newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מאות הפגינו בחברון בדרישה לפתוח את רחוב השוהדא

מאות פלסטינים מלווים בעשרות פעילים ישראלים ובינלאומיים צעדו ממרכז חברון לעבר רחוב השוהדא, הסגור לתנועת פלסטינים מאז טבח ברוך גולדשטיין, הרוצח אשר תומכיו מתמודדים בבחירות הקרובות לכנסת. החיילים הגיבו ליידויי אבנים בירי גז מדמיע ורימוני הלם

מאת:

מאות פלסטינים ועשרות ישראלים הפגינו היום (שישי) בצהריים בחברון לציון 25 שנים לטבח במערת המכפלה, בקריאה לפתיחת רחוב השוהדא ולהחזרת המשקיפים הבינלאומיים שהורחקו על ידי נתניהו לאחרונה. המפגינים צעדו למחסומים סביב הרחוב, ואחרי כשעה של הפגנה לא אלימה פרצו עימותים בין כמה מהמפגינים שזרקו אבנים וחיילים שירו גז מדמיע ורימוני הלם.

מאות הפגינו בחברון בדרישה לפתוח את רחוב השוהדא הסגור לתנועת פלסטינים מאז טבח ברוך גולדשטיין במערת המכפלה (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

בסיום תפילת יום השישי, מאות פלסטינים מלווים בעשרות פעילים ישראלים ובינלאומיים צעדו ממרכז חברון לעבר רחוב השוהדא, הסגור לתנועת פלסטינים מאז שברוך גולדשטיין רצח 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה ב-1994. במקום התקיימו שלוש הפגנות נפרדות: באחת, קבוצת "צעירים נגד ההתנחלויות" קיימה תפילת מחאה ומשמרת מחוץ לרחוב השוהדא. לאחר מכן התקיימה ההפגנה הגדולה יותר, שהורכבה מקואליציה של מפלגות השמאל בעיר (החזית הדמוקרטית, מפלגת העם ופתח), "הוועד להגנה על חברון", קבוצת "מגני זכויות אדם" ואחרים. במקביל, קבוצה קטנה של חרדים נטורי קרתא צעדו בעיר עם דגלי פלסטין ושלטים עם הכיתוב "יהודים לא ציונים". פלסטינים רבים שעברו באזור השוק של חברון התרגשו מנוכחותם וביקשו להצטלם איתם.

המפגינים בצעדה המרכזית, שהצהירו מראש שיימנעו משימוש באלימות, צעדו לעבר שער שחוסם את הגישה לפלסטינים לרחוב השוהדא, באזור מאחורי ההתנחלות בית הדסה. בשורה הראשונה של הצעדה נישא שלט גדול עם הכיתוב "הוציאו את המתנחלים מחברון, לא את המשקיפים" – במחאה על ההחלטה של ישראל לאחרונה לסיים את הפעילות של משלחת הפקחים הבינלאומיים בחברון (TIPH).

כשהגיעה ההפגנה למחסום, החיילים במקום הדפו את המפגינים, בזמן שאלה קוראים קריאות נגד הכיבוש. על גגות בתים מסביב למחסום עמדו גם מתנחלים והשקיפו על ההפגנה. עוד לפני תחילת הצעדה, חיילים נכנסו לשטח שבשליטת הרשות הפלסטינית, והתמקמו בתוך בתים פלסטינים ועל ההגות שלהם. בשנים קודמות בחר הצבא לתקוף את המפגינים בגז מדמיע כבר בשלב הזה, ורבים מהמפגינים הופתעו שהפעם – לראשונה – נמנע הצבא מירי.

חיילים יורים רימוני הלם וגז מדמיע על מפגינים בחברון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חיילים מתעמתים עם עיתונאים בהפגנה בחברון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

לאחר זמן קצר, המפגינים המשיכו לצעוד לעבר מחסום השוטר, המוביל לשכונת תל רומדייה. המפגינים התיישבו על הכביש מול המחסום, וזמן קצר לאחר מכן, בניגוד לבקשת המארגנים, צעירים החלו לזרוק אבנים לעבר המחסום. החיילים הגיבו בירי גז מדמיע, כדורי גומי ורמוני הלם, ולאחר מכן פרצו לתוך החלק הפלסטיני של העיר, רדפו אחרי המפגינים המתפזרים וירו בעקבותיהם כדורי גומי. כמה מהחיילים זרקו רימוני הלם לעבר קבוצת עיתונאים.

רבים בהפגנה ציינו שרק לפני ימים בודדים מפלגת "עוצמה יהודית" התאחדה עם הבית היהודי, וחבריה, ממשיכי דרכו של הרב כהנא, צפויים להיבחר לכנסת. שלושה מהם – ברוך מרזל, איתמר בן גביר ובנצי גופשטיין – חיים בחברון ובקריית ארבע ותועדו לא פעם מתעמתים עם פלסטינים ופעילי שמאל בעיר.

"ביום השנה לטבח חשוב לזכור שברוך גולדשטיין לא היה לבד, וכעת חבריו רצים לכנסת", אמר לשיחה מקומית עיסא עמרו מ"צעירים נגד ההתנחלויות". "גולדשטיין היה מתומכי כהנא. בעבר הציבור דחה את המפלגה שלו, אך כעת המצב שונה". עמרו מבקש להדגיש שלמרות שהפלסטינים היו הקורבנות של הטבח, הם נענשו ומאז חיים תחת אפרטהייד. "זה עניין גדול בשבילנו הפלסטינים – שהימין הקיצוני מתקבל על ידי בית המחוקקים הישראלי. הם בוודאי יכפו עלינו עוד ממה שטבח גולדשטיין גרם לנו – עוד סגר, עוד גזל אדמות, עוד התקפות על זכויות האדם".

מפגינים מול המחסום בכניסה לרחוב השוהדא בחברון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חרדים מפגינים בחברון בדרישה לפתוח את רחוב השוהדא הסגור לתנועת פלסטינים מאז טבח ברוך גולדשטיין במערת המכפלה לפני 25 שנים. (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

בשיחה עם פעילים מארגון "תראבוט" שהגיעו מישראל אמר פעיל השמאל החברוני וממארגני ההפגנה הגדולה, הישאם שרבאתי, כי "במיוחד עכשיו, לקראת הבחירות ועם עלייתו המתמשכת של הימין בישראל, חשוב להראות את הקול האחר, להראות את השותפות שלנו. בלילה החשוך ביותר רואים את הכוכבים הזוהרים טוב יותר, והעבודה שלנו ביחד היא הכוכבים האלה".

בדיע דוויק, מארגון "מגני זכויות אדם" בחברון, אמר ש"הכניסה של הכהניסטים לכנסת מחזקת את העבודה שאין הבדל בין המתנחלים לצבא או לממשלה. זה נותן להם הכרה רשמית נוספת. הם עובדים כדי להשלים את מה שהחל עם טבח גולדשטיין: לסלק את כל הפלסטינים משטח 2H (השטח שבחברון בשליטת ישראל המלאה א.ז), וליצור רצף של התנחלויות ישראלית בחברון – מתל רומדייה עד קריית ארבע". לדוויק יש גם מסר לפעילים נגד הכיבוש בישראל: "אין שמאל בישראל, יש ימין וימין קיצוני, ובגלל זה המצב לא משתנה. אני קורא לפעילי השלום האמיתיים, שפועלים למען זכויות הפלסטינים, לפעול יותר בתוך החברה שלהם כדי לעשות שינוי".

חגי מטר סייע בהכנת הכתבה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf