newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התמיכה בתנועות המקדש עברה מהשוליים ללב מפלגות הימין

ההצטלבות בין תשעה באב לחג הקורבן, יחד עם הקרבה לבחירות, הפכו את סוגיית העלייה להר הבית לנושא פוליטי חם. התמיכה של איילת שקד בתנועות המקדש רומזת על מה יקרה בממשלת הימין הבאה

מאת:

לוח השנה העברי והמוסלמי משפיעים לא פעם על הסכסוך הפוליטי סביב הר הבית/מתחם אל-אקצא. שני לוחות השנה מבוססים על מחזור הירח ולכן כוללים 354 ימים בשנה. בלוח העברי מוסיפים חודש נוסף כל ארבע שנים כדי שיהיה תואם למחזור השמש, ולכן השנה העברית ארוכה יותר.

העובדה שאין חפיפה בין הלוחות וששניהם לא מבוססים על מחזור השמש, המדויק יותר, גורמת בשנה האחרונה לאתגרים פוליטיים לא פשוטים. האתגר הראשון היה בתחילת חודש יוני, אז חל יום ירושלים בסוף ימי חודש הרמדאן. פעילי המקדש ניצלו את האירוע כדי ללחוץ על הממשלה לאפשר להם לעלות להר ביום שישראל מציינת את איחוד העיר. העלייה להר הבית הובילה לעימותים ואלימות, אבל נראה שהפוליטיקאים לא מצאו עניין מיוחד באירוע.

ב-52 שנות השלטון הישראלי, מתפללים יהודים מעולם לא עלו להר הבית ביום הראשון של חג הקורבן המוסלמי. נשים מוסלמיות מול מתפללים יהודים בכניסה להר הבית / חראם א-שריף (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

ב-52 שנות השלטון הישראלי, מתפללים יהודים מעולם לא עלו להר הבית ביום הראשון של חג הקורבן המוסלמי. נשים מוסלמיות מול מתפללים יהודים בכניסה להר הבית / חראם א-שריף (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

לעומת זאת, תשעה באב, שחל השנה ביום הראשון של עיד אל אדח'א (חג הקורבן), הוביל לאירוע פוליטי בקנה מידה גדול הרבה יותר. בעיני ציבור היהודי הדתי תשעה באב, היום המציין את חורבן המקדש הראשון והשני, הוא אחד האירועים החשובים בשנה, ובוודאי שיש לו רלוונטיות גדולה בנוגע להר הבית. לעובדה שהוא התנגש השנה עם חג הקורבן היה פוטנציאל נפיץ. מעולם, בכל 52 שנות השלטון הישראלי במזרח ירושלים, לא הייתה נוכחות לא-מוסלמית על ההר בימי חג הקורבן. לכן מבחינת החוגגים המוסלמים, שמירה על הסטטוס קוו ביום החג הראשון היתה בעלת משמעות גדולה ביותר.

לצד ההתנגשות בין לוח השנה העברי ללוח השנה המוסלמי, הפעם שיחק לטובתן של תנועות המקדש גם לוח הזמנים הפוליטי, כלומר הקרבה לבחירות לכנסת ב-17 בספטמבר. כך קרה שסוגיית עליית יהודים להר הבית בתשעה באב ריתקה את התקשורת הישראלית והובילה להתנצחות בין הליכוד למפלגת ימינה/הימין המאוחד של איילת שקד והבית היהודי. הלחץ הפוליטי מהצד הימני של המפה עשה את שלו, והמשטרה אפשרה עליית יהודים להר. מבחינת הליכוד בכלל ובנימין נתניהו בפרט, מניעה מיהודים לעלות להר הבית הייתה משחקת לידי מפלגת הימין המאוחד/ימינה. נתניהו מתמקד כרגע בחיזור אחרי מצביעי ימין כך שיצביעו לליכוד.

כך קרה, שסמיכות אירועים מקרית – חפיפה בין תשעה באב לעיד אל אדחא, אירוע שקרה בפעם ראשונה במהלך 52 שנות השלטון הישראלי בירושלים ובהר הבית, והקרבה לבחירות – אפשרה לתנועות המקדש להגיע להישג פוליטי גדול.

תגובות הפוליטיקאים בישראל לאירועים בהר הבית השבוע הראו שתנועות המקדש הצליחו לקבל לא רק תשומת לב תקשורתית, אלא גם תמיכה חדשה מימין. תמיכתו של בצלאל סמוטריץ' בתנועות המקדש אינה חדשה. כבר בראשית כהונתו כח"כ בשנת 2015, הגיש סמוטריץ' הצעת חוק שתאפשר תפילת יהודים בהר הבית. גם דבריו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, על זכותם של היהודים לעלות להר הבית והצורך בשינוי הסטטוס קוו – אינם חדשים.

המצטרפת החדשה לתמיכה בתנועות המקדש היא איילת שקד, שלכאורה תומכת בכל מאבקי הימין, אולם לא הייתה מעולם בין חברי הכנסת המזוהים עם המאבק לעליית יהודים להר הבית (כדוגמת שולי מועלם, מירי רגב ואחרים). בשנת 2015 שקד אפילו אמרה שיש להימנע מעליית יהודים להר הבית בעת הנוכחית. שקד, בעיצומה של מערכת בחירות גורלית לעתידה הפוליטי, החליטה לפנות לאלקטורט מימין התומך בעליית יהודים להר הבית, בפרט בתשע באב. התבטאויותיה נגד מדיניותו של נתניהו מעידות שהבינה כי רצוי לה פוליטית לתמוך בתנועות המקדש. תמיכתה היא חיזוק משמעותי להפיכת סוגיית עליית יהודים להר הבית ללגיטימית לחלוטין בקרב הימין הדתי, זה שנמצא ימינה מהליכוד.

סוגיות של דת ומדינה עומדות במרכז הבחירות הקרובות. העיסוק בעליית יהודים להר הבית משתלב בשאיפות הימין לחזק את האלמנטים הדתיים בחברה הישראלית, החל ממערכת החינוך, דרך מערכת המשפט וכלה בסוגיית הר הבית. אירוע חד פעמי זה של עליית יהודים להר הבית/מתחם אל-אקצא בעיד אל אדח'א הוא לא רק שינוי הסטטוס קוו בין ישראל לווקף המוסלמי וירדן, אלא גם שינוי ביחס של מצביעי הימין לתנועות המקדש, שעד לפני כמה שנים היו שוליות יחסית, גם בקרב מתנחלים עצמם. אם הימין יצליח להישאר בשלטון אחרי הבחירות, אין ספק שהדבר יורגש גם בסוגיית עליית יהודים להר הבית.

יונתן מזרחי הוא מנכ"ל ארגון עמק שווה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf