newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שב"כ עיכב שלושה פעילים פלסטינים בדרך להלוויית אבו אלקיעאן

השלושה, פעילים פוליטיים מוכרים מהנגב, ביקשו להבין מהחוקרים במה הם חשודים. בתשובה נאמר להם "אנחנו השב״כ ולא צריכים להסביר שום דבר". עו"ד גבי לסקי: מדובר בחטיפה לצורך שיחת הפחדה

מאת:

המשטרה ורשויות הביטחון ממשיכות לרדוף את תושבי הנגב. אתמול (שלישי) עוכבו לחקירה שלושה פעילים פלסטיניים ידועים בנגב, בשעה שאלו עשו דרכם אל ההלוויה של יעקוב אבו אלקיעאן, תושב אום אלחיראן שנורה על ידי כוחות המשטרה בזמן הריסת ביתו בשבוע שעבר.

עיכובם של השלושה התבצע בבאר שבע ולאור יום, בזמן שאלו היו ברכבם. ״נסענו בשעה 10:30 ברכב אחד ברחוב הראשי בבאר שבע״, מספר אמיר אבו קווידר, אחד המעוכבים. ״הגענו לרמזור מול האוניברסיטה, ועצרנו באור אדום. שמנו לב שידידה שלנו עמדה ליד הכניסה לאוניברסיטה ונופפנו לה לשלום. פתאום, הגיעו שלוש מכוניות אזרחיות שאיגפו אותנו. מהמכוניות ירדו הרבה גברים עם כובעי משטרה ואלה הודיעו לנו שאנו מעוכבים לחקירה״.

מכאן, אבו קווידר ממשיך לתאר השתלשלות אירועים תמוהה, בלשון המעטה. ״לקחו שניים מאיתנו ושמו אותנו באחד הרכבים שלהם, וברכב שלנו השאירו את החבר השלישי שאיתו עלו שני שוטרים נוספים. הובילו אותנו אל חניון נטוש באיזור מתחם הביג בבאר שבע, שם הוציאו אותנו מהמכוניות, עשו עלינו חיפוש, בדקו את תעודות הזהות שלנו והודיעו לנו שוב שהם לוקחים אותנו לחקירה״.

פאדי מסמרה, 39, הוא בעל הרכב בו נסעו השלושה. ״לאחר העיכוב בביג, שמו את חברים שלי ברכב אחד, אותי ברכב שלי, ונהג של המשטרה נהג בפראות באוטו שלי. הרכב שלי ישן, וממש חששתי שהוא יתקלקל. יותר מזה, שמתי לב שאנחנו מתקרבים למחסום משטרתי (אחד מני רבים שהמשטרה הקימה כדי להקשות על ההגעה להלוויה. ר.י). הסברתי שאני מפחד שיירו עלינו כי האווירה מתוחה ורכב ששועט למחסום זה מסוכן. הם התעלמו לגמרי״.

השלושה הובלו לתחנת המשטרה ״עיירות״ הנמצאת בצומת שוקת. מהשלושה נמנע ליצור קשר עם בני משפחותיהם או עם עורך דין. אבו קווידר נכנס ראשון לחקירה, לא לפני שהוא עבר חיפוש גופני משפיל. ״שמו אותנו במעין פחון במתחם התחנה. מנעו מאיתנו מים ולדבר אחד עם השני. שלושתנו ישבנו עם הפנים לקיר. לאחר חיפוש גופני, הכניסו אותי לחדר חקירות בו היו ארבעה אנשים. אחד מהם הזדהה כ׳קפטן טאהר׳ ואמר לי בערבית: ׳ברוכים הבאים לשב״כ׳, כדי להרתיע אותי״.

> כשהתקשורת מוסיפה מלח ופלפל להסתה של הממשלה נגד ערבים

"השאלה המטופשת שלו הצחיקה אותי". מימין: פאדי מסמרה, אמיר אבו קווידר, ראפת עוואישה

"השאלה המטופשת שלו הצחיקה אותי". מימין: פאדי מסמרה, אמיר אבו קווידר, ראפת עוואישה

״אל תשחק בזין של אבא שלך״

מכאן, שלושת המעוכבים מספרים על חקירה שהתנהלה יותר כשיחה. ראאפת עוואישה (23), סטודנט למשפטים והמעוכב השלישי, מספר על שאלות רבות סביב ״תנועת הצעירים״ של הנגב – תנועה פוליטית צעירה של אקטיביסטים פלסטינים מקומיים. השלושה מספרים בהומור על החוויה, בצורה שמלמדת משהו על חוסר הפחד של הפעילים מטקטיקת ההפחדות האבסורדיות של השב״כ.

״שאלו את שלושתנו על אום אלחיראן ועל האירועים האחרונים״, עוואישה מספר. ״באיזשהו שלב, אחד החוקרים סיפר שהוא מתעניין בתנועת הצעירים כי בעבר הזמנו אנשים ׳לאירועים בהם היה פוטנציאל להפרות סדר׳, כלשונו. באיזשהו שלב הם נתנו לי הרגשה שהם משווים בין תנועת הצעירים לחמאס, ואז אחד החוקרים אמר לי: ׳אל תשחק בזין של אבא שלך׳, כנראה כדי לרמוז לי שלא כדאי שאכעיס אותו. המשפט המטופש הזה הצחיק אותי״.

שלושת הפעילים השיבו כי פעילותם חוקית ודרשו להבין במה מאשימים אותם ומדוע מונעים מהם פגישה עם עורך דין. החוקרים טענו בפניהם כי הם שב״כ וכי הם לא צריכים להסביר שום דבר.

פעולה לא חוקית בעליל

עורכת הדין גבי לסקי, מומחית לזכויות אדם, מספרת שהיא קיבלה פניה בעניין מאחד מארגוני זכויות האדם. על העיכוב של השלושה נודע למספר פעילים אחרים מהידידה של השלושה שצפתה במתרחש בשעה שאלו נחטפו בדרכם אל ההלוויה.

למשטרה יש היסטוריה ידועה של ״מעצרי מנע״ – מעצרים של פעילים לקראת הפגנות או אירועים אחרים כדי למנוע מאלו מלהגיע אליהם. לסקי טוענת שמדובר במשהו אחר.

״זה יותר מזה״, היא מתארת. ״מדובר בחטיפה לצורך שיחת הפחדה. אין שום סיבה בעולם שגוף שאמור לפעול על פי החוק יעצור אזרחים על דעת עצמו, ללא כל חשד וללא כל צו. זו לא פעם ראשונה שהשב״כ עושה זאת. מאחר ומדובר באנשים נורמטיביים, לא הייתה שום סיבה מוצדקת לפעולה בלתי חוקית בעליל זו״.

לסקי מספרת שמדובר בנוהל פסול של השב״כ שנועד למנוע התארגנויות. יתרה מזאת, לסקי לא הצליחה אפילו לאתר את העצורים גם לאחר שהתקשרה לכל התחנות באזור. בכל תחנה טענו שהם לא יודעים במה מדובר. לחבריהם של המעוכבים נודע מאוחר יותר שהשלושה עוכבו בתחנת ״עיירות״ כי אלו זיהו את רכבו של מסמרה בחניון התחנה בשעה שעברו ליד התחנה בדרכם אל ההלוויה.

לסקי מפנה ביקורת חריפה למשטרה ולשב״כ על התנהלותם. ״זו לא הייתה הפגנה אמש, אלא הלוויה. איזה הצדקה יש למשטרה להקים מחסומים בדרך אל ההלוויה כדי להקשות על אנשים להגיע ולחלוק כבוד למת?״, היא שואלת בכעס. ״ובכלל, התנהלות המשטרה מרגע תחילת הפרשה: הפסקת המשא ומתן הלילי בליל ההריסה באום אלחיראן, הירי אל עבר אבו אלקיעאן, ההודעות השקריות לתקשורת, אי מתן עזרה רפואית לפצוע (אבו אלקיעאן. ר.י), החזקת הגופה תוך התעללות במשפחתו של המנוח, תנאים מוזרים ובלתי הגיוניים לקיום ההלוויה ועכשיו עיכוב פעילים באופן לא חוקי: כל זה פשוט הזוי. זה פשוט גושפנקא למדינת משטרה״.

ביקשנו את תגובת השב"כ לדברים וזו טרם התקבלה. אם תגיע נפרסם אותה כאן.

> "אנחנו לא במשטר צבאי": הדרמה מאחורי החלטת בג"ץ בעתירת אבו אלקיען

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf