newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חנין זועבי פורשת: לא באתי להתייפייף, באתי לערער מציאות

אחרי 10 שנים בכנסת, ואחרי שהפכה למושא התקפות מרוב הפוליטיקאים היהודים, חנין זועבי הודיעה שלא תתמודד על מקום בכנסת הבאה. "הכנסת היתה מקום עוין כלפי, כפלסטינית וכאשה, אבל זה המאבק שהייתי חייבת לנהל"

מאת:

אחרי עשר שנים בכנסת, שבהן הביעה באופן חד את דעותיה והפכה למושא התקפות של חלק ניכר מהפוליטיקאים היהודים, מהימין ועד מפלגת העבודה ועד בכלל, הודיעה חנין זועבי שלא תתמודד על מקום בכנסת הבאה. "לא ניסיתי לדלל או להתייפייף", אמרה זועבי בישיבת הוועד המרכזי של בל"ד, "באתי לערער על המציאות מהיסוד".

הנה ההודעה שמסרה זועבי:

"אני מודיעה בזאת שלא אתמודד לבחירות לכנסת ה-21.

"מדובר ברגע בו נהוג בו לסכם תקופה לעשות חשבון נפש ולהביט אל העתיד. לא אחלק לעצמי ציונים. היו מי שהעריכו ואף תמכו במעשיי ובמה שייצגתי והיו (ויש ) רבים יותר ששנאו ונלחמו בי ובדעותיי.

"באהדה ובשנאה לא שלטתי, ועוד פחות בקנאה ובמלחמה אישית סמויה מין העין. בדבר אחד שלטתי: שלא אשאיר אף אחד אדיש למה שאני מייצגת. רצח האופי, ההסתה המתמשכת, הניסיון  – חלקו גלוי חלקו נסתר – הבלתי נלאה ובלתי נפסק להעלים אותי, להשתיק את קולי, לעוות את דעותיי ואף את דמותי, לפסול אותי, ולהרחיק אותי מהזירה הפוליטית, היו עבורי ציון 'טוב מאוד' שניתן לי מטעם כל אלה נגדם ונגד דעותיהם אני נלחמת.

"אני גאה שנתתי את כולי, ללא כל ניסיון לדלל או להתייפייף, או 'לנסות להתקבל'. באתי כנציגת מפלגה בשביל לערער על המציאות מן היסוד, על העוול שנגרם לעמי, ועל תחושת חוסר האונים שמאיימת על כל עם בשל העושק האכזרי.

הניסיון להשתיק אותי היה בשבילי ציון 'טוב מאוד'. חנין זועבי מעל דוכן הכנסת (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

הניסיון להשתיק אותי היה בשבילי ציון 'טוב מאוד'. חנין זועבי מעל דוכן הכנסת (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

"אני גאה בכל מה שעשיתי, והייתי חוזרת על אותם דברים שוב. ייצגתי את החזון של בל"ד, את הקול האותנטי של הקורבן, את האמת ואת הצדק של מאבקו של העם שלי, על פי היושר המוסרי ואינטלקטואלי שלי.

"וקצת מהאישי: הכנסת אינה מקום נוח, בלשון המעטה. עבורי היא אף הייתה עוינת; כלפיי כפלסטינית, ולא פחות כאישה. הרגשת הניכור רק הלכה והתעצמה: 'מאווי מרמרה' לא הייתה שם של אוניה או של הפלגה פוליטית, אלא הייתה כותרת למאבק שהייתי חייבת לנהל, ויש לנהל באופן יומיומי נגד התייחסות ועשייה קולוניאליסטיות.

"לא פחות גאה אני במפלגה שלי: בל"ד, בשל חזונה, 'מדינת כל אזרחיה', ולא פחות בשל מוכנותה להציב מודל של קורבן, אותנטי ובטוח בעצמו. ללא מודל זה, אנחנו נהיה הדהוד עלוב בשיח הקולוניאלי-ליברלי.

"ברגע זה של חיי, אחרי 10 שנים גדושות, אני מרגישה שהגיע הזמן להודות לכולם, ולשנות את המקום, אולם לא את הדרך, לחזק את המודל של בל"ד, למען דור פלסטיני חזק יותר, מאבק עיקש יותר, ואמונה שצדק ייעשה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf