newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פוליטיקאית שהפכה למחבלת? לא לפי כתב האישום

אחרי חודשים שבהם הוטל צו איסור פרסום על הפרשה, שיחרר השב"כ הודעה על העצורים החשודים ברצח רנה שנרב ואנשים נוספים שחברים בהנהגת החזית העממית, בהם חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר. רק שגם בהודעת השב"כ וגם בכתב האישום נגדה, אין דבר שמקשר את ג'ראר לפעילות מיליטנטית

מאת:

"הפוליטיקאית הפכה למחבלת", זעקה הכותרת הבוקר (חמישי) ב"ידיעות אחרונות", בנוגע למעצרה של חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר. זאת, לאחר שהשב"כ פירסם אתמול הודעה לתקשורת לגבי מעצרם של מי שחשודים ברצח הנערה רנה שנרב, וגם לגבי מעצרם של מנהיגים, אקטיביסטים וסטודנטים שמזוהים פוליטית עם ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין בגדה המערבית, ובהם ג'ראר. בסך הכל נעצרו כ-50 פעילי הארגון.

> פרשנות: התקשורת בשירות השב"כ: בלי ביקורת, בלי עובדות ובלי חזקת חפות

עורכי דין ופעילי זכויות אדם שעוקבים אחרי גל המעצרים, שהחל אחרי הרצח באוגוסט ונמשך עד השבועות האחרונים, הופתעו מהפרסום. זאת, מכיוון שרק לאחרונה האריך בית משפט השלום בירושלים – לבקשת השב"כ והמשטרה – את צו איסור הפרסום הגורף על הפרשה עד סוף החודש הנוכחי.

לפי הודעת השב"כ עצמה, חלק מהעצורים לא השתתפו בשום פעילות מיליטנטית. בהודעה לתקשורת הוזכרו רק שבעה שמות של חברים בחזית העממית, שלושה מהם חשודים בכך שלקחו חלק ברצח של שנרב, וארבעה נוספים שחברים בהנהגה הפוליטית של הארגון. יתר 43 הפלסטינים שנעצרו, שמותיהם ובמה הם חשודים, כלל לא הוזכרו בהודעה. חלקם לא הואשמו כלל בקשר לרצח, ובמקרה של רבים לא הוגש כתב אישום.

בארגון אדמיר, המייצג חלק מהעצורים, מסרו אחרי פרסום הודעת השב"כ כי מדובר ב"ניצול של סמכות על ידי השב"כ", מכיוון שהשב"כ עצמו הוא זה שביקש כבר כמה פעמים לחדש את צו איסור הפרסום. באדמיר ציינו כי הם "מודאגים מהפרטים שפורסמו בתקשורת הישראלית", במיוחד לאור העובדה שהתביעה הצבאית כלל לא הגישה רשימת סעיפי אישום נגד חלק מהעצורים הנמצאים בחקירה.

לדברי עו"ד סחר פרנסיס, מנכ"לית אדמיר, "כל הרעיון של הצו הוא לצנזר ולאסור לדבר על העינויים בתיק הזה". דבריה של פרנסיס נוגעים לסאמר ערביד, שנחשד כי עמד בראש החוליה שרצחה את שנרב, ושבמהלך חקירתו עונה ופונה במצב אנוש לבית החולים. מקורות המעורים בחקירה מדגישים כי גם ההודאות של עצורים אחרים נלקחו תחת עינויים ולחץ.

חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר, מלווה בביתה ובעלה, משתחררת אחרי 20 חודשי מעצר מנהלי. 28 בפברואר 2019. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר, מלווה בביתה ובעלה, משתחררת אחרי 20 חודשי מעצר מנהלי. 28 בפברואר 2019 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

לדברי פרנסיס, "לא כל העצורים הואשמו, אז קשה לספור כמה מהם לא קשורים בכלל, אבל הייתי אומרת שיש מספר גדול של סטודנטים ופעילים פוליטיים שלא קשורים לפעילות מיליטנטית". להערכתה, הפעם הראשונה שהשב"כ פירסם משהו אודות המעצרים למרות הצו, בסוף ספטמבר, נבעה מפציעתו של ערביד במהלך החקירה. "אנחנו חושבים שזה מכיוון שהם פחדו שסאמר לא ישרוד את הפציעות מהעינויים וימות".

לדבריה, "הם חידשו את צו איסור הפרסום לעתים קרובות, והתעקשו ברוב הדיונים המשפטיים לא לתת לקרובי המשפחה לשבת בתוך האולם. העינויים היו ברמה מאוד ברוטלית ובהסכמת בית הדין הצבאי ובית המשפט העליון, שנתנו גם את האישור למניעת המפגש עם עורכי דין, ובכך בעצם לא היתה הגנה משפטית בכל תקופת החקירות".

באדמיר מציינים כי תזמון פרסום המעצרים עשוי להיות קשור לכך שיום קודם לכן פירסם ארגון HRW דו"ח מקיף תחת הכותרת "נולדו ללא זכויות אזרח – השימוש הישראלי בצווים צבאיים דרקוניים לדיכוי פלסטינים בגדה המערבית". הדו"ח מבוסס על ראיונות וניתוח של מקרים שונים, ומזכיר גם את פרקטיקת המעצרים המינהליים ככלי לדיכוי פוליטי.

בלי כאב הראש של המעצר המינהלי

בהודעת השב"כ לגבי חאלדה ג'ראר, חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית ששוחררה רק בפברואר האחרון ממעצר מינהלי ארוך, צויין כי "היא עולה כמי שעומדת בראש ארגון החזית העממית בגדה, ובמסגרת זו אחראית על כלל הפעילות של הארגון". אך על פי עו"ד פרנסיס, בכתב האישום שהוגש נגד ג'ראר החודש מופיע רק אישום אחד: "נשיאת משרה בארגון טרור". בכתב האישום אף לא מוזכר הרצח במעיין עין בובין שהוביל לגל המעצרים. "הם לא קישרו אותה בצורה ישירה לפעילות מיליטנטית. היא לא מואשמת בזה. זה לא נכון וזה לא מוזכר כלל בכתב האישום".

בגדה המערבית, כל המפלגות הפלסטינית מוגדרות על ידי ישראל כארגוני טרור, כולל החזית העממית. לכן גם פעילות אזרחית או פוליטית במפלגות עשויה להוות סיבה למעצר. ג׳ראר עצמה כבר ישבה בכלא בעבר על השתייכות ל"ארגון הטרור" שהיא מייצגת כנבחרת בפרלמנט הפלסטיני, כאשר הפעילות שבגינה הורשעה כללה נאומים והשתתפות בהפגנות. כאמור, אין שום אינדיקציה למעורבות שלה בפעילות מיליטנטית.

בתה של ג'ראר, יאפא, אמרה ל"שיחה מקומית" כי "אין לנו שום אמון בשב"כ מלכתחילה, אבל הפעם הם מפיצים מידע שגוי באופן רשמי, תוך כדי הפרת צו שנוצר מלכתחילה כדי להעלים ראיות לגבי העינויים שהם ביצעו נגד החוק הבינלאומי. הם עוצרים את אמא שלי באשמת זה שהיא מנהיגה בכירה בחזית העממית, ולכן אחראית להכל. תראו איזה ראיות יש לכם".

לדברי יאפא ג'ראר, "אני מודעת לפרקטיקות האלה מהיום שנולדתי, אך עדיין הופתעתי. זה קמפיין שנועד לפגוע בתדמית של אמא שלי, בהתבסס על דיווח כוזב מהרשויות הישראליות, רק בגלל הפעילות שלה בתור פמיניסטית ומגינת זכויות אדם". לדברי ג'ראר, הפעם בחרו הרשויות לא להחזיר את אמה למעצר מינהלי, אלא לשפוט אותה על סעיף אישום בודד. "הם לא רוצים לעבור את הכאב ראש של המעצר המינהלי, זה יוצר מחאה בינלאומית לכלוא אותה שוב בלי משפט ובלי ראיות. אז הם עושים את אותו הדבר דרך כליאה שלה באישומים מפוברקים".

כפי שציין עידן לנדו, חלק מכלי התקשורת מיהרו לקשור את שמו של ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, למעצרים, והבליטו את העובדה שהוא ליווה את ג'ראר באחד משחרוריה מהכלא ואף העז לכתוב שהיא "לוחמת חופש".

העצורים בפרשת החזית העממית (צילום: תקשורת שב"כ)

בין העצורים: סטודנטים ומנהל מרכז מחקר

בין 50 העצורים יש מספר לא מבוטל של סטודנטים וסטודנטיות מאוניברסיטת ביר זית, חלקם  חברי תא "אלקֻטְבּ'", ארגון הסטודנטים המשויך לחזית העממית. בין העצורות נמצאות הסטודנטיות מייס אבו ע'וש וסמאח ג'ראדאת. כפי שדיווחה ניצה אמינוב  שנכחה בדיון הארכת המעצר של ג'ראדאת, היא נעצרה בתחילת ספטמבר, ונמנע ממנה להיפגש עם עורך דין קרוב לחודש. כמו עצורים אחרים, עורך דינה ציין שההודאה שלה נלקחה תחת לחץ.

אחד העצורים שלא הוזכר בהודעה של שב"כ, אך מעצרו מעורר עניין בינלאומי, הוא המדען אובאי עאבודי, המחזיק גם  באזרחות אמריקאית. עאבודי עובד כמנהל מרכז "ביסאן למחקר ופיתוח" ברמאללה, העוסק בקידום חינוך. בשעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי 13 בנובמבר, פרצו כוחות צבא לביתו בכפר עקב ועצרו אותו. ב-18 בנובמבר החליט בית המשפט הצבאי שהוא יוחזק במעצר מינהלי לתקופה של ארבעה חודשים ויותר מאוחר קוצר המעצר לחודשיים.

הארגון שעאבודי עומד בראשו, ביסאן, אירגן פגישות רבות בין מדענים פלסטינים לבין אנשי הארגון "מדענים למען פלסטין" (S4P). לפני מעצרו עבד עאבודי על הכנת הכנס הבינלאומי השלישי למען המדע בפלסטין, שצפוי להיערך בינואר 2020 ב-MIT בבוסטון, ולכלול דיונים על הדרכים לקדם את החינוך המדעי בפלסטין. עאבודי הוא אחד ממארגני הכנס, ועבד על כתיבת דו"ח על מצב המדע בפלסטין ועל ההתנכלות של ישראל למדענים הפלסטינים.

לאחר מעצרו, החלו חבריו בחו"ל לפעול למען שחרורו, וגייסו קרוב ל-1,000 חתימות ממדענים ואקדמאים בעולם הקוראים לשחררו, ובהם הבלשן והפעיל הפוליטי נועם חומסקי וזוכה פרס נובל בכימיה המדען ג'ורג' סמית.

לדברי ד"ר מריו מרטון, ד"ר לפיזיקה תיאורטית מאוניברסיטת טקסס שעבד עם עאבודי על ארגון הכנס, "הדבר היחיד שהוא עשה זה לעבוד עם חברה אזרחית. אנחנו ארגון שהמטרה שלו הוא לתמוך בשיתוף פעולה הבינלאומי ולחזק את הקהילה המדעית בפלסטין. זה מעציב שבאמצע ארגון כנס כזה גדול צריך לעסוק בקמפיין כזה. זה לא קורה במדינה אחרת, שמישהו כל כך מרכזי לפתע נעצר בשלוש בבוקר בביתו, מופרד מילדיו ואשתו, נלקח לכלא ללא אישומים, ועד עכשיו אין לנו מושג במה מאשימים אותו".

פנינו לשב"כ בבקשה לקבל את שמותיהם של יתר 43 העצורים ובמה הם חשודים, אך טרם קיבלנו התייחסות.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf