newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המשטרה פושטת על דירות של צעירים ערבים בחיפוש אחר היורה מדיזינגוף

במסגרת החיפושים אחר נשאת מלחם, החשוד בירי בדיזינגוף, ערכה המשטרה שורת "ביקורים" בדירות של צעירים וצעירות פלסטיניים, כולל במעונות של אוניברסיטת תל-אביב. לא ברור כיצד יודעת המשטרה לאתר בתוך זמן כה קצר את הדיירים הפלסטיניים באזור, ומאידך, אולי גם לא כל כך קשה לנחש

מאת:

על רקע החיפושים המתמשכים אחר נשאת מלחם, החשוד בפיגוע הירי בדיזינגוף, מדווחים צעירים וצעירות ערבים רבים מאז אתמול על פשיטות משטרתיות וחיפושי פתע בבתיהם באזור רמת אביב, כמו גם במעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב.

כך כותב פעיל חד"ש, מחמד עבד אל-קאדר, בסטטוס שפרסם בעמוד שלו בפייסבוק היום, ראשון:

בניין חדש, 7 קומות, 28 דירות, אבל רק דירה אחת חשודה, דירה מספר 20 קומה 5.

דפיקה ״קלה״ בדלת, משטרה, לצערי הרב היה צפוי. מכל הבניין, ישירות לקומה 5 דירה 20 אבל זה ״רנדמולי״ כמובן.

טוב זה לא כיף כאשר מוחמד, מוחמד וקסאם יושבים בדירה בקור הזה, יותר מדי ״קיצוניות״ באותו זמן.

אז יאללה וואחד תעודות, וואחד בדיקה בדירה, וואחד חיפוש.

ולא, לא ממשיכים את החיפוש לדירה הבאה לחפש את נשאת מלחם, מזמינים מעלית והולכים לדירת הערבים הקרובה ביותר, ניתן לחפש בוייז: בעוד 200 מטרים, דירה של ערבים."

"אני לא יודע איך הם ידעו שבדירה הזו מתגוררים ערבים", אומר עבד אל-קאדר בשיחה, "אבל אני לא חושב שיש להם בעיה מיוחדת למצוא אותנו" הוא ממשיך בצחוק מריר.

לדברי עבד אל-קאדר, השוטרים הגיעו לדירה בסביבות השעה 2 בצהריים היום. הם לא הציגו צו חיפוש וגם לא תעודה מזהה. החיפוש, לדברי עבד אל-קאדר, לא היה אגרסיבי: השוטרים עברו בין החדרים, שאלו מי עוד מתגורר בדירה, כמה הם משלמים שכר דירה, מאיפה הם, וכדומה. "במשך חצי השנה שאני גר בדירה הזו, זאת הפעם הראשונה שהיה כאן ביקור כזה של המשטרה. אני יודע על לפחות 13 מקרים נוספים פה בסביבה", מוסיף עבד אל-קאדר. הוא הספיק לצלם את ניידות המשטרה ליד בניין מגוריו לפני שהמשיכו הלאה לדירת הפלסטינים הבאה.

> הערבים נוהרים לפיגועים בדיזנגוף: נתניהו משתמש בפיגוע להסתה

ניידות המשטרה מתחת לדירתו של מחמד עבד אל-קאדר

ניידות המשטרה מתחת לדירתו של מחמד עבד אל-קאדר

למה אתה עצוב?

אחד "הביקורים" המשטרתיים הנוספים נערך הבוקר בדירתם של חבייר סידאוי ובן דודו, באזור רמת אביב. אולי משום שבני הדודים הם במקור מכפר ערערה, כפרו של היורה, הביקור הזה היה פחות מנומס.

"הבוקר בסביבות השעה שבע התעוררנו כשמשהו כמו 15 שוטרים עומדים מעל המיטות שלנו עם רובים שלופים", מספר סידאווי. הפעם, השוטרים לא טרחו לדפוק. הם פשוט פרצו ונכנסו פנימה. גם הפעם, מיותר לציין, השוטרים לא הציגו צו חיפוש או תעודה מזהה.

"הם לא נתנו לנו לזוז כמעט, וליוו אותנו לכיור, לשטוף פנים. גם לא נתנו לי לגעת בטלפון, רק לכתוב מסרון למקום העבודה ולהודיע שאני מאחר, וגם את זה הם הסתכלו לראות כל מילה שאני כותב".

לדברי סידאווי, אל השוטרים הצטרף מאוחר יותר איש בלבוש אזרחי, ככל הנראה איש שב"כ, שתחקר אותו במשך כשעה. גם הוא לא הציג את עצמו בפני סידאווי ובן דודו. השניים נשאלו אם הם מכירים את היורה, מה דעתם על האירוע, מה הם עושים בחיים, וכדומה. "כשהוא ראה שאני שקט מאוד, הוא שאל אותי 'למה אתה עצוב'", אומר סידאווי.

על מקרה דומה מדווח גם יוסף אגבריה, שחי עם שני שותפים מהכפר ערערה. החיפוש בביתם שברמת אביב נערך אתמול, שבת, בצהריים, במתכונת זהה: מספר גדול של שוטרים הנכנסים לבית מבלי להציג צו חיפוש או תעודה מזהה, עוברים מחדר לחדר, שואלים כמה שאלות, וממשיכים לדירה הבאה.

דיווחים התקבלו על חיפושים דומים גם במעונות סטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב בהם מתגוררים סטודנטים וסטודנטיות ערבים. מזכיר תא חד"ש באוניברסיטה, חסן מסארווה, אמר לשיחה מקומית כי ידועים לו על כמה וכמה מקרים כאלה.

בתגובה לכניסת כוחות משטרה למעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב אמר יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה:

"הסיפור הזה מעלה מספר שאלות קשות גם לגבי התנהלות המשטרה וגם לגבי התנהלות האוניברסיטה. המשטרה שוב מזלזלת ורומסת את זכויותיהם של האזרחים הערבים ומאיימת על סטודנטים צעירים בניגוד לכל הליך משטרתי ומשפטי.

מעבר לכך עולה פה שאלה קשה לגבי התנהלות האוניברסיטה, והאם היא מעבירה מידע למשטרה על הסטודנטים שלה גם כאשר איש מהם לא עבר על החוק ואינו חשוד בדבר?

אנחנו נמצאים בקשר עם הסטודנטים ונדרוש תשובות מהמשטרה וממשרד החינוך".

לא ברור כיצד יודעת המשטרה לאתר במהירות כזו את הדירות שבהן מתגוררות ומתגוררים צעירים ערבים באזור. האם משמעות הדבר היא שמשטרת ישראל מנהלת מעקב אחר כל אזרח ערבי מחוץ לערים הערביות? האם כל אזרח ערבי הוא מבחינת משטרת ישראל חשוד בהגדרה? האם גם כאשר נערך מצוד אחרי חשוד חובש כיפה, נניח, המשטרה עורכת חיפושים בדירות של כל חובשי הכיפה בסביבה, או שהטיפול המיוחד הזה, פרופיילינג מובהק ובוטה, שמור רק לאזרחים הפלסטינים?

ממשטרת תל-אביב נמסר בתגובה: "איננו מוסרים פרטים מחקירות מתנהלות. בשל צנעת הפרט אין באפשרותנו להגיב".

> הפתרון לפשיעה בחברה הערבית הוא לא עוד אכיפה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf