חוץ מאלע"ד, אף אחד לא זקוק לרכבל לעיר העתיקה

יאריך את זמן ההגעה לכותל גם לתיירים וגם לחרדים. הדמיה של הרכבל מעל גיא בן הינום (מתוך מצגת הרל"י)

ההכרזה של שרת התחבורה מרב מיכאלי, כי הרכבל המתוכנן מעל גיא בן הינום אינו מיזם תחבורתי, לא הייתה צריכה להפתיע את שופטי בית המשפט העליון. כל מי שמכיר את הפרויקט יודע שזה דומה לילד הקטן מאגדות אנדרסן שצועק "המלך הוא עירום".

תוכנית הרכבל, שהרשות לפיתוח ירושלים ומשרד התיירות מקדמות, היא יוזמה של שמעורבים בה מקורבים לעמותת עיר דוד (אלע"ד), שעומדת להרוויח ממנה באופן ישיר, שכן תחנתו הסופית הרכבל צפויה להיות על גג בניין מרכז המבקרים של העמותה. אולם לא רק שמיזם הרכבל אינו תחבורתי, הוא גם איננו תיירותי והשיקולים העומדים מאחוריו אינם מקצועיים.

קצת רקע: הרכבל מתוכנן לצאת מ"מתחם התחנה", לעבור מעל גיא בן הינום והר ציון, להמשיך לאורך החומה הדרומית של העיר העתיקה ועד למתחם קדם, מרכז המבקרים של עמותת אלע"ד הנבנה בחניון גבעתי לשעבר. את המיזם מקדמת הרשות לפיתוח ירושלים, גוף שחציו עירוני וחציו ממשלתי, אולם הוא זכה למסלול אקספרס. התוכנית לא עברה את ועדות התכנון של העיר, לא את הוועדה המקומית ולא את המחוזית. היא זינקה ישר לשולחנה של הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל), וזכתה לדיון מהיר של יומיים בלבד טרם אושרה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

כדי להצדיק את הפרויקט, הציגה הרשות לפיתוח ירושלים תמונה של אוטובוסים העומדים למרגלות העיר העתיקה וטענה שהתמונה הזו חוזרת על עצמה מדי יום. על סמך תמונה זו נטען שהרכבל ישפר את המצב התחבורתי סביב העיר העתיקה לטובת התיירים ותושבי האזור כאחד וכן ישמש כאטרקציה תיירותית ממדרגה ראשונה.

במסגרת עתירה שהגישה נגד הפרויקט שורה של ארגוני סביבה, ארגונים ירושלמיים וכן נציגי היהדות הקראית, הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי לאחר שיוזמי הרכבל לא הצליחו להציג נתונים תחבורתיים המצדיקים את קיומו.

טענת היזמים כאילו צריך 45 דקות כדי להגיע ממרכז העיר לעיר העתיקה לא מבוססת על עובדות: המרחק מבניין העיריה בכיכר ספרא לשער יפו, הכניסה ראשית לעיר העתיקה, הוא 700 מטר בלבד. קו אוטובוס מספר 2 מגיע מכיכר צה"ל דרך שער יפו ועד לכותל תוך שמונה דקות. זו כנראה הסיבה לכך ששרת התחבורה הכריזה שהפרויקט איננו תחבורתי. ההתקוממות נגד ההכרזה מהצד הימני של המפה הפוליטית – בלי להביא עובדות – רק מוכיחה שהפרויקט נועד לצרכים פוליטיים יותר מאשר לענות על צורך תחבורתי.

הצליינים הנוצרים משתמשים בדרכים אחרות

כמורה דרך ומדריך תיירים מנוסה איני רואה תועלת כלשהי במסלול המתוכנן של הרכבל. הוא אינו רלוונטי לרובם המוחלט של הצליינים הנוצרים המגיעים לסייר בעיר העתיקה. התיירים האלה מתחילים את הביקור שלהם באתרים הנוצריים בהר הזיתים ובגת שמנים, ואחר כך ממשיכים באוטובוס לשער האשפות, יורדים ממנו, ונכנסים דרך השער לעיר העתיקה לכיוון הכותל. הרכבל יאלץ את התיירים הצליינים, וגם את התיירים האחרים, לנסוע  לתחנה הראשונה שלו שאינה יעד ביקור (מתחם תחנת הרכבת הישנה), ולעבור מכלי תחבורה אחד (אוטובוס) לכלי תחבורה שני (רכבל).

הרכבל המתוכנן אמור להשתמש בקרונות שיש בהם מקום ל-10 אנשים בלבד. הדבר מציב סימן שאלה נוסף לגבי התועלת התחבורתית של הפרויקט, שכן יהיה צורך לחלק כל אוטובוס של תיירים, שמכיל עד 55 מקומות, לקבוצות משנה של 10 אנשים, ואחר כך לאסוף את כולם יחד בירידה מהרכבל. עובדה זו תגרום לכאב ראש לוגיסטי לא מבוטל לכל מדריך תיירים. בנוסף לכך, יהיו תיירים שיפחדו לעלות על הרכבל, במיוחד במזג האוויר הירושלמי הסוער, וכך יפסידו את ביקורם בעיר העתיקה, שהיא כל מטרת ביקורם בארץ.

אם נוסיף לכך את הצורך ללכת מתחנת הרכבל בעיר דוד עד לשער האשפות –  400 מטרים בעלייה תלולה – נראה שהשימוש ברכבל יוסיף 30 דקות לפחות לזמן ההגעה לשער האשפות. שלא במקרה בכל הדיונים על הפרויקט, היזמים לא הציגו כמה זמן לוקח היום להגיע לשער האשפות וכמה ייקח בעתיד, לאחר בניית הרכבל. שופטי העליון העירו על היעדר הבסיס העובדתי הזה.

יצוין שהרשות לפיתוח ירושלים כבר הפעילה שאטלים בחינם ממתחם התחנה לשער האשפות. אולם למרות שזמני הנסיעה בשאטל הזה לא היו ארוכים בהרבה מזמני הנסיעה הצפויים ברכבל ולמרות שהשאטל הגיע ישירות לשער האשפות ללא הליכה מיותרת, לא רבים השתמשו בו. הרשויות, בכל מקרה, מסתירות את נתוני הנוסעים בציר הזה.

ריכוזי האוכלוסייה החרדית, הפוקדת את הכותל יותר מכל אוכלוסייה אחרת, נמצאים בכלל צפונית לעיר העתיקה, ושימוש ברכבל יאריך את זמן הנסיעה שלהם לכותל באופן דרסטי. ההערכה של מתכנני הפרויקט עצמם היא שרק 10% מכלל המגיעים לכותל ישתמשו ברכבל. (נספח 6 לדו"ח התנועה של התוכנית). זו הוכחה נוספת שהרכבל עתיד להיות פיל לבן ויקר.

מתמיה שמומחים לתחבורה לא ערכו מחקר רציני לגבי התועלת בפרויקט שעלותו רבע מיליארד שקל ולהכין לו תכניות חילופיות. היזמים דחפו, כמה שיותר מהר, תכנית שמספקת את הצרכים של קבוצות אינטרס, בלי להביא בחשבון את טובת העיר ותושביה.

הרכבל יפגע בנוף ההיסטורי של העיר העתיקה. מבט על העיר העתיקה מהגדה הדרומית של גיא בן הינום שם אמור הרכבל לעבור (צילום אורן זיו)

כולם מפסידים

היזמים גם ניסו להציג את הרכבל כאטרקציה תיירותית, שנוסעיו יוכלו להשקיף ממעוף הציפור על החלק הדרום-מערבי של העיר העתיקה. אולם העיר העתיקה מוקפת פסגות, המציעות נופים מרהיבים כמעט מכל כיוון – הר הזיתים ממזרח, הר הצופים מצפון מזרח וארמון הנציב מדרום מערב. אין צורך להכניס פרויקט בסגנון דיסני לירושלים. הוא רק יפגע בנוף, באווירה ההיסטורית ובאווירת הקדושה של האזור.

אם מדינת ישראל היא הריבון של ירושלים, יש לה גם זכויות וגם חובות. יש לה חובה לשמר את אחד הנופים העירוניים היפים ומשמעותיים בעולם. הפגיעה בנוף הנשקף מעל גיא בן הינום היא קשה מאוד. למרות שהאזור עבר מיד שלטונית אחת לאחרת במהלך ההיסטוריה, הוא נשמר לאורך אלפי שנים. הפרויקט מתכנן להעביר מעל גיא בן הינום ולאורך חומות העיר העתיקה כשבעים קרונות ללא הפסקה.

מעבר לשמירת הנוף, קיימת חובה להימנע מפגיעה בעתיקות בתוואי הרכבל ומפגיעה ברגשות הדתיים של עדות שונות בעיר, כולל הקראים. תוואי הרכבל עובר מעל בית קברות קראי עתיק, והקהילה הקראית מתנגדת למיזם.

האטרקציה ה"תיירותית" הזו תפגע בתושבי ירושלים ותכביד עוד יותר על צירי תחבורה המרכזיים המחברים בין דרום העיר למרכזה לאורך רחוב דוד רמז ודרך בית לחם. לא ברור למה ראשי העיר ירושלים, בעבר ובהווה, מתעקשים לפגוע בתושבי העיר שלהם.

וקיימות כמובן גם ההשלכות של המיזם המיותר הזה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מיזם ישראלי שנוי במחלוקת בלב האגן הקדוש במזרח העיר יוסיף מתח ואלימות.

לטובת ירושלים, תושביה ומבקריה עדיף שמיזם הרכבל ייגנז לעולמים.

אבי בן חור, מורה דרך