית וחנפנית.

כן, אנחנו סוטות מבחירה

באופן צפוי, בתגובה לדברי הבלע של גלבוע, רבים מיהרו לגונן ולטעון שזהויות מיניות ומגדריות אינן עניין של בחירה. מכאן, מה שארגונים כמו חוש"ן עושים אינו מתיימר כלל לשנות אף אחד – זה הרי בלתי אפשרי. המטרה היא, הם אומרים, אך ורק להיאבק בלהט"בפוביה בבתי הספר ולהראות לנוער הגאה שהוא אינו לבד. כמובן, המטרות האלה הן חשובות – לא סתם עבדתי בחוש"ן בעצמי במשך שלוש שנים, וגם אני הייתי שמחה אם דמויות להט"ביות היו מגיעות לבית הספר שלי כשהייתי נערה (במקומם, הביאו לנו איזה פסיכולוג אידיוט שניהל דיון פתוח עם על האם בנים שאוהבים להתחבק הם הומואים).

אבל אם אנחנו לא רוצות להתכופף לכללי הקבלה הסטרייטית, אנחנו מוכרחות לשנות פרדיגמה: הרעיון הזה שאנחנו לא באות לשנות אף אחד הוא שקר. לא רק שמיניות ומגדר אינם דברים מקובעים וחד-משמעיים, כפי שנהוג לחשוב עליהם, אלא שלא ניתן להיאבק בלהט"בפוביה באופן רציני בלי להיאבק בסטרייטיות עצמה.

אנחנו צריכות להעז לחזור ולומר: כן, אנחנו סוטות. סוטות מבחירה. סוטות מה"מורשת" האלימה, האכזרית, הרצחנית והמשעממת להחריד שלכם. אנחנו מסרבות לעגן את הזהות והקיום שלנו במוסד המשפחה, שדרך שליטה על אמצעי הייצור (נשים) מייצר כוח עבודה ולחימה זול (גברים) בסדר הכלכלי והלאומי החולני והמשומן שלכם.

הרי בסופו של דבר, זה הסדר שהניאו-שמרנים של ערוץ המורשת באים להגן עליו. לראיה: מיד אחרי דבריה של גלבוע, שודרו דבריו של חבר הכנסת אבי מעוז ממפלגת הציונות הדתית, שהסביר כי האיסור על טיפולי ההמרה האכזריים פוגע ב"מי שמבקשים להתמודד עם נטייתם ולקבל סיוע מקצועי, בכדי שיוכלו להקים בית נאמן בישראל, בית של איש, אישה וילדים".

הברית בין אנשים כמו גלבוע, שמייצגים את החילוניות הבורגנית (הטבעונית!), לבין אנשים כמו אבי מעוז, היא שמאיימת עלינו יותר מכל כיום. ניתן לראות זאת בברית שכורתות בשנים האחרונות הטרפיות, טרנספוביות באצטלה פמיניסטית, עם גורמים ימניים, שמרניים וגזעניים. ניתן לראות זאת גם בחיבתו של עיתון הארץ הנאור לייצור סערות דומות.

בכל מקרה כזה, שני הצדדים מזהים נכון: בניגוד לדבריה של גלבוע, הסיפור שלנו אינו רק "עם הרבנים" או עם חבריה הניאו-שמרנים בערוץ המורשת, אלא עם דרך החיים הסטרייטית שמוכרחה להשתנות, אם ברצוננו להפסיק להיות נרדפות ואם ברצוננו להמשיך לחיות על הפלנטה הזו.

אז הנה מסר לשוחרי השלום והשוויון, שמזדעזעים מדבריה של גלבוע ומטיפולי המרה, אך מקבלים אותנו רק כי אין ביכולתם לשנות אותנו: הפסיקו להתבצר בעליונות שלכם, תמכו במאבק שלנו נגד הסדר שעד כה היטיב איתכם, שהולך ומתבהר יותר מתמיד כסכנה לעולם כולו.

יותר מכל, הבשורה הקווירית דורשת מכולנו לוותר על התשוקה לנורמליות. היא אומרת לנו שכדי ליצור עולם צודק וטוב יותר, כזה שאינו מבוסס על ניצול, עלינו גם לשנות מהיסוד דפוסים ומנגנונים חברתיים שהבטיחו לנו עד כה נוחות, רווחה ובטחון. בפשטות – עלינו להשתנות.

עלינו להשלים עם אבדן מסוים של מה שהיה לנו – וזה מפחיד נורא, בין אם אתה גבר סטרייט בעולם משתנה ובין אם את ג'נדרקוויר בארון בעולם שעדיין לא השתנה מספיק. אבל כמו בכל תהליך של אבל, ההשלמה עם האבדן היא הכרחית עבור המשך החיים. הטרולים המסוכנים ביותר הם אלה שממשיכים למכור לנו את הנתיב לאבדון.