חיילים חנקו והתעללו בפעילים ישראלים בהפגנה בביתא

חיילים תקפו שני פעילים ישראלים באלימות קשה ועצרו אותם במהלך הפגנה ביום שישי בעיירה ביתא נגד המאחז אביתר בגדה המערבית. מסכת ההתעללות שעברו הפעילים יונתן פולק וקובי סניץ כללה חניקת השניים באמצעות הנחת הברך על הצוואר, השלכת רימון הלם לעברם כשהם כפותים ועיניהם מכוסות, מכות, השפלות ומניעת טיפול רפואי. "אני לא יכול לנשום", נשמע פולק צועק מספר רב של פעמים בתיעוד המעצר.

ביום שישי התקיימה, כמדי שבוע, צעדת מחאה לעבר המאחז אביתר, שנבנה על אדמות העיירה ביתא וכמה כפרים פלסטינים נוספים. ביוני המתנחלים פינו את המקום במסגרת הסכם עם המדינה, אך המחאה במקום נמשכת בדרישה לפנות את כל הנוכחות הישראלית – המבנים והחיילים המוצבים במקום. בהפגנה בשישי נער פלסטיני נורה בפניו ובבית החולים נאלצו להוציא את אחת מעיניו, וכמה מפגינים נוספים נפצעו.

צילום: עבד אלרחמן יונס

צילום: עבדאללה אבו רחמה

בהפגנה השתתפו מאות אנשים. כמה מהם צעדו במעלה ההר שבראשו נבנה המאחז, בכביש עפר לכיוון כביש 55. כוח של כמה חיילים שהגיע למקום בג'יפ צבאי המשמש מפקדים התחיל לתקוף את המפגינים, לזרוק רימוני הלם ולירות לעברם מטווח קרוב רימוני גז. לאחר מכן הגיע למקום מפקד, שהורה לחיילים לעצור את פולק וסניץ.

ֿפולק וסניץ הם פעילים ותיקים המגיעים מדי שבוע להפגנות בגדה המערבית. הם נעצרו מספר רב של פעמים בעבר, אך מתארים את המעצר הנוכחי כ"אחד הקשים". שניהם מדגישים כי האלימות שהופעלה כלפיהם כפעילים יהודים היא חריגה, אך עבור פלסטינים מדובר בשגרה.

"נעצרנו חמש דקות אחרי שהגענו למקום", שיחזר סניץ את האירוע. "היינו במעלה ההר מול ההפגנה המרכזית. היינו בדיוק חמישה אנשים, צעדנו לבדנו. אז הגיע ג'יפ של מפקד (ג'יפ מסוג סופה, המשמש חיילים מדרגת מ"פ ומאלה; א"ז), ויצא ממנו נהג ועוד חייל. בשבוע שעבר היינו במצב דומה, וזה נגמר בוויכוח עם החיילים. הפעם הנהג התחיל לתקוף מיד, נגח בי וזרק רימוני הלם".

לדברי סניץ, הוא אמר לחיילים שהם מונעים מהם להתרחק, ואין להם צו שטח צבאי סגור, והם ענו ש"זה לא מעניין אותם".

כאמור, בשלב זה קיבלו החיילים הוראה לעצור את השניים. פולק שיחזר את רגעי המעצר: "הורידו אותי לרצפה ומשכו לי את הידיים אחורה, דרכו עלי והכתף שלי נפרקה ולא נתנו לי להחזיר אותה למקום. תוך כדי שהרביצו, אחד החיילים שם את הברך שלו על הצוואר שלי".

בשני תיעודים שונים – של הצלם עבד אלרחמן יונס ושל עבדאללה אבו רחמה – נשמע פולק צועק: "אני לא יכול לנשום". החיילים במקום ירו גז מדמיע והשליכו רימוני הלם על שני הפלסטינים שתיעדו את האירוע, והם נאלצו להתרחק מהמקום.

סניץ מספר: "אותו נהג לקח אותי מאחורי הג'יפ, קפץ עלי מאחורה והפיל אותי. כשהייתי על האדמה והחיילים היכו אותי – מכות בידיים, בעיטות, היה שם חובש שהשתתף בתקיפה – שמעתי את יונתן צועק שהוא לא יכול לנשום. לא נתנו לי לזוז ולראות מה קורה ליונתן".

אחרי הפיזור, האלימות התגברה

גם לאחר "פיזור" המוחים הבודדים ועיכוב השניים, מסכת האלימות התגברה. בשלב זה היא כבר לא תועדה, מכיוון שכל המוחים והמתעדים הורחקו מהמקום. לדברי סניץ ופולק, הם נלקחו מאחורי רכב צבאי נוסף שחנה במעלה ההר, כמה עשרות מטרים ממקום המעצר. "היינו מוקפים באולי עשרה חיילים", משחזר סניץ. "דפקו ליונתן את הראש בג'יפ, הפילו אותו לקרקע ושמו לו שוב ברך על הצוואר. שמעתי אותו צועק שוב שהוא לא יכול לנשום. אחרי זה שמו גם לי ברך על הצוואר".

סניץ מעיד כי למרות הניסיון העשיר שלו בהפגנות ובמעצרים, הוא לא זוכר אירוע כזה. "ריתקו אותי לקרקע יותר פעמים ממה שאני יכול לזכור, אבל אף פעם לא היה לי קשה לנשום. הפעולה הזאת היתה מודעת ומכוונת, זה היה אותו 'נהג' והצטרפו אליו אחרים, אך הוא הוביל (את התקיפה; א"ז) ושם את הברך על הצוואר שלי. אני מנחש שהוא ראה את זה בטלוויזיה".

סניץ אומר שהוא מתקשה לזכור כמה זמן נמשכה החניקה. "זה מלחיץ, הההרגשה שאי אפשר לנשום. צעקנו, אבל זה היה חסר טעם, זה רק שימח אותו יותר. זה הרגיש כמו נצח, יותר מכמה שניות, קשה להעריך. זה היה אירוע אינטנסיבי".

פולק סיפר: "העלו אותי למעלה כשהכתף שלי פרוקה. קיפלו אותי, משכו את הידיים שלי שהיו אזוקות מאחורי הגב". גם פולק אמר שהחייל ה"נהג" היה אלים ביותר. "הוא דפק את הראש שלי בדלת של הג'יפ וזרק אותי על הרצפה. הפילו את קובי על העורף כדי לאזוק אותו. היכו אותנו".

גם פולק וגם סניץ אמרו כי אותו חייל חנק את שניהם – את פולק פעמיים, בזמן המעצר ומאחורי הרכב, ואת סניץ פעם אחת. "מאחורי הרכב אותו חייל חנק אותנו. שנינו צעקנו", אמר פולק.

לאחר מכן הם נלקחו עוד כמה מטרים במעלה ההר, והושיבו אותם מתחת לעץ זית כשידיהם כפותות מאחורי הגב ועיניהם מכוסות בפלנלית – כמו שעושים בשגרה לעצורים פלסטינים. פולק סיפר שהעיניים שלו לא היו קשורות היטב, והוא היה יכול לראות את החיילים שעברו לידם. "מדי פעם באו חיילים ועשו כל מיני התעללויות קטנות – דחפו, ירקו, העיפו עלינו עפר". סניץ אמר: "זה גרם לחיילים בסביבה להתייחס אלינו כמו אל פלסטינים – תת-אדם לתפיסתם. הם ירקו עלינו, בעטו אדמה. כל אחד שעבר הרגיש צורך לתרום את חלקו".

בשלב מסוים, החייל שהוביל את מסכת האלימות זרק לעבר השניים רימון הלם. פולק, שכאמור הצליח לראות מבעד לכיסוי העיניים שלא נקשר היטב, זיהה אותו. "הוא בא שוב וחשב שאנחנו מכוסים וסימן לחייל אחר 'שקט' עם האצבע על הפה. הוא הלך מאחורינו וזרק רימון הלם". סניץ העיד: "הרימון נחת מאוד קרוב. היו לנו צלצולים באוזניים".

בהמשך הגיע שוב אותו חייל, התחזה בפניהם לרב סרן וניסה לדובב אותם. לאחר שהשניים נלקחו לכביש הראשי בהמתנה לכוח משטרה שייקח אותם לחקירה, אותו חייל הגיע ושאל אם שוחחו עם רב סרן. "אמרתי לו שנשמע שיש להם את אותו קול, ואז הוא הודה שהתחזה ואמר לי 'חד אתה'", שיחזר פולק.

סניץ העיד שהחיילים ניסו לדבר אתם ואמרו להם: "למה אתם שונאים את העם שלכם". "חזרנו וביקשנו טיפול רפואי, אבל הם סירבו, כולל פרמדיק שהיה במקום". גם פולק אישר שהיה במקום פרמדיק שלא הסכים לטפל בהם.

השוטרים שהגיעו למקום לקחו את השניים לתחנת המשטרה באריאל, ושם הם נחקרו על תקיפה ופולק על זריקת אבנים. "במשטרה השתנתי דם פעמיים והקאתי. הפנים שלי היו מפוצצות. החוקר רשם גרסה מפורטת על מה שקרה", אמר פולק. החוק ציין בחקירה כי השניים נראו שספגו אלימות, והורה להעביר את החומר למצ"ח.

בשעות הערב הם שוחררו ללא כל תנאים – דבר חריג יחסית למעצרים בהפגנות, כאשר המשטרה מבקשת בדרך כלל הרחקה ממקום המחאה או תנאים אחרים כמו תשלום ערבות. ככל הנראה גם במשטרה הבינו, לאחר שראו את החבלות על פניהם וגופם, כי לא היה בסיס לטענות החיילים. פולק וסניץ התפנו עצמאית לבית החולים תל השומר, שם נבדקו עד שעות הלילה ושוחררו.

"חשבתי שראיתי הכל. הייתי בהפגנות שבהם החיילים היו תחת איזשהו לחץ או משהו. כאן לא היה כלום. זה היה חמישה אנשים שטיילו לבד במעלה גבעה", סיכם סניץ.

ופולק סיכם: "כשהצבא נוהג באלימות כלפי יהודים זה חריג יחסית. פלסטיני במקרה הטוב היה רואה שופט צבאי אחרי ארבעה ימים במקרה הטוב. במקרה הרע הוא היה פשוט מת, כמו שבעת ההרוגים במאבק על ג'בל צביח (המקום שבו הוקם המאחז אביתר; א"ז)".

תושבי ביתא מוחים כבר חצי שנה נגד הקמת המאחז אביתר, שהוקם במהלך אירועי מאי. המאחז כלל עשרות מבנים, ובסוף יוני סוכם כי המתנחלים יעזבו את המקום והמדינה תבחן את מעמד הקרקע. המבנים נותרו במקום, ויש שם נוכחות קבועה של חיילים.

המאבק של תושבי ביתא והכפרים הסמוכים הוא מהגדולים והעוצמתיים שנראו בשנים האחרונות בגדה המערבית. מדי יום שישי מתקיימות במקום הפגנות של מאות אנשים ולעתים גם אלפים, וכמעט מדי ערב מתקיימות הפגנות ליליות מול המאחז. הצבא עושה שימוש נרחב בירי חי במהלך ההפגנות, ועד כה נהרגו שבעה מפגינים מירי הצבא.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "כחלק מהפרות הסדר השבועיות סמוך למאחז 'גבעת אביתר' הגיעו עשרות מפגינים לאזור שבו נאכף צו שטח צבאי סגור, ואף ניסו לעלות אל המאחז. בהגנת הכוחות לנקודה, פעילים ישראלים ופלסטינים שהיו במקום קיללו ואף תקפו את לוחמי צה"ל כשהתבקשו לפנות את המקום. יש לציין כי הכוחות ציינו בפני מפירי הסדר שהם נמצאים בשטח צבאי סגור.

"בעקבות האלימות שהפגינו נגד כוחות צה"ל, עוכבו שני מפגינים והועברו לטיפול משטרת ישראל. הטענות על חניקת החשודים והטחת ראשם ברצפה חסרות כל ביסוס. לוחמי צה"ל השתמשו בכוח סביר אל מול התנגדות החשודים למעצר. כוחות צה"ל הגיבו להפרת הסדר באמצעות אמצעים לפיזור הפגנות, עד לפיזורה".

למרות התיעוד שהראה בבירור את החניקה, בדובר צה"ל מתעקשים לטעון כי המעצר נעשה תוך שימוש ב"כוח סביר" וכי אין בסיס לטענות על החניקה.