newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התנחלות חדשה מאיימת לנתק סופית את הכפר ולאג'ה מהגדה

המינהל האזרחי מקדם תוכנית מתאר בצד המערבי של ולאג'ה, שנועדה לכאורה להרחיב את ההתנחלות הר גילה. בפועל מדובר בהתנחלות חדשה, שהכפר חוצץ בינה לבין הר גילה, ושאמורה להוות חוליה חשובה בתוכנית "ירושלים הגדולה" להידוק החיבור בין ירושלים להתנחלויות גוש עציון

מאת:

צרה חדשה מאיימת על הכפר ולאג'ה. המינהל האזרחי צפוי לקדם השבוע תוכנית להתנחלות חדשה על אדמות הכפר. זאת, יחד עם עשרות תוכניות אחרות להרחבת התנחלויות בהיקף של אלפי יחידות דיור.

קידום התוכניות האלה הוא קריאת השכמה למי שציינו בסיפוק שתוכניות הסיפוח של הממשלה נבלמו. האמת היא שהסיפוח דה פקטו מתקדם במרץ – אפילו מגיפת הקורונה לא מאטה את ההתקדמות. ומה שמתכוונים לעולל באדמות ולאג'ה הוא כנראה ההמחשה הברורה ביותר לאיך נראה האפרטהייד שמדינת ישראל נחושה להנציח.

חומת ההפרדה בוולאג'ה, ברקע ירושלים (אורן זיו/אקטיבטסילס)

חומת ההפרדה בוולאג'ה, ברקע ירושלים (אורן זיו/אקטיבטסילס)

התוכנית המדוברת היא תוכנית מתאר בצד המערבי של ולאג'ה, שנועדה לכאורה להרחיב את ההתנחלות הר גילה. צדו המערבי של ולאג'ה הוא שטח פתוח, שחלקו מעובד. ההתנחלות הר גילה בנויה מדרום לכפר, על אדמות שהופקעו מוולאג'ה ומבית ג'אלה, ויש בה כיום כ-400 יחידות דיור.

הכתמים הסגולים במפה מסמנים את תחום השיפוט של התנחלות הר גילה שנקבע בצו צבאי ושרובו ככולו נמצא על אדמות ולאג'ה. הכתם הסגול שממערב לוולאג'ה הוכלל בתחום השיפוט של ההתנחלות, והוא גדול בהרבה משטחה הבנוי. אין לו שום קשר תפקודי להתנחלות. יש בו כמה בתים של תושבי ולאג'ה, אדמות מרעה וכרמים של הכפר.

הפער הזה בין השטח הבנוי של ההתנחלות לתחום השיפוט שלה אינו ייחודי להר גילה, והוא מאפשר לישראל לבנות עוד ועוד בהתנחלויות תוך שהיא טוענת שהיא "מקפיאה" ונמנעת לבנות מחוץ ל(תחום השיפוט של) התנחלויות קיימות. ואכן התוכנית החדשה היא לבנות באותו "כתם סגול" שממערב לוולאג'ה.

באתר של המינהל האזרחי נכתב כי מדובר בתוכנית לבנייה של יותר מ-900 יחידות דיור. בפרסומים אחרים מופיע המספר 570 יחידות דיור. כלומר מדובר על הכפלת ההתנחלות פי שתיים או שלוש –  קצת יותר מ"הרחבה".

גם מבחינה גיאוגרפית זו לא תהיה התרחבות פיזית של הר גילה אלא בעצם התנחלות נפרדת: הר גילה נמצאת מצד אחד של ולאג'ה, וההתנחלות החדשה מצדה השני, כך שהכפר חוצץ ביניהן. ביחד, שתי ההתנחלויות סוגרות על ולאג'ה.

ההתנחלות החדשה אמורה להוות עבור ישראל חוליה חשובה בתוכנית "ירושלים הגדולה", השואפת להדק את החיבור בין ירושלים להתנחלויות שסביבה. היא מחברת בין ירושלים להתנחלות הר גילה, והיא מקודמת במקביל למהלכים ישראלים נוספים שמהדקים את החיבור בין ירושלים להתנחלויות המועצה האזורית גוש עציון.

המהלכים הישראליים הם לא פחות מרצף התנחלותי, שמכוון לפורר את המרחב הפלסטיני. נזכיר שהמדינה בנתה את גדר ההפרדה בכוונה כך שהיא נצמדת אל בתי ולאג'ה ומקיפה את הכפר משלושה כיוונים. רק ממערב נותרה ולאג'ה פתוחה.

ההתנחלות החדשה תשלים את הפיכתה של ולאג'ה למובלעת המוקפת מכל עבריה: מנותקת מבית ג'אלה הסמוכה אליה, מהכפר בתיר שאדמותיו החקלאיות נושקות לשלה ומכל מרחב בית לחם שאליו היא שייכת ותושביה תלויים בו לצורכי היומיום שלהם.

לפני עשור המדינה תירצה בפני בג"ץ את התוואי הפוגעני באמתלה שמסיבות ביטחוניות הגדר חייבת להיות צמודה לבתי הכפר כדי לשמור על מרחק בינה לבין שכונת מלחה שמצדו הישראלי של הקו הירוק. כעת מתברר שלמדינה אין שום בעיה לבנות התנחלות חדשה בצמוד לבתי הכפר.

הקפת הכפר מכל עבר גם תותיר אותו ללא עתודת קרקע להתפתחות עתידית .ובכלל, איזה עתיד יכול להיות למובלעת פלסטינית קטנה שכזו על גבול ירושלים, שמתרחבת ללא הרף אליה ועליה?

בוולאג'ה עצמה המדינה מסרבת כבר 53 שנה לאשר תוכנית מתאר, ועשרות רבות של בתים מאוימים בהריסה. יד אחת של רשויות התכנון מונעת מתושבי ולאג'ה תוכנית מתאר באמתלה של ערכי טבע, ויד אחרת של אותה מערכת תאשר בקרוב את ההתנחלות החדשה בשטח הצמוד לכפר, שבו קיימים אותם ערכי טבע בדיוק.

אם לא די בכל אלו, תושבי ולאג'ה נאלצים גם להתמודד עם פעולותיה של המדינה לגרש אותם מאדמותיהם החקלאיות.

גדר ההפרדה היתה אמורה לנתק את הכפר מאדמות אלה, אולם התמדה ונחישות של החקלאים מצליחים עד כה לעכב את המהלך של העברת המחסום למיקום שימנע את גישתם לשטח באופן מוחלט.

בכל זאת, המדינה הכריזה על 1,000 דונם של אדמות הכפר כגן לאומי נחל רפאים, ובשנתיים האחרונות החקלאים נתונים להצקות של חיילי משמר הגבול, מעצרי שווא והרס רכושם בידי פקחים של עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים.

למרות כל המכות שתושבי ולאג'ה ספגו עד כה, התוכנית להתנחלות החדשה נחשבת בעיניהם האיום הגדול מכל, שיחרוץ את גורל הכפר.

הר גילה אינה יצהר. היא מעין פרבר של ירושלים, שגרים בו ישראלים נורמטיביים ולא מתנחלים "קיצוניים". בגן הלאומי יבלו בהמוניהם תושבי ירושלים, רבים מהם אפילו גרים בתחומי הקו הירוק.

כשבוחנים את ההשלכות הנפשעות של "התנחלות איכות החיים" הר גילה והגן הלאומי על קהילת ולאג'ה בכלל לא בטוח שהישראליות הנורמטיבית טובה יותר מנוער הגבעות.

אביב טטרסקי הוא חוקר בעמותת עיר עמים ופעיל בדהרמה מעורבת חברתית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf