newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

טייסים מאל על: נסרב להטיס פליטים בניגוד לרצונם

לפחות שלושה טייסי אל על פרסמו בימים האחרונים הודעות פומביות בהן הצהירו כי לא יסכימו לקחת חלק בהטסת מבקשי מקלט למדינות בהן נשקפת להם סכנת חיים

מאת:

שלושה טייסי אל-על פרסמו ביממה האחרונה הצהרות פומביות לפיהן יסרבו לקחת חלק בגירוש פליטים למדינות בהן נשקפת להם סכנת חיים.

הטייס יואל פיטרברג כתב בפייסבוק קריאה לכלל הטייסים:

מדינת ישראל מאוכלסת ברובה מיהודים שהיו בעברם הרחוק והקרוב, פליטים בארצות העולם. רובם המוחלט התאזרחו וחלקם הקטן נשארו פליטים. רובם עברו שואה, רבים גורשו מארצותיהם בכורח ורבים היגרו מרצונם להיטיב את מצבם למדינות טובות יותר שהסכימו לקבל ולטפל בהם.

דווקא אנחנו, היהודים, חייבים להיות קשובים, אמפתיים, מוסריים ומוליכי דעת קהל בעולם לטיפול בהגירה של פליטים, שסבלו וסובלים בארצות מוצאם.

נכון, מדינת ישראל צריכה גבולות ברורים וסגורים (שאין לנו ״בזכות״ הכיבוש, המתנחלים וממשלות ישראל לדורותיהן) וההגירה חייבת להיות מבוקרת. אבל, ואבל ג ד ו ל, פליטים שכבר חיים בקרבנו לא זורקים כמו כלבים שוטים, חזרה לארצותיהם, שם הסבל, אונס נשים וילדות ומוות בייסורים מחכה להם: דרום סודן ועוד ארצות באפריקה. יישארו ויטופלו כאן הפליטים לאלתר: כבני אדם. כמו שהיהודים היו בעברם פליטים ורצו שיטפלו בהם ולא יזרקו אותם. מבקש שתחליטו מי אתם ותחליטו באם לתמוך.

מרטין לותר קינג אמר שהדברים הנוראים בהיסטוריה קרו לא בגלל האנשים הרעים שביצעו אותם אלא, בגלל ״האנשים הטובים״ ששתקו בזמן שזה קרה.

אני לא אטיס פליטים מגורשים בניגוד לרצונם ולו אך מהסיבה החוקית (אין סיבה חוקית אחרת..) שהם עלולים לסכן את בטיחות הטיסה.

בפוסט שפרסם בפייסבוק כתב הטייס שאול בצר:

כבן לעם היהודי, שגדל והתחנך על ערכי הציונות, זו שחידשה את קיומו של העם בארץ ישראל, שחי כאן במשך כל חייו, ולקח חלק במבצעים מעבר לקוי האויב, אשר דרשו לא מעט אומץ ואמונה בצדקת דרכנו, הכרה במוסר היהודי וקדושת החיים של כל אדם באשר הוא, במטרה להבטיח לנו ולדורות הבאים שלעולם לא נהיה שוב פליטים הנתונים לחסדי אחרים.

אין שום מצב שאני כאיש צוות אויר, אקח חלק בהטסת פליטים/מבקשי מקלט בדרכם ליעד, אשר הסיכוי שלהם לשרוד אחרי ההגעה אליו (״מדינה שלישית״) שואף לאפס.

במשימה כזו אין צורך באומץ רב, אבל דווקא במשימה כזו לא אוכל לתפקד כנדרש ממני. כטייס וכאדם.

טייס אל-על נוסף, עידו אלעד, הצהיר בפייסבוק ״הצטרפתי לרבים וטובים מחברי, בהצהרה שלא אטיס פליטים אל מותם. לא אהיה שותף לברבריות זו".

> אנשי ונשות חינוך, כך נוביל את הנוער להתנגד לגירוש מבקשי המקלט

טייסי אל על מסרבים להטיס פליטים למותם. מטוס אל-על (תומר ניוברג/פלאש90)

טייסי אל על מסרבים להטיס פליטים למותם. מטוס אל-על (תומר ניוברג/פלאש90)

מעל ל-7,500 ישראלים כבר פנו, ביוזמת "זזים- קהילה פועלת", לאיגוד הטייסים הישראלי, אגודת התעופה הישראלית, וחברות שירותי הקרקע בנתב״ג וקראו להם: "עמדו בצד הנכון של ההיסטוריה ואל תשתפו פעולה עם הגירוש הבלתי מוסרי".

ב"זזים" (גילוי נאות: מקום עבודתה של זוגתי לחיים) מזכירים כי ההוצאה לפועל של הגירוש הבלתי מוסרי תלויה בשיתוף הפעולה של טייסים, וכי בחודשים האחרונים סרבו שוב ושוב טייסים באירופה להטיס פליטים על מותם, ובכך עצרו מאות גירושים. כך, למשל, טייסים גרמנים, בעיקר מ"לופטהאנזה" וחברת הבת שלה "אירוווינגס", הצליחו למנוע 222 גירושים במהלך 2017 תוך היאחזות בטענה שהטסה של מבקשי מקלט בניגוד לרצונם עלולה להוות סכנה בטיחותית לטיסה כולה. בלונדון, טייס סירב להמריא כאשר נודע לו שיש פליט מגורש במטוס.

בתחילת החודש אישרה הממשלה את ההסכם לגירוש פליטים למדינה שלישית. בחודש מרץ יסגר מתקן "חולות", ומבקשי מקלט שלא יסכימו לעזוב "מרצון" לרואנדה ואוגנדה (ואולי גם מדינות נוספות) שישראל טוענת כי הגיעה איתן להסכמות – יכלאו בכלא סהרונים. על פי הדיווחים, אותם הכחישו משרדי החוץ של רואנדה ואוגנדה, בעקבות ההסכם ישראל תשלם 5,000 דולר לראש של פליט שהמדינות יקלטו, גם ללא הסכמה של המגורשים. מבקשי מקלט שיעזבו לפני תום האולטימטום יקבלו "מענק" של 3,500 דולר. אלו שיתמהמהו יקבלו מענק מוקטן ויהיו בסכנה מידית של כליאה וגירוש בכפיה.

ההסכמים בין ישראל למדינות האפריקאיות אינם חדשים. כבר שנים ארוכות שמטוסים שיוצאים מישראל, ועוצרים בדרך לחניית ביניים במדינות כמו תורכיה וירדן, זורקים פליטים במדינות אלו אל הלא נודע. בניגוד להבטחות של ישראל כי ההסכמים מבטיחים שלמגורשים לא נשקפת סכנת חיים, מאות עדויות מוכיחות כי מרבית המגורשים כלל לא נקלטים במדינות הללו, אלא מתחילים בהן מסע נוסף של פליטות וסכנת מוות. הם חשופים לניצול והשפלות, סחר בבני אדם, מעצרים תכופים, תשלומי שוחד ואיומים. חלקם נופלים קורבן לכנופיות של חוטפים ומבריחים, או לידיהם של דאע"ש, ורבים שבוחרים לנסות את מזלם ולהגיע לאירופה מתים בדרך, בים או ביבשה.

חשוב לציין כי, על פי המידע שברשותנו, עד כה טיסות הגירוש לרואנדה מתבצעות גם על ידי חברות תעופה זרות מירדן (Royal Jordanian), מצרים (Egypt Air Air Sinai), טורקיה (Turkish Airlines) ואתיופיה (Ethiopian Airlines). הטיסות האלו לא מתבצעות באופן ישיר אלא כוללות עצירת ביניים, ואולי גם החלפת מטוסים, במדינות האם של חברות התעופה. ניתן לשער שישראל הגיעה להסכמות כלשהן המאפשרות את הגירוש הזה עם המדינות המטיסות בהן מתבצעות חניות הביניים.

עדיין לא ברור אם ובאילו היקפים ידרשו טייסי אל על למשימה, אולם מדובר בהצהרות שמבקשות להעביר מסר של סולידריות עם מבקשי המקלט, ובתקווה – מסר שישפיע גם על טייסי החברות האחרות שיתבקשו לבצע את העבודה המלוכלכת בשביל קברניטי המדינה.

> רוצים לסייע במאבק נגד גירוש הפליטים? זה מה שאפשר לעשות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf