newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ולגבורה: נכדים מספרים על הלוחמים היהודים בצבא האדום נגד הנאצים

טייסת יהודיה שהפילה 12 מטוסים גרמניים וילד שהצטרף לפרטיזנים בגיל עשר. אלה חלק מהסיפורים שמציפים בימים אלה פעילי "מבצע וטרן", צעירים דוברי רוסית שעושים כבוד לקשישים עם המדליות על דש הבגד

מאת:

הפוסט נכתב במשותף עם בוריס (ברי) רוזנברג

רבים מאיתנו מסתכלים עליהם במבט שואל: מי הם הקשישים האלה, דוברי הרוסית? מה הם עונדים על החזה? למי מגיעות כל כך הרבה מדליות? רבים תוהים האם זו איזו אופנה מוזרה מהניינטיז שהביאו אתם העולים משם, ושאותה הם מסרבים לזנוח. אחרים מתקשים להגות את השם "וטרנים" (veteran) ואף מתבלבלים וקוראים להם (באופן שפוגע בהם עמוקות) – וטרינרים.

אבל האמת היא שחלק מהקשישים השקטים דוברי הרוסית, שאנחנו מרבים לראות בתור לסופר או בקופת החולים, היו למעשה לוחמים בדיוויזיות טנקים, בחיל הרגלים ובחיל האוויר של הצבא האדום נגד הצבא הנאצי. חלקם עמדו בגבורה ב"בלוקדה", המצור האכזרי שהטיל הצבא הגרמני על העיר לנינגרד (סנט פטרבורג היום), נדרשו לעזוב את בתיהם לעומק ברה"מ באחד ממבצעי פינוי האוכלוסייה הגדולים בהיסטוריה, "האבוקאציה", הצטרפו לפרטיזנים או שרדו את המלחמה בשטחים שנכבשו על ידי הנאצים בברית המועצות. כ-90 אחוז מהיהודים באזורים אלה הושמדו על ידי הנאצים. אותם וטרנים איבדו את כל רכושם, את חבריהם ואת בני משפחתם בדרך לניצחון בעלות הברית ב-1945.

> צנזור ההיסטוריה: סופרת איראנית מבקרת באושוויץ

וטרנית עם מדליות (Tatjana Aleksandrovna Veselova CC BY-NC-ND 2.0)

364 ימים בשנה וטרנים שותקים. וטרנית עם מדליות (Tatjana Aleksandrovna Veselova CC BY-NC-ND 2.0)

עשרות אלפים מהם ומבניהם עלו לארץ לאורך השנים והשתקעו בה, נטמעו בתוכנו בשקט, בלי שנשים לב. רובם חיו או עדיין חיים בעוני ובבדידות. חלקם חיים עמנו עד היום, שקופים, בלתי נראים. הם אינם חלק מהשיח הישראלי, סיפורי הגבורה והגאווה שהם נושאים עמם אינם חלק מהנרטיב של מדינת ישראל, למרות הרלוונטיות שלהם לסיום מלחמת העולם השניה ולהישרדותו של העם היהודי.

יום אחד בשנה, ה-9.5, יום הניצחון על גרמניה הנאצית, זה יום החג שלהם. היום בו הם יוצאים מהבדידות והאנונימיות ומרגישים גאווה היסטורית, בין הם היו חובשים בצבא האדום, או היו אלה שפלשו לברלין, אין זה משנה. זהו היום בו הם לובשים את המדליות הרבות מתקופת המלחמה ויוצאים החוצה, למצעדים החגיגיים בלב הערים, לספר את סיפורם. הם צועדים לאט, מלווים בקרובי משפחה, נעזרים במקל הליכה או יושבים על כסא גלגלים. בשקט הכל כך אופייני להם הם מספרים את סיפורם לפני שיחזרו לבדידות ולהישרדות היומיומית, מאפשרים לנו להיזכר בגבורתם ובחוב שיש לנו כלפיהם, כעם וכמדינה.

בריגדות הזיכרון

השנה לראשונה, לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, החלטנו להוציא את הסיפורים שלהם לציבור הרחב, בעברית מדוברת ובגובה העיניים. "מבצע וטרן", שבו פתחנו לאחרונה, הינו פרויקט ארצי ששם לעצמו למטרה להפיץ את הסיפורים האלה, בין היתר דרך עידוד נכדיהם של הלוחמים להפיץ את סיפוריהם בפייסבוק.

במסגרת הפרויקט נעשה תיעוד של סיפורי וטרנים ושל מה שעבר עליהם בדרך לניצחון על גרמניה הנאצית ב-1945. היום ומחר (ערב ויום הזיכרון לשואה) עשרות וטרנים יגיעו לחלוק עדויות ברחבי הארץ במסגרת שיתוף פעולה שלנו עם ארגון "זכרון בסלון", בתרגום לעברית באמצעות צעירי דור 1.5. כנסו לדף הפייסבוק של ה"בריגדה התרבותית" ובחרו אחד מעשרות האירועים להתארח בהם. בנוסף, ביום הניצחון (יום שני הקרוב) עשרות צעירים יצטרפו לצעדות ברחבי הארץ ויחלקו פרח לכל וטרן.

נסו לקרוא את סיפורו של ירחמיאל פלזנשטיין, גיבור ברית המועצות (אות הגבורה הגבוה ביותר), חסיד חב"ד שבעת הלחימה על האי קרים חיסל לבדו 50 חיילים נאצים, נפצע בראשו, שרד וחזר להילחם. מעבר לכך, ירחמיאל היה מוכן להחזיר את המדליה רק עבור הזכות לעלות למדינת ישראל.

או לדמיין את משק כנפי מטוסה של לידיה ליטבק, אלופת הפלות בקרבות אוויר עם 12 הפלות ודאיות שרשומות על שמה, הטייסת האישה הראשונה אי פעם שהפילה מטוס אויב בקרב אווירי, ואחת משתי נשים-טייסות בלבד שזכו בתואר אלוף ההפלות – "אס".

או להתרגש מסיפורו של מקס פריבלר, שהיה רק בן 9 בזמן שהנאצים הגיעו לביתו וניסו להוציאו להורג בירייה שלוש פעמים במהלך המלחמה! הוא שרד כל פעם. בגיל 10 כבר הצטרף לפרטיזנים ובגיל 13 כבר היה שותף לכיבוש ברלין כמקלען.

> למה יוצאי ברה"מ מגיעים לביטוח לאומי עם מדליות על הג'קט?

וטרן צועד במוסקבה, אחד במאי 2015 (חגי מטר)

וטרן צועד במוסקבה, אחד במאי 2015 (חגי מטר)

האנשים מאחורי הסיפורים האלה ממשיכים לחיות סביבנו: הם במרכזי הקליטה, בביטוח הלאומי, באוטובוס לשוק, בתור לסופר, על הספסל בפארק. לרוב הם אנשים ששקופים עבורנו. אבל מאחורי כל מדליה ומדליה מסתתר סיפור של חיילים, של גיבורים שהסתכלו לנאצים בלבן של העיניים, ניצחו ומוכנים לספר לנו על זה. לצערנו, מספרם של אותם קשישים הולך ופוחת.

נודה שגם אנחנו, בני דור 1.5 לעליה מברה"מ, אולי הבנו רק מאוחר כמה חשוב לספר את הסיפור של הסבים והסבתות שלנו, אבל למזלנו לא מאוחר מדי.

בוריס (ברי) רוזנברג, בן 33 מירושלים, חבר בתנועת דור 1.5, מיוזמי "מבצע וטרן" וממקימי הברגידה התרבותית. "הבריגדה התרבותית" היא קבוצת צעירים דוברי רוסית מבית דור 1.5, שנולדו בבריה"מ אך את חייהם העבירו בישראל, הפועלת במטרה לחשוף את התרבות הברה"מית-ישראלית לציבור הרחב, בעברית מדוברת ובגובה העיניים. 

> סבא שלי העביר את המלחמה במדי הצבא הגרמני

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf