חברי קואליציה מקדמים את חזון תנועות המקדש להר הבית

רק לפני כשלושה שבועות הדהדו כלי התקשורת של הציבור הדתי-לאומי את ההודעה של תנועות המקדש, שלפיה בשלושת החודשים הראשונים של השנה העברית הנוכחית הגיעו להר הבית יותר מ-12 אלף יהודים – גידול לעומת מספר היהודים שביקרו בהר בשנת תשע"ו (2015-16), שנחשבה לשנת שיא. אלא שבדיקה בפרסומים של תנועות המקדש מלפני שש שנים מראה שהטענה אינה נכונה, ושעל פי הספירה שלהן עצמן ביקרו בהר בשנת תשע"ו יותר מ-14 אלף יהודים.

גם ללא קשר לדוגמה שלעיל, הם בוחרים באופן עקבי להציג את הנתונים באופן שמנפח את המספרים: פעילי המקדש עומדים וסופרים כל אדם שנכנס למקום, כך שאדם שמי שמבקר במקום כמה פעמים במהלך השנה נספר שוב ושוב – ורבים מהפעילים מגיעים לשם מדי שבוע, ולעתים מדי יום.

הגדלת מספר היהודים המגיעים למתחם הר הבית/חרם א-שריף היא מטרה אסטרטגית אחת של תנועות המקדש, שמסבירות שוב ושוב שגידול כזה יביא לבסוף לביטול הסטטוס קוו במקום. אך מספרים בצד, מה שיותר מדאיג הוא התמיכה שתנועות המקדש ממשיכות לקבל מגורמים במפלגות השלטון בישראל. למשל, ח"כ שרן השכל ממפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער.

השכל, שעומדת בראש ועדת החינוך של הכנסת, כינסה בנובמבר דיון בנושא מערכת החינוך והר הבית, שנסמך על חומרים מטעם תנועות המקדש, והסתיים בדרישה ממשרד החינוך לכלול את הר הבית כאתר סיור חובה במסגרת ביקורי בתי ספר בירושלים. כך, באמתלה חינוכית השכל דוחפת לרתום את מערכת החינוך למטרה האסטרטגית של תנועות המקדש.

כיוון אסטרטגי שני של תנועות המקדש הוא הצרת צעדיהם של מוסלמים בהר הבית/חרם א-שריף, ובפרט מאבק בגופים כמו הווקף הירדני. בהיבט זה זכו השבוע תנועות המקדש לתמיכה מתוך מפלגת יש עתיד. ח"כ מירב בן ארי, שעומדת בראש הוועדה לביטחון פנים בכנסת, קיימה דיון בנושא "המצב הביטחוני בעיר העתיקה ובמרחב הר הבית", שעסק גם בדרישה החוזרת, שכבר כשלה בעבר, להציב מגנומטרים בשערי הכניסה אל הר הבית.

הדיון כלל גם התקפות של חברי הכנסת איתמר בן גביר (הציונות הדתית) ועמיחי שיקלי (ימינה) ופעילי מקדש יהודה גליק על המשטרה, אשר לדבריהם נטפלת לפעילי המקדש בעודה מאפשרת למוסלמים לעשות ככל העולה על רוחם בהר.

הדיון הזה הסתיים בהחלטה להקים ועדה שתמליץ על נהלים להתנהלות המשטרה בהר הבית בכלל וכלפי היהודים המבקרים בפרט. כמו כן, הוועדה מתכוונת לדון אחת לשישה חודשים במספר המורחקים מההר.

ההחלטות שקיבלה בן ארי מזכירות את התנהלותה של ח"כ מירי רגב (הליכוד) ב-2014, כאשר כיו"ר ועדת הפנים קיימה דיונים חודש אחרי חודש שבהם לחצה על קציני המשטרה להטיל הגבלות על כניסת מוסלמים אל הר הבית/חרם א-שריף.

בסופו של דבר משטרת ישראל אכן התקפלה בפני הלחצים מימין, והתוצאה היתה מניעת כניסתם של עשרות אלפי מתפללים מוסלמים להתפלל במסגד אל-אקצא במשך כמה חודשים, כולל בחודש הרמדאן באותה שנה. ביטחון זה לא הביא לירושלים.

בחודש שעבר, ולקראת חג החנוכה, נפגש שר הדתות מתן כהנא מטעם מפלגת ימינה עם קבוצה נבחרת של מובילי תנועות המקדש. כהנא הביע תמיכה בתפילת יהודים בהר. פעילי המקדש מצדם קראו להקים בית מדרש יהודי בהר ולחלק אותו בין יהודים ומוסלמים, כפי שנעשה במערת המכפלה.

נוח לדבר על מורשת, ביטחון וריבונות

לחברות ולחברי הכנסת התומכים בתנועות המקדש נוח לדבר על מורשת, ביטחון וריבונות. אבל פעילי המקדש שעמם הם נפגשים, ושאיתם הם מקדמים פעולות נגד הסטטוס קוו, מדברים על דברים מרחיקי לכת בהרבה.

למשל, איש אם תרצו תום ניסני, שהשתתף במפגש עם כהנא בתור ראש אחת מתנועות המקדש, בידינו, הגיע בחנוכה עם חבריו מהתנועה אל הר הבית, שם קראו לסלק את הווקף הירדני מההר. זה לא הפריע לחברות הכנסת השכל ובן ארי להסתמך בדיונים שקיימו בוועדות הכנסת שבראשותן על ניירות העמדה של בידינו כחומר רקע.

הרב אליהו ובר עומד בראש גוף המכנה את עצמו ישיבת הר הבית, שאחד מנציגיה השתתף במפגש עם השר כהנא. ובר מוביל מידי יום קבוצות שמבקרות בהר ונושא בפניהם דרשות. אלו היו דבריו בדרשה שנשא ב-26 באוקטובר 2021: "צריך להעיף אותם… הקדוש ברוך הוא יעזור שאנחנו נוכל לקיים כמו ששרה אמרה 'גרש את האמה ובנה' …. שנזכה לגרש את כל זרע ישמעאל מהמקום הזה במהרה בידינו"

לפי הפרסומים, את הפגישה של תנועות המקדש עם מתן כהנא אירגן אסף פריד שמשמש כדובר של מטה ארגוני המקדש. במאי אשתקד קרא פריד "לפנות את אל-אקצא, לנקות את הר הבית מאויבי ישראל… לא משאירים יותר את מסגד האויב בהר הבית… לגרש את האויב מהר קודשנו".

גם הרב אלישע וולפסון השתתף בפגישה עם כהנא. וולפסון דורש בפני קבוצות בהר הבית במסגרת המכונה "כולל דרישת ציון". בביקור בהר ב-25 באוקטובר האחרון נשא וולפסון הספד לכהנא אחר, מאיר כהנא: "היום יום ההילולה של הרב מאיר כהנא ה' יקום דמו צדיק גדול איש חסד גדול … נלחם את מלחמת כבודו של הר הבית".

וולפסון הוסיף וציטט את מאיר כהנא: "נוכחותם של טמאים וערלים גויים בני ישמעאל השונאים את ישראל ברמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם על מקום מקדשנו… הוא מעשה חירוף וגידוף כלפי שמיא… וכי אפשרי חילול ה' יותר משפיל מזה?… להוריד את הישמעאלים ממקום מקדשנו ולהסיר את חרפת מסגדיהם המכעיסים הרי אלו חובה קדושה".

למי שרוצה להבין עד כמה ציטוטים אלה מייצגים את תנועות המקדש, כדאי להתעכב על הספר "הר הבית כהלכה" שוולפסון חיבר ושעותק ממנו העניק לשר כהנא במפגש המוזכר לעיל. אחד מפרקי הספר נקרא "מצוות הורשת הארץ". הנה שני ציטוטים ממנו:

"העברת השליטה המעשית היום יומית בהר הבית לווקף, נחשבת מבחינת ההלכה כאילו גרמנו לחורבנו המחודש של הר הבית".

"אם יש מצווה לכבוש את כל הארץ… על אחת כמה וכמה שיש חובה ומצווה רבה לכבוש מידי זרים את המקום אשר בחר ה', למען לא ישקע מקום המקדש בידי טמאים… 'על אלה חשכו עינינו, על הר ציון ששמם שועלים הילכו בו'… יש לזעוק ולפעול בכל כוחנו למען נגאל את מקום המקדש מידי אויבי ישראל המטמאים ומחללים את קדושתו".

הספר שאלו הם תכניו זכה לברכת רבנים, וכן מי שהיו שרים בעת הוצאתו לאור לפני שנתיים – גלעד ארדן ומירי רגב.

מתן כהנא, מירב בן ארי ושרן השכל ממשיכים, אם כן, קו של חברי קואליציה ושרים שקדמו להם, שפעלו במהלך העשור הקודם באופן עקבי לקידום החזון שמובילי תנועות המקדש מצהירים עליו פעם אחר פעם.

לאורך השנים הללו ראינו שוב ושוב כיצד מדיניות כוחנית שנועדה לשרת את תנועות המקדש ניתבו את ירושלים והמדינה למשברים. כך היה למשל ב-2015, עת הוטלו הגבלות קולקטיביות על כניסת מוסלמים אל מסגד אל-אקצא; ב-2017, כשהממשלה הציבה מגנומטרים בשערי הר הבית; וב-2019, כשהמשטרה ניסתה לסגור את מבנה באב א-רחמה בפני מוסלמים.

בכל פעם, אחרי ניסיונות כאלה נאלצים ראשי הממשלה לחזור ולהצהיר על מחויבותם לסטטוס קוו, שלפיו הר הבית/חרם א-שריף הוא מקום תפילה מוסלמי, ומקום ביקור בלבד לאחרים. כך הצהיר בעבר בנימין נתניהו, וכך עשה גם ראש הממשלה הנוכחי, נפתלי בנט. אולם שניהם עשו זאת בדיעבד, אחרי שאישרו לשותפיהם בממשלה ולמשטרה לפעול בדרך הפוכה.

ראשי המפלגות שמובילים כיום את הממשלה, ראש הממשלה הנוכחי, ואף החליפי ושר החוץ היום, נושאים באחריות להתנהלות של חברי מפלגותיהם. לאור ניסיון העבר, הם לא יכולים לטעון שהם לא מבינים את המשמעות של שחיקת הסטטוס קוו. כדי לוודא שהשחיקה המתמשכת הזו תיפסק, אין די באמירות ריקות. עליהם לקרוא לסדר את שותפיהם אשר פועלים נגדו.

אביב טטרסקי הוא חוקר בעמותת עיר עמים