"חד"ש התרחקה מהעניים, זו בעיה שנצטרך להתמודד אתה"

בבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר קיבלה הרשימה המשותפת 6 מנדטים בלבד, לאחר שציפתה לקבל 8-9 מנדטים והיו אף סקרים שהעניקו לה 10 מנדטים.

כל המפלגות הערביות ספגו מכה, אבל חד"ש ספגה מכה קשה במיוחד: המפלגה ירדה מ-5 ל-3 מנדטים; בל"ד נחלשה מ-3 מנדטים למנדט אחד; תע"ל ירדה מ-3 לשני מנדטים; ואפילו התנועה האסלאמית (רע"מ) הפסידה מנדט, מכיוון שמאזן גנאים, מספר 2 ברשימה, הוא מועמד עצמאי ואינו חבר בתנועה.

התפיסה הרווחת היא כי היחלשות הרשימה המשותפת והמפלגות שמרכיבות אותה נבעה במידה רבה מהפיצול. אחרי ארבע מערכות בחירות ניתן לראות שכאשר המפלגות מפוצלות החברה הערבית נותנת להן מקסימום 10 מנדטים, וכאשר הן רצות ביחד הן מקבלות 13-15 מנדטים. הדבר משתקף גם בצניחה בשיעור ההצבעה: יותר מ-200 אלף איש מקרב מצביעי המשותפת לא השתתפו כלל בבחירות בגלל חוסר שביעות רצונם מהפילוג, מה שפגע בכוחה.

באופן טבעי, התבוסה הובילה למחלוקת גדולה בתוך המפלגות שמרכיבות אותה, ומזכ"ל בל"ד, מוסטפא טאהא, אף התפטר מתפקידו. בחד"ש הרוחות סערו. כעס גדול התפרץ בסניפים ובקבוצות הוואטסאפ.

היו מי שהאשימו בכישלון את צוות התקשורת בראשות מזכיר המפלגה, מנסור דהאמשה. אחרים הטילו את האחריות על הח"כים ברשימה, בעיקר יו"ר הרשימה המשותפת ויו"ר סיעת חד"ש, ח"כ איימן עודה, וח"כ עאידה תומא-סלימאן, בכך שלא התרחקו מהצהרות שעשויות להשפיע על הנושא הדתי ואף תמכו בסוגיות להט"ביות כמו חוק טיפולי המרה ובעלת טחינת אל ארז. לפי מבקרים אלה, הדבר איפשר לרע"מ לנצל את הנושא הדתי לטובתם בבחירות.

קולות רבים בחד"ש, בעיקר של פעילים, קראו לשנות את הרכב הרשימה ולהציב את יוסף ג'בארין, שנותר כעת מחוץ לכנסת, במקום גבוה יותר בפעם הבאה. ג'בארין נחשב לח"כ מקצוען וחרוץ מאוד, שקיימת לגביו הסכמה פה אחד בחברה הערבית, אפילו בקרב אנשי התנועה האסלאמית, ושנהנה מתמיכה רבה באזור המשולש, במיוחד באום אל פחם, כך שהכישלון להכניס אותו לכנסת עורר כעס רב.

גם השותפות היהודית-ערבית לא נותרה מחוץ לוויכוח. פעילים תהו אם היא מתבטאת במספיק קולות, ואם ח"כ עופר כסיף אכן צריך להיות במקום השלישי ברשימה, או לפנות אותו למועמד שמושך יותר קולות. תהיה נוספת נגעה לשאלה אם המועמד היהודי אכן מושך למפלגה קולות של יהודים, או שהם מגיעים בגלל האידיאולוגיה או חברי כנסת אחרים, כמו איימן עודה למשל.

תומכים ופעילים בחד"ש האשימו גם את הגישה הרווחת במפלגה כבר כמה שנים, שהובילה להתרחקותה מהמעמדות הנמוכים והתקרבותה למעמד הבינוני והמשכיל.

בכיר בחד"ש אמר כי "אחת הבעיות הבולטות במפלגה היא ההתרחקות שלנו מהעניים, מהאנשים הרגילים. פלח גדול מחברי החזית הדמוקרטית הם בוגרי אוניברסיטאות בבריה"מ לשעבר, רופאים, מהנדסים וכו', ויש לנו תמיכה בקרב קבוצות של אינטלקטואלים שנתין להבחין בה גם ברחוב וגם ברשתות החברתיות. זה מחזק את העליונות של רע"מ בערים ובאזורים מסוימים. זו בעיה שאנחנו צריכים להתמודד אתה.

"כשאתה הולך ברחוב אפשר להבין מהמראה של אדם אם הוא בעד חד"ש או לא, וזה רע מאוד. זה לא דומה לעקרונות של חד"ש או לחד"ש של תאופיק זיאד. זו לדעתי אחת מהסיבות להפסד של חד"ש בבחירות בנצרת ב-2013.

"בעיה נוספת היא התרחקות של חד"ש מקבוצות מסוימות בחברה הערבית, כמו הבדואים למשל. "חד"ש לא בנתה בסיס בכפרים הבדואים בצפון, שתמיד הצביעו בפרופורציות גבוהות למפלגות הציוניות ולאחרונה הצביעו למשותפת לפני הפיצול, וגם לא בנגב, שם יש לתנועה האסלאמית בסיס גדול".

לדברי הבכיר, "הסיבה הבולטת ביותר לכישלון היא שהמשותפת החלישה את חד"ש, כפי שהיא החלישה את שאר המפלגות. מאז הקמת המשותפת ב-2015 כבר אין סניפי נוער יעילים ופעילים כפי שהיו בעבר. בין חד"ש לבל"ד כבר אין תחרות כפי שהיתה בעבר. למשל, ביום האדמה היו יוצאים כמה אוטובוסים מנצרת, כל מפלגה הוציאה אוטובוסים על רקע התחרות ביניהן. ככה היה גם במצעד השבות ובכל אירוע אחר.

"זה משהו שאיבדנו בגלל המשותפת. זה פגע בתנופה של המפלגות ובהתלהבות של החברים בהן לעבוד בבחירות. עכשיו מנסור עבאס הגיע עם תחרות מסוג אחר, שאינה פטריוטית או לצורך עבודה ופעילות, אלא שבועה של המאמינים נגד ברית הכופרים, תוך שימוש בדת שלא ראינו או הכרנו בעבר".

"החברה שלנו מעריכה מאוד את האחדות"

בלשכת חד"ש ערכו ישיבה מיוחדת ב-29 במרץ, כדי להתחיל בסיכום הבחירות. בלשכה אמרו כי על אף כישלונו של מחנה נתניהו להשיג רוב פרלמנטרי שיאפשר לו להקים ממשלה, הימין העמיק את שליטתו בזירה הפוליטית, וייצוגם של הכוחות הפאשיסטיים והימניים העויינים את העם הפלסטיני ואת זכותו להגדרה עצמית, את זכויות האזרחים הערבים, את ערכי הדמוקרטיה ואת זכויות העובדים גבר.

עם זאת, סבורים בלשכה שלמרות התוצאה הלא מספקת והיחלשות הרשימה המשותפת ל-6 מושבים בכנסת, הבחירות היו מעין משאל עם בחברה הערבית, וניצחה בו הגישה של הרשימה המשותפת שדורשת זכויות ללא ויתורים וברית עם הימין הקיצוני – שקיבלה כ-213 אלף קולות, לעומת כ-167 אלף קולות לרע"מ.

בפגישה הוחלט לערוך כנס פוליטי וארגוני לסיכום הבחירות להפקת לקחים בכל הרמות. הכנס יתקיים אחרי מפגשי סיכום ברמת הסניפים המקומיים, שבהם ייבחנו גורמי ההצלחה והכישלון במונחים של שיעורי הצבעה ושיעורי תמיכה ברשימה המשותפת.

ח"כ עודה אמר: "הדבר הגרוע ביותר שקרה בבחירות האלה היה שיעור ההצבעה הנמוך. זה נובע מהפילוג, והניסיון הקודם הוכיח את העניין הזה. 3 המנדטים שהשיגה חד"ש אינם משקפים את כוחה ברחוב או את עבודת חבריה, אבל זו החלוקה וההסדר המשותף בין המפלגות, ואנחנו מכבדים זאת. אנחנו שואפים תמיד לאחדות, מכיוון שאנחנו יודעים שהחברה שלנו מעריכה מאוד את האחדות".

עודה הוסיף: "יש מצב שנעשו טעויות מצדנו ובקמפיין שלנו, ואנחנו לומדים אותן ונפיק לקחים. הוועידה של חד"ש, שמונה כ-1,000 חברים, תדון בכל העניינים האלה ותצביע על בחירת גופי המפלגה. נקדם בברכה כל החלטה דמוקרטית. לגבי רשימת המועמדים של חד"ש לקראת הבחירות הבאות, שעשויות להתקיים השנה, יתקיימו בחירות פנימיות".

יו"ר מפלגת חד"ש, ח"כ לשעבר ד"ר עפו אגבאריה, אמר: "בבחירות האלה היינו עדים לתופעות שלא ראינו בעבר, כמו ניצול הנושא של הלהט"בים או הכשרת ההתנהלות מול נתניהו, אבל אני מאמין שהסיבה הראשונה לירידה בשיעור ההצבעה היא הפילוג של המשותפת. זו פעם שנייה שהוכח כי הפילוג משאיר את האנשים בבית, הם לא באים להצביע".

אגבאריה טוען כי חד"ש שילמה את המחיר בייצוג הפרלמנטרי שלה שנחלש, "אבל הכוח של חד"ש לא השתנה, ואנחנו רואים את זה ברחוב. אנחנו מפיקים לקחים. נקיים ישיבות בסניפים ולאחר מכן ועידה כללית שבה נבצע הערכת מצב. לפני כל בחירות יתקיימו בחירות פנימיות, וחברי המפלגה יחליטו מי יהיו המועמדים".